הגדרה ומאפיינים של אוטיזם על פי ספר האבחנות של ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי
קריטריונים לאבחנה
א. חסרים מתמשכים בתקשורת החברתית ובאינטראקציה החברתית בהקשרים רבים, כפי שבאים לידי ביטוי בכל הסעיפים המפורטים להלן, בהווה או על פי היסטוריה (הדוגמאות הן להמחשה, ולא ממצות, ראה טקסט):

חוסרים בהדדיות החברתית- רגשית הנעים, לדוגמא, מהתקרבות חברתית לא תקינה וכשלים בכישורי שיח הדדי תקין, שיתוף מופחת בתחומי עניין, רגשות, ובמבע רגשי, ועד לחוסר ביזימה או בתגובה לאינטראקציות חברתיות.

חוסרים בהתנהגויות תקשורתיות לא-מילוליות בהן נעשה שימוש לאינטראקציה חברתית הנעים, לדוגמא, מאינטגרציה דלה של תקשורת לא-מילולית ומילולית; להפרעות בקשר עין ובשפת גוף, או חוסרים בהבנה של ובשימוש בג’סטות; ועד להעדר מוחלט של הבעות פנים ותקשורת לא-מילולית

חוסרים בפיתוח, בשימור ובהבנה של יחסים חברתיים הנעים, לדוגמא, מקשיים בויסות ההתנהגות שתתאים למגוון הקשרים חברתיים; לקשיים בשיתוף במשחק דמיוני או ביצירת חברויות; ועד להעדר עניין בבני הגיל.
יש לפרט חומרה נוכחית בתחום זה על פי הטבלה בהמשך.

ב. דפוסי התנהגות, עניין או דפוסי פעילות מצומצמים, חזרתיים כפי שבאים לידי ביטוי לפחות בשניים מהסעיפים המפורטים מטה או על פי היסטוריה (הדוגמאות הן להמחשה, ולא ממצות, ראה טקסט):

1. סטריאוטיפיות או חזרתיות המתבטאת בתנועות המוטוריות, שימוש בחפצים או דיבור כגון סטריאוטיפיות מוטורית פשוטה, סידור צעצועים בשורה, נפנוף בחפצים, אקולליה, מבעים אידיוסינכרטיים) – ייחודיים.
2. התעקשות על אותו דבר, היצמדות לא גמישה לרוטינות, או דפוסים רוטיניים של התנהגות מילולית או לא מילולית כגון מצוקה קיצונית בתגובה לשינויים קטנים, קשיים במעברים, דפוסי חשיבה נוקשים,
   טקסים בפניה לאחר, צורך לקחת את אותו המסלול, או לאכול את אותו סוג אוכל כל יום.
3. תחומי עניין מצומצמים ומקובעים מאוד שהינם לא תקינים בעוצמה או במיקוד שלהם כגון היצמדות חזקה או עיסוק יתר עם חפצים לא רגילים, תחומי עניין מאוד מצומצמים או פרסברטיביים / חזרתיים.
4. תגובתיות-יתר או תגובתיות-מופחתת לקלט סנסורי (תחושתי), או עניין חריג היבטים סנסוריים (תחושתיים) של הסביבה. כגון אדישות נראית לכאב/טמפרטורה, תגובה שלילית לרעשים או למרקמים ספציפיים, הרחה או נגיעה מוגברת בחפצים, משיכה ויזואלית לאורות או לתנועה.

יש לפרט חומרה נוכחית בתחום זה על פי הטבלה בהמשך.

ג. התסמינים חייבים להיות נוכחים בתקופת ההתפתחות המוקדמת (אך עשויים שלא לבוא לידי ביטוי באופן מלא עד אשר הדרישות החברתיות גוברות על היכולות המוגבלות, או עשויות להיות ממוסכות באמצעות אסטרטגיות למידה מאוחר יותר בחיים).

ד. הסימפטומים גורמים ללקות משמעותית מבחינה קלינית בתפקוד החברתי, התעסוקתי , או בתפקיד עכשווי חשוב אחר.

ה. לקויות (חברתיות-תקשורתיות) אלו אינן מוסברות טוב יותר על ידי אבחנה של מוגבלות שכלית (הפרעה התפתחותית) או עיכוב התפתחותי כללי. ידוע שמוגבלות שכלית ולקות ברצף האוטיזם מופיעות יחד בשכיחות רבה; על מנת לבצע אבחנה משותפת של לקות ברצף האוטיזם ושל מוגבלות שכלית, התקשורת החברתית צריכה להיות הרבה מתחת לציפיות בהתאם לרמה ההתפתחותית הכללית.

