חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

אבחון מוגבלות שכלית התפתחותית

מוגבלות שכלית התפתחותית (מש”ה; בעבר נקראה פיגור שכליאוליגופרניה) היא הפרעה נוירו-התפתחותית שבה התפקוד האינטלקטואלי נמוך בהשוואה לאדם הממוצע. אנשים עם מוגבלות זו סובלים מאיחור משמעותי או קושי משמעותי ברכישת מיומנויות למידה, מיומנויות תקשורת ומיומנויות הדרושות לפעולות היומיום.

מתחילת שנות האלפיים נטו אנשי המקצוע להחליף את המושג המקובל בציבור “פיגור”, שאינו תקין פוליטית, במונחים “לקות אינטלקטואלית” או “לקות שכלית”, כולל גם את מי שיכולתו האינטלקטואלית נמוכה כתוצאה מאובדן ולא בהכרח מבעיה התפתחותית, או בהגדרות מעורפלות מתחום התקינות הפוליטית

ב-3 בינואר 2017 אישרה הכנסת  להחליף את המונח “מפגר” ו”פיגור” על הטיותיהם השונות, במונחים “אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית” ו”מוגבלות שכלית התפתחותית”

אודות מוגבלות שכלית התפתחותית

מוגבלות שכלית התפתחותית מתפתחת לפני גיל 18 ובאה לידי ביטוי באופן הבא:

  • הנמכה משמעותית ביכולות קוגניטיביות (מנת משכל הנמוכה בלפחות שתי סטיות תקן מהממוצע, כפי שנמדד במבחני אינטליגנציה מקובלים);
  • הנמכה משמעותית בתפקוד בתחומי חיים מרכזים.
  • המוגבלות מתאפיינת ברמות תפקוד שונות שעשויות להשתנות לאורך החיים, בהתאם למאפיינים אישיים וסביבתיים, לאופן הטיפול ולאופי התמיכה.

הגדרה

  • על פי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית), תשכ”ט – 1969, אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית הוא מי שעקב חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, היכולת שלו להתנהגות מסתגלת היא מוגבלת והוא נזקק לטיפול.
  • חולה נפש על פי חוק טיפול בחולי נפש, אינו נחשב כאדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית לעניין חוק זה.
  • אבחון מוגבלות שכלית התפתחותית
  • מוגבלות שכלית התפתחותית נקבעת על ידי ועדת אבחון.
    ועדות האבחון הן הגורם היחיד המוסמך במדינת ישראל לקבוע מוגבלות שכלית התפתחותית לפי חוק הסעד והחלטותיה משמשות גופים שונים נוספים כמו המוסד לביטוח לאומי ומשרד החינוך.
  • רמות מוגבלות

           רמת המוגבלות של אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית נקבעת על ידי ועדת אבחון.
           ככל שרמת המוגבלות השכלית ההתפתחותית נמוכה יותר, כך צפוי שהאדם יזדקק לתמיכות             

           גבוהות ומשמעותיות יותר.

אבחון מוגבלות שכלית התפתחותית

כאשר עולה יסוד סביר לקיומה של מוגבלות שכלית התפתחותית יש צורך לקיים ועדת אבחון על פי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית), תשכ”ט – 1969.

ניתן להגיש לוועדה חומרי רקע מקצועיים חיצוניים כמו:

אבחונים פסיכולוגיים;

  • מידע הסתגלותי;
  • מידע התפתחותי;
  • דוחות רפואיים;
  • דוחות חינוכיים;
  • דוחות תעסוקתיים וכדומה.

במצבים בהם חומרי הרקע החיצוניים הקיימים אינם מספקים, ניתן לבצע אבחון באחד ממרכזי האבחון והערכה.
מרכזים אלו פועלים על ידי גופים שזכו במכרז של מינהל מוגבלויות, על פי חוק חובת המכרזים.

ניתן לבצע אבחון והערכה תקופתיים מעת לעת, על פי הצורך במצבים כמו מעברים וצמתים מרכזיים בחייו של האדם, שינוי מהותי במצבו של האדם ועוד.
האבחון מתבצע ללא צורך בהשתתפות עצמית והוא ללא עלות.


מה מטרת האבחון?

מטרת האבחון היא לבדוק את מצבו הפיזי, הנפשי, ההסתגלותי והקוגניטיבי של אדם עם יסוד סביר למוגבלות שכלית התפתחותית, על מנת לקבוע אם קיימת אצלו מוגבלות שכלית התפתחותית, ולהמליץ על הטיפול המיטבי עבורו.

