ססאקי פרסד דאס וג. שנקר גנש1
Indian J Orthop. ינואר-פברואר2019 : 53(1): 20–34.
doi: 10.4103/ortho.IJOrtho_241_17
PMCID: PMC6394183
PMID: 30905979

הקדמה
פיזיותרפיה משחקת תפקיד מפתח בהתמודדות עם שיתוק מוחין (CP) ומורכבת ממגוון התערבויות טיפוליות לטיפוח התוצאות הפיזיולוגיות והתפקודיות השונות. על אף שפיזיותרפיה משמשת במקרים רבים ושהיא מומלצת על-ידי כל חברי הצוות הרפואי, יעילות הפיזיותרפיה אינה עקבית. מטרת סקירה זו הייתה לסכם ולהעריך את יעילות ההתערבויות בדמות פיזיותרפיה בקרב ילדים נפגעי CP. נערך חיפוש אחר בסיס הנתונים של PubMed ושל Cochrane מינואר 2006 ועד אפריל 2017 תוך שימוש ב-“Medical Subject Heading” [אוצר מילים לחיפוש בתחום הרפואי] ובמילות מפתח כלליות. נכללו אך ורק סקירות שיטתיות ומטה-אנליזה של ההתערבויות בדמות פיזיותרפיה בקרב ילדים, אשר אובחנו כנפגעי CP.

שני סוקרים העריכו באופן עצמאי את האיכות המתודולוגית ושילבו מידע אודות התוצאות. זוהו 34 סקירות שיטתיות, אשר הבחינו בין 15 התערבויות שונות. נמצאה הוכחה באיכות בינונית ליעילותו של טיפול בתנועה, המושפע מאילוצים, לשיפור הגפיים העליונות, של טיפול, המכו∙ון למטרה מסוימת/של טיפול תפקודי ושל טיפול בצורת ההליכה לשיפור מהירות ההליכה. נמצאה הוכחה מנוגדת לתפקיד התרגילים בהעצמת הטיפול ובטיפול בלב ובמערכת הנשימה. התערבות כטיפול נוירו-התפתחותי (NDT) לא נמצאה יעילה. סקירה זו בעלת מגבלות, כגון הכללת סקירות, שכללו מדגם קטן ושנחשבו להטרוגניות מבחינת ההתערבויות הטיפוליות. על כן יעילות רוב ההתערבויות בדמות פיזיותרפיה נמצאה מוגבלת. על בסיס ההוכחה הנוכחית נמצאו גישות תפקודיות המכו∙ונות למטרה מסוימת, כיעילות, והמחקר העתידי דרוש לקביעת הדרכים הכי טובות לשיפור התוצאות התפקודיות בקרב ילדים נפגעי CP.

מילות מפתח: שיתוק מוחין, טיפול בתרגילים, חולשת שרירים, פעילות פיזית, טכניקות פיזיותרפיה, שיקום

מבוא
שיתוק מוחין (CP) מהווה את אחת המגבלות ההתפתחותיות השכיחות ביותר. שכיחות ה- CP נעה סביב 3 מקרים לאלף לידות חיות בהודו1, והסטטיסטיקות של 2011 מורות, על כך שיש כ-25 מאה אלף ילדים נפגעי CP בהודו2. CP מהווה מונח, המגדיר טווח המכסה מערך של הפרעות נוירולוגיות, המאופיינות על-ידי הפרעות בתנועתיות ועל-ידי הפרעות ביציבה, הגורמות הגבלה בפעילות, הגבלה, המיוחסת להפרעה סטטית במוח המתפתח, מה שמלווה לעיתים קרובות בלקויות נלוות ובמצבים רפואיים משניים3. CP אינו ישות פתולוגית יחידה, הטומנת בחובה הפרעות במגוון פונקציות מוטוריות, כולל בתנועתיות הגוף, שליטה בשרירים, בקואורדינציה של השרירים, במתח השרירים, ברפלקסים, במיומנויות מוטוריקה עדינה, במיומנויות מוטוריקה גסה, בתפקוד המוטורי של הפה, ביציבה ובשיווי המשקל4,5. הדבר מוביל בתורו ליכולת תפקודית דלה, להתנהגות, אשר אינה דורשת פעילות פיזית, ולתלות באחרים כדי להתמודד עם פעילויות מחיי היומיום ומפחית את הפעילות בשעות הפנאי ואת הפעילויות הקהילתיות6.