ילדים עם אבחנה מבוססת היטב מ: AV-DSM של אוטיזם תסמונת אספרגר או הפרעה התפתחותית רחבת היקף- לא מוגדרת אחרת ((PDD-NOS יקבלו על פי ה – DSM- אבחנה של רצף האוטיזם

ילדים עם ליקויים משמעותיים בתקשורת החברתית, אבל שהסימפטומים שלהם אינם עונים על הקריטריונים ללקות ברצף האוטיזם, צריכים לעבור הערכה ללקות חברתית (פרגמאטית) תקשורתית

יש לפרט לגבי הלקויות הנלוות הבאות:
• עם או ללא מוגבלות שכלית/איחור התפתחותי נלווים.
• עם או ללא לקות/הפרעה נלווית בשפה.
• קשור למצב רפואי או גנטי או גורם סביבתי ידוע.
• קשור ללקות נוירולוגית- התפתחותית, מנטלית או התנהגותית אחרת.
• עם / בלי קטטוניה.

המפרט למדרג החומרה:
ניתן להשתמש במדרגי החומרה לתאר באופן תמציתי את התסמינים הנוכחים (אשר יכולים להיות מתחת לרמה 1), עם ההכרה שהחומרה יכולה להשתנות בהתאם להקשר והיא נתונה לתנודות במהלך הזמן. החומרה של הקשיים החברתיים- תקשורתיים וההתנהגויות המצומצמות והחזרתיות צריכה להיות מדורגת בנפרד.

אין להשתמש בקטגורית החומרה התיאורית לקביעת זכאות עבור מתן שירותים; זאת ניתן לפתח רק ברמה האינדיבידואלית ובאמצעות דיון על סדר עדיפויות ומטרות אישיים.
ביחס לסעיף של “עם או ללא מוגבלות שכלית נלווית” – ההבנה של הפרופיל הקוגניטיבי של ילד או מבוגר ברצף האוטיזם הינה הכרחית בפרשנות של המאפיינים הדיאגנוסטיים. הערכות נפרדות של מיומנות מילולית ולא מילולית הינן נחוצות.

רמות חומרה ללקות ברצף האוטיזם

דרגת החומרה	א. תקשורת חברתית	ב. תחומי עניין מצומצמים והתנהגויות חזרתיות
דרגה 3 דורש תמיכה משמעותית מאוד	חסרים חמורים במיומנויות התקשורת החברתית המילולית והלא-מילולית הגורמים להפרעה ניכרת בתפקוד. יוזמה מצומצמת מאוד לאינטראקציות חברתיות ותגובה מינימאלית לפניות של אחרים. למשל אדם עם מעט מילים בדיבור ברור אשר לעיתים נדירות יוזם אינטראקציה, וכאשר יוזם, מבצע פניות לא רגילות לקבלת צרכים בלבד ומגיב רק לפניות חברתיות מאוד ישירות.	חוסר גמישות בהתנהגות, קושי קיצוני בהתמודדות עם שינוי או התנהגויות מצומצמות/חזרתיות אשר מפריעים מאוד לתפקוד בכל התחומים. מצוקה/קושי בולטים בשינוי המיקוד או הפעילות.
דרגה 2 דורש תמיכה משמעותית	חוסרים בולטים בשימוש במיומנויות תקשורת חברתית מילוליות ולא מילוליות; הקשיים החברתיים בולטים גם כשיש תמיכה יזימה מוגבלת של אינטראקציות חברתיות ותגובה מוגבלת ולא תקינה לפניות חברתיות מצד אחרים. למשל, אדם המדבר במשפטים פשוטים, אשר האינטראקציה שלו מוגבלת לתחומי עניין מוגבלים וצרים, ויש לו תקשורת לא-מילולית שאינה מותאמת (מוזרה) באופן בולט.	חוסר גמישות בהתנהגות, קושי בהתמודדות עם שינוי, או התנהגויות מצומצמות / חזרתיות אחרות המופיעות באופן תדיר מספיק שהן ברורות לצופה המזדמן ומפריעות לתפקוד במגוון הקשרים.מצוקה ו/או קושי בשינוי המיקוד או הפעילות.
דרגה 1 דורש תמיכה	ללא תמיכה, הקשיים החברתיים-תקשורתיים גורמים לליקויים בולטים. קושי ביזימה של אינטראקציות חברתיות ומראה דוגמאות ברורות של תגובות לא טיפוסיות או לא מוצלחות לפניות חברתיות מצד אחרים. ייתכן ונראה כבעל עניין מופחת באינטראקציות חברתיות. לדוגמא, אדם שמסוגל לדבר במשפטים מלאים ובתקשורת, אבל השיח ההדדי (הלוך ושוב) שלו עם אחרים נכשל וניסיונותיו ליצור חברים הנם לא רגילים, מוזרים ולרוב לא מוצלחים.	הטקסים וההתנהגויות החזרתיות גורמים להפרעה בולטת בתפקוד בהקשר אחד או ביותר. מתנגד לניסיונות של אחרים להפסיק את הפעילות הסטריאוטיפית או להסיט את הקשב מתחומי העניין המקובעים.