ביצוע האבחון

ההפניה לאבחון מתבצעת על ידי העובד או העובד הסוציאלית במחלקה לשירותים חברתיים באזור המגורים.

במקרה של אדם המתגורר במסגרת מגורים חוץ ביתית, כיוון שהאדם נמצא באחריות המסגרת, ייתכן שהוא יופנה לאבחון על ידי גורם מקצועי מהמסגרת.

האבחון מתבצע במרכזי אבחון של גופים שזכו במכרז של מינהל המוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי.
צוות האבחון כולל אנשי מקצוע ממגוון מקצועות:

  • פסיכולוג או פסיכולוגית;
  • פסיכיאטר או פסיכיאטרית;
  • רופא או רופאה;
  • עובד או עובדת סוציאלית.

תהליך האבחון מורכב מהשלבים הבאים:

פנייה למרכז האבחון

  • הגורם המטפל (עובד או עובדת סוציאלית ברשות המקומית או במסגרת הדיור) פונה למפקח המחוזי או ישירות למרכז האבחון עם כל החומר הרפואי, ההסתגלותי, החינוכי והאבחוני הקיים על מנת לקבוע אבחון.
  • זימון לאבחון – מרכז האבחון מזמן את האדם לאבחון.
    על האבחון להתבצע בתוך 3 חודשים מיום קבלת החומרים במרכז האבחון.
  • תהליך האבחוןהאדם יכול להיות מלווה על ידי אדם קרוב כמו בן משפחה או נציג מסגרת הדיור.
    בני המשפחה רשאים לבקש בקשות מיוחדות או להדגיש נושאים החשובים להם.

            האבחון אורך מספר שעות בהן אנשי המקצוע משוחחים עם האדם ועם המלווה שלו,                   

           שואלים את השאלות הנדרשות, מעבירים את האבחונים המקובלים כמו מבחני אינטיליגנציה

            ומתרשמים מהתפקוד של האדם, ממצבו ומצורכיו.

  • סיכום האבחון והתכנסות ועדת אבחון אנשי המקצוע המאבחנים מסכמים בכתב את התרשמותם בהיבטים השונים.
    לאחר גמר האבחון מתכנסת ועדת אבחון על מנת לקבוע החלטות להמשך טיפול במגוון תחומי החיים, בהתחשב בתוצאות האבחון.

ועדת האבחון

ועדת האבחון מורכבת מאנשי מקצוע שמונו על ידי שר הרווחה והביטחון החברתי.

צוות הוועדה כולל:

  • פסיכולוג או פסיכולוגית;
  • פסיכיאטר או פסיכיאטרית;
  • רופא או רופאה;
  • עובד או עובדת סוציאלית;
  • איש או אשת חינוך.

מלבד חברי ועדת האבחון, החוק מחייב לזמן לדיון את האדם ואת האחראים עליו, כלומר הורה, אפוטרופוס או מי שהאדם עם המוגבלות נמצא תחת השגחתו.

ועדת מש”ה – מוגבלות שכלית התפתחותית

  • אדם שעולה חשד כי הוא עם מוגבלות שכלית התפתחותית זכאי לאבחון על מנת לברר את הנושא ולהתכנסות של ועדת אבחון שתדון בעניינו.
  • אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זכאי לאבחון תקופתי ולהתכנסות של ועדת אבחון חוזרת, אחת ל- 3 שנים.
  • האבחון נועד לבחון את מצבו העדכני של האדם בהיבטים השונים בחייו, כאשר ועדת האבחון היא הגורם המקבל את ההחלטות על דרכי הטיפול המתאימות לאדם, על מנת שיקבל את התמיכה ההולמת ביותר עבורו.
  • הזכאות לקיום ועדת אבחון הינה על פי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית), תשכ”ט – 1969 והחלטות ועדת האבחון מחייבות על פי חוק.
    התהליך לקביעת ההחלטה בשאלה האם אדם הינו עם מוגבלות שכלית התפתחותית והמלצה על דרכי טיפול, מפורט בתקנת תע”ס 14.23.