פיזיותרפיה משחקת תפקיד מפתח בהתמודדות עם שיתוק מוחין וכמעט כל האנשים, אשר אובחנו כנפגעי CP, מקבלים שירותי פיזיותרפיה7. מטרות הפיזיותרפיה הן הקלה על צרכי הילד נפגע ה-CP ההשתתפות והפחתת ההשלכות הפיזיות של התסמינים.
פיזיותרפיה עוזרת לילדים נפגעי CP לממש את הפוטנציאל המקסימלי שלהם לעצמאות פיזית, לרמות כושר [מסוימות] ולשיפור איכות החיים של הילדים ושל המשפחה שלהם על-ידי הפיכת השפעת הלקויות הפיזיות שלהם למינימליות8.

פיזיותרפיסטים משתמשים במגוון התערבויות טיפוליות לעידוד האוטונומיה, העוצמה והקואורדינציה של תנועות רצוניות. ספרות בתחום הפיזיותרפיה אודות CP מכילה התערבויות רבות, המתרחבות במהירות מדי שנה בשנה. אף על-פי שפיזיותרפיה רווחת מאד ושהיא מומלצת על-ידי כל חברי הצוות הרפואי9, יעילות הפיזיותרפיה אינה עקבית10. תחום הבריאות שינה את המוקד שלו ברחבי העולם לתרגול, המבוסס על הוכחות. הספרות הראתה, כי התערבויות בכמות מחושבת, הנמצאת כיום בשימוש בקרב קלינאים, נתפסת כבלתי יעילה וכבלתי נחוצה11. אנשי המקצוע, המעורבים במתן שירותי הטיפול, צריכים להביא בחשבון את יעילות התערבויות אלו בעת קבלת החלטות רפואיות. לפיכך רצינו לספק קלינאים כדי להוכיח התייחסות מהירה על-ידי השוואה בין התוצאות של סקירות שיטתיות זמינות בשביל לסכם את ההוכחה בנוגע לפיזיותרפיה. תכלית עבודה זו הייתה לסכם את ההוכחה ליעילות מגוון התערבויות טיפוליות, המיושמות בפיזיותרפיה לילדים נפגעי CP, ולהעריכה.

חומרים ושיטות
שאלת המחקר (מה ההוכחה, לכך שפיזיותרפיה משפרת את התוצאות התפקודיות בקרב מטופלים נפגעי CP?), אשר הייתה אפשרות לענות עליה לאור הוכחה זמינה (סקירה שיטתית ומטה-אנליזה), אשר גובשה לטובת חיפוש תוך שימוש בפורמט האוכלוסייה, ההתערבות, ההשוואה והתוצאה.

אוכלוסייה: בני אדם בגיל 0-20, המאובחנים כנפגעי CP.

התערבות: שימוש בכל התערבות קלינית מוכחת בדמות פיזיותרפיה, או בשילוב של התערבויות.

השוואה: כל טיפול אחר, או כל קבוצת ביקורת, כולל פלצבו, כולל טיפולים מזויפים, או כולל התערבויות אחרות בדמות פיזיותרפיה.

