באדיבות Cerebral Palsy Alliance
► אימון למטרות [מסוימות] יכול לעזור לילדים נפגעי CP ללמוד לבצע פעולות הדרושות לחיי היומיום, כגון לחיצה על כפתורים, או כגון שימוש בסכין ובמזלג
► תרגול יומיומי, או שגרתי, חשוב להצלחה
מי יכול לסייע?
קלינאי, בדרך כלל מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, או מרפא בדיבור, ישתמש בטווח של אסטרטגיות כדי לעזור לילד[ים] להשיג את מטרותיהם.
עוד על טיפול, המיועד למטרה [מסוימת]
טיפול, המיועד למטרה מסוימת גורם לילד נפגע CP לתרגל מטלות ספציפיות, הדרושות לחיי היומיום והמהוות אתגרים1. המטלות המתורגלות הן אלו אשר בחרו הילד והמשפחה כמטרות הטיפול. מטרות אלו יכלו להיות פעילויות, המבוססות על מוטוריקה גסה, על טיפול עצמי, על תקשורת, על משחק, או על פעילויות בית ספריות. הרבה התערבויות, הנוגעות לילדים נפגעי CP, כרוכות בהצבת מטרות, או בתרגול פעילויות. אך כדי שהתערבות אכן תכו∙ון למטרה מסוימת, היא חייבת להתחיל במטרה ואחר חובה להתאמן להשגת המטרה, עד אשר היא ממומשת.
אימון למטרות מסוימות כרוך בעקרונות תיאוריית למידת המוטוריקה ותיאוריית המערכות הדינמיות, אשר מציעות, כי הילד, המטלה עצמה והמערך היומיומי, אשר בו מתבצעת המטלה, כולם משחקים תפקיד בעת למידת תנועה, או בעת שיפור תנועה, או מיומנות מוטורית1.
דוגמאות למטרות
דוגמאות למטרות כרוכות בהפיכה למיומן בפעולות דוגמת לחיצה על כפתורים, דוגמת טיפוס על סולם למדרון חלקלק, דוגמת שימוש בסכין ובמזלג, דוגמת עלייה במדרגות, או דוגמת תפיסת כדור.
נחוץ תרגול שגרתי בחיים האמיתיים
קלינאי ישתמש בטווח של אסטרטגיות כדי לעזור לילד[ים] ללמוד את מטרות היעד, כולל פירוק המטלה לחלקים ברי השגה. חלק מהמרכיבים, או לחילופין כולם, מתורגלים, עד אשר מושגת המטרה. תרגול בסיטואציות החיים האמיתיים מהווה חלק חשוב של התערבות זו. חשוב, זאת אומרת, שמשפחות יקבלו הזדמנויות רבות לשלב תרגול שגרתי היומיום שלהם.
אלמנטים ראויים לציון
● אימון למטרות מסוימות מתאים לילדים נפגעי CP בכל הגילאים ובכל רמות החומרה. לילדים בעלי מגבלה מובהקת (אינטלקטואלית, או פיזית) עלול להידרש זמן רב יותר להשגת מטרותיהם, או שהם יכולים לשאוף להשגת חלקי מטרה.
● המחקר מציע, כי ילדים עד גיל שש ברמות GMFCS I ו-II עשויים להצליח יותר מילדים
בוגרים יותר ברמות GMFCS III עד V.
● התערבות זו נחשבת אף לפעילויות, המבוססת על טיפול תפקודי, על טיפול המכו∙ון למטלה מסוימת, על אימון למטלה ספציפית, לתרגול מטלה, המתמקדת במטרה, או לטיפול תפקודי2
● אימון המכו∙ון למטרה יכול לשמש כשלעצמו, או לצד התערבויות נוספות3.
● דרוש מחקר נוסף בדבר תדירות התרגולים של הילדים.
● מטרות התערבות זו מתגבשות בשיתוף פעולה הדוק בין ילד, לבין המשפחה שלו ולבין קלינאים. שיתוף פעולה קריטי לצורך וידוא, כי המטרות ברות השגה, משמעותיות ומניעות את הילד ואת המשפחה שלו.
הערכות
ישנם שני סוגי הערכה, הנדרשים בעת תרגול המכו∙ון למטרה מסוימת:
הדרכה לגבי התערבות
באמת חשוב לילד ולמשפחה שלו להוות חלק מהערכה מפורטת, שנועדה לזיהוי חוזקות לזיהוי הגורמים, אשר עלולים למנוע מהילד לממש את המטרה שלו3. הדבר יהיה כרוך בהערכת הדרישות הפיזיות של המטלה, המשאבים והציוד הדרושים והמסגרות, אשר בהן מתבצעת המטלה.
