הגדרתו של אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית היא תהליך המתבצע על ידי ועדה רב מקצועית המכונה “ועדת אבחון”. – הוועדה פועלת מטעם האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכילית התפתחותית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ההפניה לוועדת האבחון נעשית על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הסעד ובאמצעות עובד סוציאלי במחלקת הרווחה ברשות המקומית. התפקיד של ועדת האבחון הוא:
- לקבוע האם האדם שהובא בפניה הוא אדם עם מוגבלות שכלית.
- מהי רמת המוגבלות השכלית שלו ומהן דרכי הטיפול בו.
המשפחה רשאית לערער על החלטת ועדת האבחון בפני ועדת ערר.
רק ועדת האבחון במשרד הרווחה והשירותים החברתיים מוסמכת לקבוע אם אדם מסוים הוא עם מגבלות שכלית
כיצד מאבחנים אדם כאדם עם מוגבלות שכלית ?
ועדת האבחון
לרוב יתבצע לאדם אבחון מקיף במרכז אבחון לפני שוועדת אבחון תדון בעניינו
ועדת אבחון מזמינה לפגישה את האדם שבו היד דנה. את האחראים עליו ואת העובד סוציאלי המטפל בו. הועדה מעיינת בחומרי הרקע שהוגשו אודותיו וקובעת האם האדם עם מוגבלות שכלית. במידה וכן. תקבע הוועדה את רמת התפקוד ותחליט על דרכי הטיפול בו.
מי נחשב כאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית ?
אדם בכל גיל שבגלל חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי. יכולתו להתנהגות מסתגלת היא מוגבלת והוא נזקק לטיפול.
• בכל גיל קיימת האפשרות לפנות לאבחון לוועדת אבחון כדי לקבוע אם אכן מדובר באדם עם מוגבלות שכלית לפי הגדרת החוק.
• לפי הגדרת החוק אדם עם מוגבלות נפשית אינו נחשב לאדם עם מוגבלויות שכלית.
איך פונים ולמי?
הליך האבחון מתחיל בשלבים הבאים:
- משפחתו של האדם עם החשד למוגבלות פונה לעובד הסוציאלי במחלקת לשירותים חברתיים ברשות המקומית לצורך עריכת האבחון.
- העובד הסוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים פונה לפקיד סעד – העובד הסוציאלי מכין ומעביר לפקיד הסעד דו”ח סוציאלי ודו”ח תפקודי וכן מצרף כל חומר ומסמך שיוכלו לסייע לוועדת האבחון בקבלת ההחלטה כגון: דו”חות פסיכולוגים דו”חות התפתחותיים וסיכומים רפואיים.
- פקיד הסעד בודק את המסמכים האמורים והוא רשאי לבקש מידע מכל מי שיכול לעזור לו. כמו כן הוא רשאי בצו בית משפט. להיכנס לכל מקום שבו נמצא האדם עם החשד למוגבלות.
- לאחר שפקיד הסעד ערך את הבדיקות הוא צריך להחליט האם לדעתו יש חשד סביר לכך שמדובר באדם עם מוגבלות שכלית.
אם לדעתו ייתכן שמדובר באדם עם מוגבלות שכלית הוא יפעל באת משתי הדרכים:
• יפנה ישירות את המשפחה ואת האדם לוועדת האבחון עם כל החומר שנאסף.
• יפנה קודם את המשפחה ואת האדם לאבחון באחד ממרכזי האבחון רק לאחר מכן תדון ועדת האבחון בעניינו.
רוב המופנים לוועדת האבחון עוברים קודים את תהליך האבחון במרכזי האבחון ורק לאחר מכן דנה בעניינם ועדת האבחון.
• החלטת פקיד סעד אם להפנות את האדם לוועדת אבחון נתונה לביקורת של בית המשפט. פקיד סעד אמור להפעיל את שיקול דעתו בטרם יקבל החלטה.
האם יש לשלם עבור תהליך האבחון ?