תוצאה: תפקוד מוטורי משופר, יכולות משופרות לרכישת מיומנויות תפקודיות ולהפחתת הספסטיות.
חיפשנו בסיסי נתונים ביבליוגרפיים ממוחשבים לסקירות התערבויות ב-CP באנגלית בדמות פיזיותרפיה בעשור האחרון (מינואר 2006 ועד אפריל 2017) כדי לזהות סקירות שיטתיות ומטה-אנליזה בשביל לבצע סקירה של מצב ההוכחה הנוכחי תוך שימוש בסקירות השיטתיות של “PubMed” ושל בסיס הנתונים של “Cochrane”. בסיסי הנתונים האלו חופשו תוך שימוש במילות המפתח של “Medical Subject Heading” (סקירה שיטתית) וב- “”CP וב-“פיזיותרפיה”, ב-“התמחות בפיזיותרפיה”, ב-“מודליות של פיזיותרפיה”, ב-“טיפול בתרגילים”, ב-“טכניקת תנועה בתרגילים”, ב-“טיפול בגירוי חשמלי”, ב-“עיסוי” ובמונחי חיפוש כלליים דוגמת “תרגול תרגילים” (בשילוב בעוצמה, בכושר, ביכולת העבודה, בכוח אירובי, בכוח אנאירובי, בכוח סבל, בטיפול פיזי בלב ובמערכת הנשימה, או בתכנית ללב ולמערכת הנשימה), באימון תפקודי, בטיפול תפקודי, בטיפול נוירו-התפתחותי/בובט, בהידרותרפיה, בהיפותרפיה ובהצבת מטרות. מערכי החיפוש נועדו להפוך את שליפת המידע מהמקורות למקסימלית.

בנוסף, רשימות המקורות של מאמרים מזוהים ושל סקירות שיטתיות עברו מיסוך למען פרסומים רלוונטיים נוספים.
נכללו מחקרים, התואמים את הקריטריונים הבאים: (1) סקירות, אשר היו אמורות להתפרסם בין ינואר 2006 לבין אפריל 2017, (2) מאמרים, שנכתבו באנגלית, (3) רצוי, כי המאמרים יכללו כל התערבות שהיא בפיזיותרפיה, בטיפול בילדים ובמתבגרים נפגעי CP (טווח הגילאים: 0-2) ותו לא ו-(4) ראוי, כי יהיו סקירות שיטתיות, או מטה-אנליזה.

מחקרים לא נכללו בסקירה, אם הם: (1) נכתבו מנקודת מבט של אבחון, של ניבוי, של קווים מנחים, או של התערבויות אחרות, הנוגעות ל-CP, (2) המשתתפים היו מבוגרים נפגעי CP, (3) סקרו התערבויות נוירולוגיות רפואיות כלליות (למשל, טיפול בבית, תרופות נוגדות ספסטיות/זריקות בוטולינום ולא התערבויות ספציפיות בפיזיותרפיה), (4) אם לא הוזכרו שום מדדי תוצאות ספציפיים/אם חוויות ההורים/המטפלים נחשבו לתוצאות ו-(5) אם סקירות שיטתיות זוהו בביטאונים בנושא. כל המאמרים, אשר זוהו, נבדקה כשירותם, לפי כותרתם ולפי ההקדמה שלהם, על-ידי שני סוקרים ונקבעו הבדלים, עת שעלו, בנוגע למאמרים בלתי מובנים. הם נפתרו על-ידי קונצנזוס. איכות ההוכחה, אשר נקבעה, דורגה תוך שימוש בפרוטוקול של ה-“12National Institute for Health and Care Excellence”. מחקרים רלוונטיים לשאלת המחקר תוארו בטבלת ההוכחות (טבלה 1).

תוצאות
בהביאנו בחשבון את מורכבות מצב ה-CP ואת ההטרוגניות שלו, כללנו מחקרים, אשר חקרו ילדים נפגעי CP מכל סיווג ובכל רמת יכולת תפקודית. החיפוש הניב סך כולל של 337 סקירות, אשר מתוכן 18 סקירות נשלפו מבסיס הנתונים של הסקירות השיטתיות של Cochrane, ו-319 מזה של PubMed. בסך הכל 298 מאמרים לא נכללו [בסקירה], בהתבסס על מיסוך הכותרות שלהם וההקדמות שלהם. לאורך כל הטקסט נסקרו 34 מאמרים.

