מאת קייט פייבוש, טכנולוגית פוליסומוגרפית מוסמכת
האם אתם ישנוניים במשך היום? האם קשה לכם להישאר ערים כדי לצפות בטלוויזיה, או לקרוא בערב? למרות “8 שעות שינה מלאות”? האם אתם נוחרים, או מכירים מישהו, אשר נוחר? להיות ישנוניים במשך היום אין פירושו, כי אתם עצלנים, ונחירה אינה בהכרח הרגל מגונה בלבד. הדברים הללו יכולים להוות סימנים לבעיות רפואיות אמיתיות מאד ברות טיפול.
בעוד נראות השינה והנשימה כמשימות קלות כהוגן, ישנו מספר גדול של אנשים, המתקשים לעשות את שתיהן בו זמנית. פרטים אלה סובלים מדום נשימה בשינה, הפרעה, המאופיינת בעצירה רגעית של הנשימה בשעת השינה. עתה נעשים בעלי המקצוע הרפואי הזה מודעים לעובדה, שאנשים, הסובלים מסוגים שונים של קומה נמוכה, במיוחד מאכונדרופלזיה, בעלי יותר סיכויים לפתח דום נשימה בשינה.
דום נשימה חסימתי בשינה מהווה עד כה את הסוג הכי שכיח של דום נשימה. הדבר נגרם על-ידי חסימה בנתיב האוויר העליון, המתרחשת רק בזמן השינה. חסימה חלקית של נתיב האוויר אף היא, מה שגורם לנחירות. כל כך הרבה פרטים, הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה, החלו כנוחרים. כאשר אדם, הסובל מדום נשימה חסימתי, שוקע בשינה, נרפים השרירים בנתיב האוויר, מה שמאפשר לרקמות הרכות בגרון לחסום את נתיב האוויר. על אף החסימה עדיין יעבור האדם את תנועות הנשימה, עדיין אוויר לא ייכנס ולא ייצא. כעבור פרק זמן, אשר יכול להימשך דקה, או שתיים, מבין גוף האדם, כי אינו מקבל חמצן.
האדם מתעורר במידה מספקת בשביל לחוש מחדש את מתח השרירים בדרכי הנשימה העליונות, מה שמסיר את החסימה ומה שמתיר לאוויר להיכנס. אדם, הסובל מדום נשימה חמור בשינה, נותר בדרבון אך ורק כדי לנשום מעט אוויר ואחר צונח בחזרה לשינה, מה שמאפשר לחסימה להתגבש שוב. מחזור זה יכול לחזור על עצמו מאות פעמים במהלך הלילה. בבוקר יהיה האדם, הסובל מדום נשימה חסימתי, ישנוני, מפני שעל אף שהוא במיטה זה 8 שעות, או יותר, הוא, בעצם, מתעורר כדי לנשום מדי דקה, או משהו כזה.
סיבוך נוסף של דום נשימה בשינה קשור לחוסר בחמצן. בכל פעם, שבה מפסיק אדם לנשום למשך למעלה משניות ספורות, פוחתת רמת החמצן בדם. כשהוא מתעורר כדי לנשום, חוזרת רמת החמצן למצבה התקין. חוסר זה בחמצן בלילה עלול לפגוע קשות באיברי הגוף. לדוגמא, הלב עלול לפתח קצב חריג, וחוסר בחמצן במוח עלול לגרום לאובדן זכרון הדרגתי.
ילדים, הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה, בייחוד נמוכי קומה, מתמודדים עם סיכון נוסף. לדברי דוקטור גרמן נינו-מורסייה ממרפאת סטנפורד להפרעות שינה בסטנפורד, קליפורניה, ילדים נמוכי קומה, הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה, שלא טופל, אולי לא יממשו את מלוא פוטנציאל הגובה שלהם בשל חוסר בחמצן בתקופות גדילה מכריעות.
אזי מדוע בקרב אנשים, הסובלים מאכונדרופלזיה, חוזר ונשנה דום נשימה חסימתי בתדירות גבוהה יותר? דוקטור חואן אמפורו, המנהל הצעיר בבית החולים לילדים במיאמי, אומר:” צוואר קצר מהווה את הבעיה העיקרית, אך אנשים, הסובלים מאכונדרופלזיה, סובלים גם מ- “micronapthia” (סנטר קטן) ומ-“microfacia” (פנים קטנים). עצמותיהם מזדקנות מוקדם, אבל רקמותיהם הרכות ממשיכות לגדול”. כמות תקינה של רקמות רכות (כולל הלשון, כולל החך, כולל השקדים וכולל רקמות אחרות), אשר היו בחלל קטן יותר מהרגיל, מגדילה את הסיכון להיווצרות חסימה.