מדידת תוצאת ההתערבות
סוג ההערכה השני משמש למדידה, האם התרגול המכו∙ון למטרה מסוימת יעיל למימוש מטרות [ה]ילד. הקלינאי, יחד עם הילד ועם המשפחה שלו, יחליט על המדד המתאים ביותר.
שני מדדי תוצאות חשובים הם:
● בניית סקאלה להשגת מטרות (מטרות GAS)- היא מודדת את היקף השגת מטרות הפרט.
● Canadian Occupational Performance Measure (COPM) [מילולית: מדד ביצועי הפעולות העדינות הקנדי]- הוא מודד את השינוי בפעולות היומיום, אשר אנשים זיהו כבעיה.
הוכחת המחקר הזמינה הטובה מכל
ההוכחה הזמינה הטובה מכל התבססה על שבעה מחקרים, החוקרים את השפעות התרגול המכו∙ון למטרה מסוימת לילדים נפגעי CP. הם כללו שלושה ניסויים רנדומליים מבוקרים3-5 (RCTs, הוכחה ברמה 2), שני ניסויים מבוקרים, שאינם רנדומליים6-7, הוכחה ברמה 3) ושלושה מחקרי עוקבה (8-10,הוכחה ברמה 4). הדבר, שבה התבצע תרגול המכו∙ון למטרה מסוימת השתנתה ממחקר למחקר וכללה תכניות בית, חינוך הורי, טיפולים אישיים ומפגשים קבוצתיים. נמדדו ארבע תוצאות עיקריות במחקרים אודות תרגול המכו∙ון למטרה מסוימת: השגת מטרות, מיומנויות טיפול עצמי, מיומנויות מוטוריקה גסה ומיומנויות הגפיים העליונות.
באופן כללי הוכחת איכות בינונית מצדדת ביעילות התרגול המכו∙ון למטרה מסוימת לשם עידוד השגת מטרות, לשם עידוד רכישת מיומנויות טיפול עצמי, לשיפור המוטוריקה הגסה ואיכות תנועתיות הגפיים העליונות. הילדים, אשר השתתפו במחקרים, שמרו על התועלת, המופקת מההתערבות. אבל דרוש יותר תרגול לשיפור המטרות, או להשגת מטרות חדשות.
הרבה ילדים השיגו את המטרות, אשר הוצבו
השגת המטרות נמדדה בארבעה עד שבעה מחקרים. רבות מהמטרות, אשר גובשו על-ידי ילדים ועל-ידי משפחות, הייתה קשורה למיומנויות טיפול עצמי וליכולות. המטרות הושגו בקרב 66%-85% מהילדים3,6,9-10.
נוצרו שיפורים מובהקים במיומנויות טיפול עצמי
מיומנויות טיפול עצמי נמדדו בכל המחקרים. דווח על שיפורים מובהקים ביכולת לבצע פעולות טיפול עצמי3,4-10 ועל ירידה מובהקת בהיקף סיוע המטפל2,7,10.
ילדים צעירים יותר, אשר יותר קל להם להתנועע, חוו שיפורים מובהקים במיומנויות המוטוריקה הגסה
מיומנויות המוטוריקה הגסה נמדדו בשבעה מחקרים. דווח על שיפורים מובהקים בכל המחקרים הללו 4-10. ילדים צעירים, בני שנה עד חמש, נטו להשתפר יותר מילדים בוגרים יותר. ילדים, אשר סווגו ברמות GMFCS I ו-II, השתפרו יותר מילדים, אשר סווגו ברמות GMFCS III עד V. הייתה מגמת שיפור מוקדם, יותר ממגמת שיפור מאוחר, בתקופת ההתערבות, למשל, בחודש-חודשיים הראשונים9-10. השיפור באיכות תנועתיות הגפיים העליונות2 דווח במחקר אחד.
אין זה מובן, מהי תדירות התרגולים המומלצת לילדים
הילדים, אשר השתתפו במחקרים, קיבלו טיפול למשך פרקי זמן, הנעים בין שלושה שבועות לבין שישה חודשים. רוב התרגול בוצע בבית, למטרות, אשר שולבו בשגרת המשפחה. קלינאים התערבו בדרכים שונות. בחלק מהמחקרים ילדים נכחו במפגשים קבוצתיים שגרתיים9 (לרוב מדי שבוע) בלוויית קלינאים, בעוד במחקרים אחרים ביקרו קלינאים בבתים4-5. תוצאות זהות, או טובות יותר, נראות אפשריות בתרגול המכו∙ון למטרה מסוימת, אשר התקיים בבתים, אשר הועבר על-ידי ההורים בתמיכה ובאימון של מטפל, בהשוואה לגישות אחרות3. עדיין אין זה מובן, מהי תדירות תרגול המיומנויות, או המטלה המומלצת, לילדים למען ישלטו בה.
תאריך חיפוש הספרות: יולי 2014