תרגילים ו-CP
אחד עשר סוקרים אמדו את יעילות התרגילים לתוצאות התפקודיות בקרב [נפגעי] CP. שש סקירות העריכו ישירות את תפקיד הטיפול בתרגילים באוכלוסיית נפגעי ה-CP. רק בסקירה של Arpino et al., 201022, עלתה הוכחה צנועה ליעילות התרגילים. התוצאות של Mockford ושל Caulton, 262008, הציעו, כי תרגילים עשויים לטפח שיפור תפקודי ללא כל השפעות שליליות. סקירה אחת13 הציעה, כי שילוב של טוקסין הבוטולינום ושל ריפוי בעיסוק

יעיל יותר מריפוי בעיסוק לבדו לשיפור התוצאות בגפיים העליונות ויש הוכחה מקיפה באיכות בינונית, המציעה, כי בהתבסס על פעילות אינטנסיבית, התערבויות המכו∙ונות למטרה מסוימת, יעילות בקידום התוצאות התפקודיות.
לא נמצאו התערבויות, שנחקרו, ושנתפסו כעדיפות על אחרות לשיפור בשליטה בגו. גם לא בטוח, אם שיפור בשליטה ביציבה יוביל לשיפור בפעילויות תפקודיות29. להערכת Arpino et al., 222010, ולהערכת Myrhaug et al., 2014 42, אשר הציעו, כי אפשרי לצפות לשיפורים תודות להתערבויות אינטנסיביות בדמות תרגילים. אך סקירה באיכות גבוהה של Scianni et al.,200925, דיווחה, כי תרגילים אינם משפרים את החוזק, או את הפעילויות התפקודיות בקרב ילדים נפגעי CP.

נראה, כי יעילות התערבויות מוקדמות התערבבה, על-פי ההצעה של Morgan et al., 201638, כי התנועתיות ההתחלתית של הילד, ההסתגלות שלו לסביבה/ההעשרה שלו והאימון הספציפי שלו למשימות מסוימות בעלי השפעה בינונית עד רבה על התוצאות המוטוריות (מידת ההשפעה של Cohen>0.7) ו- Hadders Algra et al., 201737, מדוחות על השפעה מעטה של התערבויות מוקדמות. אבל בהתאם לנתונים הזמינים, נראה, כי ילדים ומתבגרים נפגעי CP עשויים להפיק תועלת מתכניות תרגילים, המתמקדות בגפיים התחתונות.

תרגילים, צורת הליכה ו-CP
סקירה שיטתית של Moreau et al., 201620, הוסק, כי כעולה מההוכחות הזמינות, נראה, כי צורת ההליכה מהווה את ההתערבות הכי יעילה לשיפור מהירות ההליכה בקרב ילדים נפגעי CP ניידים. התערבויות אחרות, כולל טיפול לשם חיזוק, בעלות השפעה זניחה על מהירות ההליכה והן מפגינות יעילות מעטה. מהסקירה של Mutlu et al., 200928, לא הייתה אפשרות להסיק לגבי יעילות התמיכה החלקית במסת הגוף על-ידי ההליכון בקרב ילדים נפגעי CP. בהתבסס על סקירות אלה, ניתן להסיק, כי אימון בהליכה כשלעצמו מהווה התערבות יעילה לשיפור מהירות ההליכה בקרב ילדים נפגעי CP ניידים.

טיפול בתנועה, המושפע מאילוצים [CIMT]
מארבע מתוך חמש סקירות, אשר נכללו בסקירה זו15,16,17,18, הוסק, כי ל- CIMTתפקיד מפורש בשיפור בתפקוד הגפיים העליונות בקרב ילדים נפגעי CP. אולם בסיס הנתונים של Cochrane, הרמה הגבוהה ביותר של הוכחה מחקרית19, דיווח על הוכחה מוגבלת ליעילות ה-CIMT. בהתבסס על תוצאות אלו, אנחנו יכולים להסיק, כי קיימת הוכחה ברמה בינונית ליעילות ה-CIMT לשימוש פונקציונלי ביד.

גישות פיזיותרפיה, כולל טיפול נוירו-התפתחותי
סקירות, אשר בדקו את יעילות ההתערבויות בדמות פיזיותרפיה, הנמצאות בשימוש בקרב ילדים נפגעי CP, דיווחו, כי קבוצות שרירים, אשר יש לחזק ולטפל בתפקוד שלהן23, מהוות את ההוכחות החזקה מכל. תוצאות אלה מאוששות על-ידי התוצאות של Franki et al. (2012)32, אשר מהן הוסק, כי טיפול, הממוקד במטרה מסוימת, ואימון פונקציונלי היו יעילים להשגת מטרות פונקציונליות ולהשתתפות [בפעילויות]. מצד שני להערכת Anttila et al. (2008)31, דווח על הוכחה ברמה בינונית ליעילות הטיפולים בגפיים העליונות, בעוד יעילות הטיפול לחיזוק נמצאה מוגבלת לתפקוד המוטוריקה הגסה.