במידה ויש צורך באבחון של משרד הרווחה והשירותים החברתיים . לא נדרשים המשפחה האדם או קרוביו לכל תשלום כלשהו.
היכן נערכים האבחונים ?
מרכזי האבחון פועלים בפריסה ארצית במקומות שונים בארץ. האבחונים יכולים להיערך במרכזי האבחון עצמם או במסגרות הקהילתיות שבהן מטופלים המאובחנים. כגון מע”ש ומעונות יום או במסגרות הדיור שהם גרים בהן.
מה קורה במרכז האבחון ?
• מרכז האבחון מזמין את המאובחן ואת משפחתו לביצוע ההליך האבחוני זה כולל בדרך כלל ראיון סוציאלי עם המשפחה. בדיקה פסיכולוגית ורפואית של המאובחן במידת הצורך בדיקות נוספות.
• בתום התהליך מעבירים את המידע ואת המסקנות שהתקבלו במהלך הבדיקות לדיון בוועדת אבחון שחברי אינם קשורים למרכז האבחון.
• לנוחיות המאובחן ומשפחתו מתכנסת לרוב הוועדה במקום שבו התקיים האבחון.
• בתום ההליך מקבלים המשפחה או האפוטרופוס עותקים בדואר של סיכום האבחון ושל סיכום הועדה .
• עותקים נשלחים גם לעובד הסוציאלי המטפל וגם לפיקוח במשרד הרווחה
מהי ועדת אבחון ?
• . ועדת אבחון היא ועדה רב מקצועית הממונה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים.
הוועדה מורכבת מאנשי מקצוע הבאים:
• עובד סוציאלי לפי חוק הסעד.
• רופא
• פסיכיאטר
• פסיכולוג
• מחנך
יש ועדות אבחון ניידות המתכנסות במסגרות הקהילתיות שבהן מטופלים המאובחנים או במסגרת המגורים שלהם.
לדיון בוועדה יוזמנו ?
- האדם שעניינו מובא בפניה (האדם שמאבחנים את מצבו).
- האחראים עליו (הורים ו/או האפוטרופוסים).
- העובד הסוציאלי המטפל בו.
- כל אדם אחר שלדעת הועדה יכול לסייע במידע הנוגע לאותו אדם.
• לאחר שהוועדה עיינה בכל החומר שהוא בפנייה משוחחים חבריה עם האדם שהדיון נערך בעניינו .(במידת האפשר) ועם שאר המוזמנים. הוועדה רשאית לשלוח את האדם שהובא בפנייה לבדיקות נוספות על פי הצורך ו/או לבקש להמציא מסמכים נוספים בעניינו
.
• כל מידע המוגש לוועדת האבחון פתוח וגלוי להורים / אפוטרופוסים.
לצורך קבלת המידע יש ליו”ר ועדת האבחון ועדת האבחון רשאית להטיל חיסיון על מסמך
מסוים רק במקרים שבהם מוגשת לה מראש בקשה לחיסיון מנומקת בכתב. ההחלטה של
ועדת האבחון להטיל חיסיון על מסמך כלשהו תיכתב ויתמסר לאפוטרופוס כדי שיוכל לערער
עליה.
החלטת ועדת האבחון
עם תום הפגישה בוועדת האבחון מתקיים דיון פנימי בין חברי הוועדה בלבד. לאחר הדיון נמסרת ההחלטה בעל פה למשפחה. סיכום הדיון בוועדת האבחון וסיכום האבחון נשלחים למשפחה בדואר.
.
על מה מחליטה הוועדה ?
• אבחון – האם האדם שהובא בפנייה הוא אדם עם מוגבלות שכלית ומהי. רמת תפקודו.
• טיפול – אם מדובר באדם עם מוגבלות שכלית. הוועדה קובעת מהן דרכי הטיפול בו. אלה נקבעות לפי צרכיו בתחומי החיים השונים לדוגמא מגורים, תעסוקה, פנאי בריאות אפוטרופסות (האם האדם זקוק לאפוטרופוס) האם הוא מסוגל להביע את דעתו ואת רצונו בנושא זה).