דוקטור אמפורו מצביע, על כך ש-“שילוב גורמים אלה עלול לגרום לדום נשימה חסימתי בשינה. יתכן, כי לאדם ממוצע, הסובל מאכונדרופלזיה, אשר אין לו מבנה חריג שכזה, לא תהיה בעיה”. ישנם גורמים אחרים, אשר אינם קשורים לקומה נמוכה, שיגדילו את הסבירות, שפרט יסבול מדום נשימה בשינה. השמנת יתר מהווה גורם משמעותי. אפילו מסת גוף עודפת קלה עלולה להגדיל את חומרת דום הנשימה בשינה בצורה דרמטית, משום שיש בגרון רקמה נוספת להיווצרות חסימה. הפרעות נשימה אחרות, כגון אסתמה וכגון מחלת ריאות חסימתית, יכולות אף הן לשחק תפקיד. אם יש לכם דום נשימה חסימתי בשינה, יכולים אלכוהול ושאר תרופות מיישנות להחמירו בהרבה. אלכוהול עלול אפילו לגרום לנוחר “נורמלי” לפתח דום נשימה.
לעיתים קרובות מאובחן דום נשימה חסימתי בשינה בקלות ומטופל מיידית. אם אתם נוחרים, יש סיכוי טוב, שעתה אתם סובלים מצורה קלה של דום נשימה חסימתי. אם אין לכם שום תסמינים אחרים, כמו ישנוניות, כמו אובדן זכרון, כמו כאבי ראש בבוקר, או כמו לחץ דם גבוה, אזי ודאי אין לכם יותר מדי מה לעשות. יהיה רעיון טוב בעבורכם לשמור על מסת גוף נמוכה ולהימנע מאלכוהול לקראת השינה. אם כבר פיתחם חלק מהתסמינים האלה, בדקו עם הרופא/ה שלכם. אם הוא/היא בעל/ת ידע על תרופות להפרעות שינה, אולי תטופלו במרפאה להפרעות שינה (בארצות הברית יש למעלה מ-700) למחקר שינה, שיימשך לילה שלם. מחקר זה יאפשר לרופא/ה שלכם לאבחן הימצאות כל הפרעות שינה שהן ואת חומרתן.
בעת שתאובחנו, יהיו אפשרויות טיפול מספר בדום נשימה חסימתי בשינה. דוקטור ג’ון מאגי, יושב ראש המרכז להפרעות שינה במרכז לחקר רפואי בקנזס סיטי, מיסורי, אומר, כי כל שיטות הטיפול הסטנדרטיות יכולות לשמש למען פרטים, הסובלים מאכונדרופלזיה ומדום נשימה חסימתי בשינה. “הטיפול הספציפי תלוי במבנה דרכי הנשימה העליונות של הפרט”. השימוש במכונת הנשמה, הנקראת ” CPAPאפי”, מכיוון שהיא מספקת לחץ חיובי מתמשך על דרכי הנשימה, מהווה טיפול שכיח.
יתרון ה-CPAP הוא, שהיא יעילה באופן מיידי ושאינה כרוכה בניתוח. חסרון ה-CPAP הוא, שהיא מהווה טיפול, לא מרפא. אנשים רבים משתמשים במכונת ה-CPAP כדי לעזור לעצמם להרגיש טוב יותר, בעודם עובדים על הפחתת מסת הגוף. אם מסת הגוף איננה מהווה בעיה בשבילכם, יהיה ניתוח אפשרות טובה יותר. יש מגוון של ניתוחים זמינים, תלוי בגורם לחסימה. ניתוחים נעים בין הסרת חלק מהרקמה הרכה להנעת החך לפנים ליצירת חלל רב יותר בחלק האחורי של הגרון.
ישנוניות כרונית עלולה לתסכל עד מאד. היא עלולה לפגום באיכות החיים שלכם באמצעות פגיעה בעבודה שלכם, במערכות היחסים שלכם וברמת הפעילות שלכם. דום נשימה חסימתי בשינה מהווה את אחת מהפרעות השינה ותו לא, אשר עלולה להכביד על הפרט. אם אתם, או מישהו, שאתם מכירים, סובל מבעיית שינה, כדאי לכם לראות מומחה להפרעות שינה. אף על-פי שעלול הדבר להישמע נדוש במעט, הוא באמת יכול לשנות את החיים שלכם.
LPA Today, יולי-ספטמבר 1989