NDT מהווה מודל תרגול קליני הוליסטי ובין תחומי, המדגיש טיפול אישי, בהתבסס על ניתוח תנועה לצורך הכנה ולצורך שיקום פרטים, הסובלים מהפרעות נוירולוגיות48. Novak et al., (2013)47 ביצעו סקירה שיטתית של סקירות שיטתיות, אשר פורסמו בדבר יעילות ה-NDT. למרות הפופולריות רחבת הידיים הסיקו כותבי סקירה זו, כי ההוכחה הקלינית ל-NDT דלה ואינה אהודה.

טיפול בלב ובמערכת הנשימה ו-CP
מסקירות, אשר בדקו את השפעות הטיפול בלב ובמערכת הנשימה בקרב ילדים נפגעי CP, הוסק, כי אף שהטיפול עשוי לשפר כושר אירובי, ההוכחה המקיפה של השפעת הטיפול בלב ובמערכת הנשימה באוכלוסיות הללו מוגבלת. תוצאה דומה משתקפת מ[המחקר של] Rogers et al. (2008)27, שאימון אירובי עשוי לשפר תוצאות פיזיולוגיות, ואולם השפעת השינויים האלה אולי לא תתורגם לתחומי הפעילות וההשתתפות [בה] בקרב ילדים נפגעי CP.

גירוי חשמלי ו-CP
Chiu ו- Ada(2014)45 העריכו את יעילותו של גירוי חשמלי פונקציונלי בפעילויות בקרב ילדים נפגעי CP.
תוצאות סקירה זו הראו, כי גירוי חשמלי פונקציונלי בעל השפעה דומה לזו של פעילויות [פיזיות]. Cauraugh et al (2010)44 ביצעו סקירה שיטתית על השפעת גירוי חשמלי על תוצאות צורת ההליכה. סקירה זו זיהתה 17 מחקרים ומטה-אנליזה של הנתונים הזמינים, אשר שיקפו השפעה בינונית של גירוי חשמלי על תוצאות צורת ההליכה. Wright et al. (2012)46 חקרו את השלכת הגירוי החשמלי על צורת ההליכה, או על תפקוד הגפיים העליונות בקרב ילדים נפגעי CP. מתוצאות סקירה זו הוסק, כי קיימת הוכחה ברמה בינונית לשיפור חוזק השרירים, טווח התנועה והתפקוד בקרב ילדים נפגעי CP בזכות גירוי חשמלי. גירוי חשמלי בלוויית שימוש בסדים נראה יעיל יותר לשיפור התפקוד והיציבה.

אף כי שתיים מתוך שלוש הסקירות האלו הראו הוכחה ברמה בינונית לתפקיד הגירוי החשמלי, יתכן, כי התוצאות האלה יהיו נתונות להעדפות המחקר, באפשרותנו להסיק , כי ההוכחה מוגבלת.

היפותרפיה ו-CP
היפותרפיה משמשת בהרבה מקרים לשיפור שיווי המשקל, היציבה ומיומנויות המוטוריקה הגסה על-ידי הצבת האדם על גב סוס ו/או על-ידי שימוש בתנועות הסוס במטרה לשלוט בסוס. Tseng et al. (2013)34 העריכו, אם היפותרפיה, או אם רכיבה על גב סוס, יעילה לשיפור התוצאות המוטוריות ותפקוד הגוף בקרב ילדים נפגעי CP. תוצאות המטה-אנליזה הראו, כי 8-10 דקות של רכיבה על סוס הפחיתה את הפעולה האסימטרית של השרירים מקרבי הירך ושיפרה את היציבה. ברם התוצאות הראו, כי לרכיבה לטווח הארוך לא הייתה השפעה סטטיסטית מובהקת על שיפור מצב פעילות המוטוריקה הגסה.