• מגורים – בהתאם לחוק הסעד. כדי לקבוע את הסידור החוץ ביתי על ועדת האבחון להחליט מהו סוג הדיור המתאים ביותר. יחד עם זאת על ועדת האבחון לתת עדיפות למגורים בקהילה.
• השמה – אם ועדת האבחון החליטה כי דרך הטיפול באדם עם מוגבלות שכלית היא מסגרת דיור חוץ ביתי או מסגרת יומית. הוא זכאי לפי חוק הסעד לקבל מהמדינה אישור להשמה במסגרת דיור חוץ ביתי או במסגרת יומית. \
ערעור על החלטת הוועדה
• בתוך 45 יום ממועד קבלת ההחלטה בכתב בבית המשפחה. רשאים ההורים / האפוטרופוסים להגיש ערעור בפני ועדת ערר על החלטת ועדת האבחון. ניתן להגיש את הערר באופן עצמאי ואין חובה לעשות זאת באמצעות עו”ד.
• הערעור יכול להתייחס גם על עצם הקביעה כי אדם מסוים הוא אם מוגבלות שכלית התפתחותית וגם על דרכי הטיפול שוועדת האבחון קבעה.
• ועדת הערר הינה בראשות שופט בית המשפט השלום (יו”ר הוועדה) יושבים בה גם עובד סוציאלי לפי חוק הסעד ורופא פסיכיאטר. חברי ועדת הערר אינם חברים בוועדת האבחון.
• בארץ יש שלוש ועדות ערר. בבתי משפט השלום בירושלים בת”א ובחיפה ואליהן יש להגיש את הערעור.
• חשוב לציין על המעטפה כי הערר מיוד ליו”ר ועדת הערר לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים)
• יו”ר ועדת הערר יזמן את הדיון על הערעור תוך 45 יום ממועד הגשתו.
ועדת הערר תזמן את האדם שעניינו נדון בפניה ואת משפחתו ותיתן להם הזדמנות להשמיע
את דבריהם.
• ועדת הערר צריכה לתת את ההחלטה תוך 14 יום ממועד סיום הדיונים.
ועדת הערר רשאית :
• לקבל את הערעור ולהחזיר את התיק לוועדת האבחון
• לקבל או לדחות את הערעור בכל הנוגע לקביעה אם מדובר באדם עם מוגבלות שכלית.
• לקבל או לדחות את הערעור בכך הנוגע לקביעת דרכי הטיפול בו.
ועדת אבחון חוזרת
• לפחות פעם בכל שלוש שנים חייב עובד סוציאלי לפי חוק הסעד לשוב ולהביא את עניינו של האדם עם המוגבלות השכלית לפני ועדת האבחון.
• החובה לקיים דיון חוזר בעניינו של אדם עם מוגבלות שכלית חלה בכל מסגרת טיפולית שבה נמצא אותו אדם.
.
• בכל עת רשאי פקיד להביא את עניינו של האדם עם המוגבלות השכלית. בפני ועדת אבחון זאת על דעת עצמו או לפי בקשת האחראי על האדם עם המוגבלות השכלית.
אבחון בהליך פלילי
• כאשר אדם מובא לדין במעשה פלילי לצורך מעצר. העמדה לדין או מאסר. ראשי השופט להפנות אותו לוועדת אבחון אם קיים חשד כי אותו אדם הוא אדם עם מוגבלות שכלית.
• בית המשפט מבקש מוועדת אבחון כי תמסור חוות דעת על מצבו של אותו אדם ועדת האבחון יכולה גם לבקש לתת חוות דעת בדבר דרכי הטיפול בו.
בתי משפט השלום בהם ישנן ועדות ערר
ירושלים – רחוב חשין 6. ירושלים 02-6593333
תל אביב – רחוב וייצמן 1. תל אביב 03-6926211
חיפה – רחוב פלי”ם 12 חיפה 04-8698000