מהי מטרת האבחון?
מטרת האבחון היא לבדוק את מצבו הפיזי, הנפשי, ההסתגלותי והקוגניטיבי של אדם עם מוגבלות שכלית, על מנת לקבוע קיימת אצלו מוגבלות שכלית התפתחותית ולוודא כי הוא מקבל את הטיפול המיטבי עבורו וכן לקבל החלטות בנוגע לדרכי טיפול עתידיות בכל תחומי החיים כגון: מגוריםבריאותלימודים או תעסוקה (בהתאם לגיל), פנאי ועוד.
מתי מתבצעים האבחון וכינוס ועדת האבחון?
האבחון וועדת האבחון אמורים להתבצע באופן שגרתי אחת לשלש שנים.
בכל שינוי מהותי במצבו של אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, חשוב לבצע אבחון מחודש וכן בכל שינוי בסוג מסגרת המגורים, יתבצע אבחון מחודש לקבלת החלטות לקביעת מסגרת המגורים המתאימה.
מי מבצע את האבחון?
האבחון מתבצע במרכזי אבחון של גופים שזכו במכרז של מינהל המוגבלויות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, למטרה זו.
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפקח על עבודתם של הגופים המבצעים את האבחונים.

מיהם חברי את ועדת האבחון?
חברי ועדת האבחון הינם אנשי מקצוע שמונו על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפקח על עבודת הוועדה.

בעלי תפקיד בצוות הוועדה?

  • פסיכולוג.
  • פסיכיאטר. 
  • רופא. 
  • עובד סוציאלי.
  • איש חינוך.

מי נחשב כגורם אחראי על פי חוק?

  • הורה.
  • הורה חורג.אומנה.
  • אפוטרופוס.
  • מי שהאדם עם המוגבלות שכלית התפתחותית נמצא במשמורתו או בהשגחתו.
  • במקרה של גירושין, שני ההורים הביולוגיים מוזמנים, גם אם ההורים גרושים  המאובחן נמצא במשמורת אצל אחד מהם, או שרק אחד מהם משמש כאפוטרופוס;
  • מנהל מסגרת מגורים אינו מהווה גורם אחראי לצורך ועדת אבחון.



מי אחראי לשלוח את הנבדק לאבחון?

  • אדם המתגורר בביתו או במשפחת אומנה, נמצא באחריותו של העובד הסוציאלי המטפל במחלקה לשירותים חברתיים שבאזור המגורים ועל ההורים/האומנים לפנות אליו במקרה בו הם חשים כי יש צורך באבחון.
  • אדם המתגורר במסגרת מגורים, נמצא באחריות המסגרת והיא תפנה אותו לאבחון באופן שוטף או בהתאם לצורך.

מי אמור להתייצב לוועדת האבחון?
על פי חוק, יש חובה לזמן את כל האחראיים על האדם שזומן לוועדת אבחון.


מה כולל הליך האבחון?

  • העובד הסוציאלי המטפל במחלקה לשירותים חברתיים באזור המגורים  או מסגרת הדיור חוץ ביתי פונים למרכז האבחון עם כל החומר הרפואי, ההסתגלותי, החינוכי והאבחוני הקיים על מנת לקבוע אבחון.
  • מרכז האבחון מזמן לאבחון את הנבדק.
    על האבחון להתבצע בתוך 3 חודשים מיום קבלת החומרים במרכז האבחון.
  • הנבדק יכול להיות מלווה על ידי בני משפחה או נציג מסגרת הדיור.
  • האבחון אורך מספר שעות בהן מתרשמים אנשי המקצוע לחוד וביחד מן הנבדק.
  • בני המשפחה רשאים לבקש בקשות מיוחדות או להדגיש נושאים החשובים להם.
  • אנשי המקצוע המאבחנים מסכמים בכתב את התרשמותם מן הנבדק בהיבטים השונים.
  • לאחר גמר האבחון, מתכנסת ועדת אבחון על מנת לקבוע החלטות להמשך טיפול במגוון תחומי החיים, בהתחשב בתוצאות האבחון.

החלטות הוועדה ודו”ח סיכום האבחון נשלחים אל המשפחה, אל העובד הסוציאלי המטפל ואל מסגרת המגורים (במקרה של מגורים מחוץ לבית המשפחה) והן מחייבות על פי חוק.

החלטת ועדת האבחון

לאחר הדיון תחליט הוועדה האם לאדם הנבדק קיימת מוגבלות שכלית התפתחותית ומהי רמת תפקודו.
בהתאם לכך ייקבעו דרכי הטיפול במי שאובחן עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

החלטות הוועדה ודו”ח סיכום האבחון נשלחים אל המשפחה ואל הגורם המפנה לאבחון.
ההחלטות מחייבות על פי חוק.