מסקירה קודמת33 הוסק, כי היפותרפיה שיפרה את הסימטריה של שרירי הגו והירך, ברם אולם היעילות לא הייתה רבה יותר, בהשוואה לטיפולים אחרים, בשיפור מתח השרירים של ילדים נפגעי CP. תוצאות סקירה זו יש לבחון בזהירות, מפני שהשיטות לא הוסברו כהלכה ומפני שהמאמרים, אשר שימשו לסקירה זו, לא הכילו תקצירים/התייעצויות וספרות אפורה. בהינתן הפוטנציאל לטעויות לגיבוש דעות קדומות ולהטרוגניות ההתערבויות, אפשר, שהתוצאות לא יהיו מהימנות.

תוצאות סקירות אחרות, שנחקרו
אף כי המחקרים, אשר נכללו בסקירה זו, הציגו את יעילותו של טיפול במים, הקשור [לתחום]35, של רעידות בכל הגוף39, של מציאות וירטואלית18 ושל מתיחות14, האיכות הירודה של המחקרים, אשר נכללו בסקירות אלו, מדדה תוצאות לרוב, והטרוגניות ההתערבויות, אשר הוצעו, מצביעות, על כך שיש לבחון תוצאות אלו בזהירות.

דיון
מחקר זה נערך בכוונה לבחון רק את הרמה הגבוהה ביותר של ההוכחה באמצעות הכללת סקירות שיטתיות, או באמצעות מטה-אנליזה, כדי לסכם את המחקר הקיים בנושא יעילותן של מגוון התערבויות ב-CP. סקירה זו של סקירות שיטתיות מצאה, כי אין יעילות למרבית ההתערבויות בדמות פיזיותרפיה, אשר נחקרו. סקירה זו ניתחה 34 סקירות שיטתיות על התערבויות בדמות פיזיותרפיה בקרב ילדים נפגעי CP, אשר פורסמו לאחר 2006. זוהו 15 סוגים שונים של קטגוריות התערבות. ההתערבויות והתוצאות היו שונות בכל הקטגוריות, מה שעלול להגביל את ההשוואות שלנו בעת גיבוש ההוכחה.

לרוב CP מסווג למגוון תתי קבוצות דיאגנוסטיים הטרוגניים, כמו דיפלגיה ספסטית, כמו המיפלגיה, כמו טטרהפלגיה, כמו CP אטקסי, או מעורב. אוכלוסיית המחקר, אשר נכללה בסקירה זו, יוצגה בכל סוגי ה-CP, וקשה להסיק, אם תתי קבוצות שונים יגיבו אחרת למגוון ההתערבויות. בהתבסס על כלל התוצאות של המחקר, ניתן להסיק, כי טיפול אינטנסיבי, המתבסס על תפקוד, יועיל לאוכלוסייה זו, מבלי להתייחס לסוג ה-CP22,23. CIMT גורם לשיפורים רבים יותר בתפקוד היד הפגועה בקרב ילדים נפגעי CPהמיפלגיה. 15,16,18מכיוון שמטרות השיקום ב-CP אינן מכו∙ונות לטיפול בפגיעה הנוירולוגית המרכזית העיקרית, אנשי מקצוע מתחום הבריאות יקבעו ראשית את המטרה התפקודית המתאימה מכולן ואחר אולי ישתמשו בגישה טיפולית אחת, או בשילוב של גישות טיפוליות, אשר נתפרו באופן אישי להשגת המטרות.

CIMT לטיפול בגפיים העליונות, טיפול, המכו∙ון למטרה מסוימת/טיפול תפקודי, טיפול לחיזוק הגפיים התחתונות ותרגול צורת ההליכה לשיפור מהירות ההליכה מהווים את ההתערבויות המומלצת, בהתבסס על ההוכחה הזמינה. ההוכחות אינן חזקות לגבי היפותרפיה, לגבי טיפול וירטואלי, לגבי רעידות בכל הגוף, לגבי התערבות מוקדמת (להשגת תוצאות מוטוריות) ולגבי גירוי חשמלי פונקציונלי. בעת השימוש ראויות התערבויות אלו להתבסס על שיפוט קליני, על העדפות הילד והמשפחה, על השליטה המוטורית של הילד ועל היכולות הפונקציונליות שלו. התערבויות כגון NDT לא הפגינו כל יעילות ויתכן, כי לא ייכלו בטיפול הסטנדרטי.

