הקשר בין ההתנהגות הרשלנית לנזק נקרא – “קשר סיבתי”. כלומר, אם אין קשר בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם בפועל – לא תהיה רשלנות. באותה מידה, אם ההתנהגות הרשלנית לא גרמה בסופו של דבר לנזק, גם אז לא תהיה רשלנות. נבהיר, כי כל אחד ממרכיבים אלה של עילת הרשלנות: התנהגות לא זהירה, הפרת חובת הזהירות והנזק, אינם יוצרים כשלעצמם – בנפרד – עילת תביעה. רק מצב בו כל מרכיבים אלה מתקיימים יחדיו, תקום עילת תביעה בשל עוולת. הרשלנות. הרשלנות הרפואית הינה ענף אשר צמח מעוולת הרשלנות. למשל, רופא המטפל בחולה, חב כלפיו בחובת זהירות הנובעת מן היחסים המורכבים ביניהם. מצופה מרופא מטפל כי ינהג, לכל הפחות, כרופא “סביר”, תוך שמירה על סטנדרט התנהגות ומיומנות התואמים את הפרקטיקה הרפואית המקובלת בתחום הרפואי בו הוא עוסק. במקרים בהם סוטה הרופא המטפל מן ההתנהגות המצופה ממנו על פי דין וכאשר חריגה זו גורמת לחולה לנזק, הרי שמדובר ברשלנות רפואית