האם האבחון כרוך בתשלום?
האבחון ניתן ללא עלות וממומן על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בכפוף לתקציב השנתי הניתן למינהל המוגבלויות למטרה זו.

האם האבחון מוכר בביטוח הלאומי?
המוסד לביטוח לאומי אינו מבצע אבחון נפרד, אלא מסתמך על מסקנות האבחון וועדת האבחון של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
לרוב, עד לביצוע האבחון הראשוני במרכזי האבחון, ישלם המוסד לביטוח לאומי למשפחה, קצבה זמנית.

האם  האבחון מוכר במשרד החינוך

מסקנות האבחון והחלטות ועדת האבחון מוכרים בגופים נוספים כמו משרד החינוך.

שימו לב:
מרכז האבחון יבצע אבחון רק כאשר קיים חשד סביר למוגבלות שכלית התפתחותית.

סיווגמנת משכלאחוזי נכות[9]הגדרה
מוגבלות שכלית עמוקה0-29100%מוגבלות סיעודית, הפרט זקוק לתמיכה תמידית בכל תחומי החיים. בסוג זה של תמיכה, כל הפעילויות הנדרשות לסיפוק הצרכים בכל התחומים מתבצעות על ידי גורם תמיכה חיצוני.
מוגבלות שכלית קשה30–3975%מוגבלות טיפולית, האדם זקוק לתמיכה תמידית לפחות בשלושה תחומי חיים, כלומר יש צורך לבצע עבורו את הפעילויות החיוניות (האכלה, רחיצה וכו’) ולתמיכה מוגברת בשאר התחומים, כלומר גורם חיצוני חייב להיות נוכח ולסייע באופן ישיר בביצוע.
מוגבלות שכלית בינונית40-5465%מוגבלות אימונית, לאדם קשה לסגל לעצמו יכולת למידה אך הוא יכול להשתפר תוך חיקוי. ובנוסף הוא זקוק לתמיכה מוגברת או תמידית לפחות בשלושה תחומי חיים או יותר, כשבשאר התחומים הוא זקוק לתמיכה מוגבלת.
מוגבלות שכלית קלה55–6940%המוגבלות השיקומית. האדם זקוק לתמיכה מוגברת או תמידית בשני תחומי חיים או תמיכה מוגבלת בכל תחומי החיים. אך נראה שהוא יכול להטיב במצבו ולהשתקם, יש לו יכולת ללמידה בסיסית.
תפקוד שכלי גבולי70–7920% 


האם ניתן לערער על החלטות ועדת האבחון?
לאדם, להוריו ו/או לאפוטרופוס, יש זכות לערער על החלטות הוועדה.

איך מערערים?

  • המשפחה רשאית להגיש ערעור על החלטת ועדת האבחון בתוך 45 יום מהמועד בו קיבלו את ההחלטה בכתב.
  • הערעור יכול להתייחס לעצם הקביעה כי האדם הוא עם מוגבלות שכלית התפתחותית וכן לדרכי הטיפול שנקבעו בוועדה.
  • את הערר יש להפנות לבית המשפט הרלוונטי, לידי יושב ראש ועדת הערר ולציין על המעטפה כי הערר הוא על פי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית), תשכ”ט – 1969.

            ישנן שלוש ועדות ערר אליהן ניתן להגיש את הערעור:

  • בבית משפט השלום בירושלים: רחוב חשין 6, טלפון: 02-6593333
  • בבית משפט השלום בת”א: רחוב ויצמן 1, טלפון: 03-6926211
  • בבית משפט השלום בחיפה: רחוב פלי”ם 12, טלפון: 04-8698000
  • יש לקיים את הדיון בוועדת הערר בתוך 45 יום מהמועד בו הוגש הערעור. האדם שעניינו נדון בפני הוועדה ובני משפחתו יוזמנו לדיון כדי להשמיע את דבריהם.
  • בוועדת ערר יושבים שופט בית משפט השלום (יו”ר הוועדה), פקיד סעד ורופא פסיכיאטר. חברי ועדת הערר אינם חברים בוועדת האבחון.
  • ועדת הערר צריכה למסור את החלטתה בתוך 14 יום ממועד סיום הדיונים.

ועדת הערר רשאית:

  • לקבל או לדחות את הערעור לגבי הקביעה אם מדובר באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
  • לקבל או לדחות את הערעור לגבי קביעת דרכי הטיפול.
  • להחזיר את העניין לוועדת האבחון, במקרה שהערעור התקבל.

0 / 5. 0

דילוג לתוכן