הקונצנזוס המוקדם, כי בקרב אוכלוסייה זו יש להימנע מתרגילים בשל ההשפעה השלילית של התרגילים על הספסטיות ועל דפוסי התנועה49 זכה לביקורת. מחקר הראה, כי נפגעי CP צורכים יותר אנרגיה לטובת ההליכה מילדים רגילים4,50. יכולת פחותה זו יוחסה ליכולת אירובית ואנאירובית מתחת לממוצע, אשר נמצאה בקרב האוכלוסיות הללו51,52,53.

כושר גופני ירוד זה, מצב בריאותי ירוד זה ושלומות זו מובילים להתפתחות הפרעות, דוגמת השמנת יתר, או דוגמת סוכרת54,55,56, וחוסר פעילות פיזית בגיל מבוגר57. תוצאות סקירה זו, שטיפול בלב ובמערכת הנשימה אינו גורם ליתרונות הצפויים, מהווים בעיה לאנשים נפגעי ,CP לספקי שירותי בריאות ולקובעי מדיניות. ישנן מגבלות פוטנציאליות אחדות, אשר ראוי לציין בסקירה הנוכחית. נערך חיפוש אחר בסיס הנתונים של PubMed ושל Cochrane בלבד, להוציא EMBASE, Sports Discus, CINAHL, ו-PEDro. לא כללנו סקירות, אשר כללו ילדים נפגעי CPלצד אנשים, הסובלים מהפרעות נוירולוגיות אחרות, כחלק מהקריטריונים שלהם להכללה. בדומה, לא כללנו מחקרים, אשר כללו אוכלוסייה מבוגרת של נפגעי CP. מגבלה נוספת היא, שהבאנו בחשבון סקירות שיטתיות, אשר פורסמו במהלך 10 השנים האחרונות. החיפוש הוגבל לסקירות, אשר פורסמו באנגלית בלבד בגין מיומנויות השפה הדלות שלנו. גורמים אלה הגבילו בצורה דרסטית את מספרי הסקירות, אשר נותחו. מעבר לכך סקירה של סקירות שיטתיות מהווה מגבלה מחקרית בזכות עצמה, משום שהיא לא מספקת שום מידע חדש, אשר אינו זמין במקום הראשון, ולא ביצענו שום סינתזה חוזרת של הנתונים.

מסקנה
התקבלה מאד [העובדה], כי ילדים נפגעי CP חסרי מיומנויות מוטוריות וכי התערבויות בדמות פיזיותרפיה אמורות לנסות לשפר, הן את מידת השליטה המוטורית והן את איכותה. על אף ניתוח ההוכחה של מגוון טכניקות, עדיין לא ידוע, אילו סוגי פעילויות ו/או גישות מן הראוי לעודד והאם קיים צורך בציוד חיצוני לשיפור רכישת המוטוריקה, אם לאו. בהתבסס על התוצאות, ניתן להסיק, כי CIMT, טיפול תפקודי, המכו∙ון למטרה מסוימת, ותרגול צורת ההליכה יעילים לאוכלוסייה זו. התערבויות אחרות הוכחו על-ידי הוכחה ברמה נמוכה למדי. בניגוד לאמונות פופולריות, התערבויות כ- NDTאינן מאוששות מספקת על-ידי הוכחות. בהביאנו בחשבון את חשיבות התפקיד, אשר משחק מקצוע הפיזיותרפיה, בהתמודדות עם CP, הכי חשוב, שכל הקלינאים, המעורבים בטיפול בילדים אלה צריכים לבסס את הטיפול שלהם על ההוכחות האחרונות. דרוש בבהילות יותר מחקר, המתוכנן בקפדנות.

תמיכה פיננסית ומימון
אין

ניגוד אינטרסים
אין ניגוד אינטרסים.