חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

היעדרות מעבודה לצורך מתן סיוע אישי לילד עם מוגבלות

ירושלים, כה אב תשע”ח

6 אוגוסט 2018

מספרנו: 045-99-2010-000536   

היעדרות מעבודה לצורך מתן סיוע אישי לילד עם מוגבלות
מידע לציבור – אוגוסט 2018

הורים יקרים,

מוגבלותו של ילדכם מחייבת אתכם, מפעם לפעם, להיעדר מן העבודה לצורך השגחה, ליווי וסיוע אישי הנובעים ממוגבלותו, בין אם הוא ילד ובין אם הוא (כבר) מבוגר. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ”ג-1993 (להלן: “החוק”), מאפשר להורה לילד עם מוגבלות להיעדר מן העבודה לצורך סיוע אישי לילדו עם המוגבלות על חשבון ימי המחלה או החופש שצבר, או על חשבון המעסיק.

א.    מהו סיוע אישי

במושג “סיוע אישי” נכללים ליווי, השגחה וכל סיוע הנצרך ממוגבלותו של הבן או הבת, ללא מגבלה של גיל לצאצא עם המוגבלות.

ב.    מי זכאי להיעדר מן העבודה לצורך מתן סיוע אישי  

  • עובד שהוא הורה (ביולוגי) לאדם עם מוגבלות, המועסק שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, או עובד המועסק שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, שהוא הורה אפוטרופוס של ילד עם מוגבלות או הורה  אומנה, בתנאים אלה:
  • להורה אפוטרופוס – אם אין אדם אחר המטפל בילד עם המוגבלות ואין אפוטרופוס אחר שניצל את הזכויות שיפורטו בהמשך.
  • להורה במשפחת אומנה – רק אם הורהו הביולוגי או המאמץ של הילד עם המוגבלות לא השתמש בזכויות אלה באותם הימים.
  • שהגיש למעסיק אישור רופא (ראו נספח 1, בהמשך), כי הילד הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, הזקוק לסיוע אישי מחמת מוגבלותו.

ג.     מיהו “אדם עם מוגבלות”

בחוק השוויון, “אדם עם מוגבלות” מוגדר כ-“אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים”.

ד.    ילד עם מוגבלות זמנית

חשוב! הזכויות המפורטות בדף מידע זה לא יינתנו במקרה שבו מוגבלותו של הילד אינה קבועה,

היא צפויה לחלוף בתוך 60 יום ממועד הופעתה, וכן לא צפויה לחזור על עצמה.

נוסח החוק שעל פיו נכתב דף מידע זה, נמצא בנספח 3, בסוף דף המידע.

ה.   הזכויות

1.     שעות היעדרות ללא ניכוי משכר העובד (שעות היעדרות על חשבון המעסיק)

על פי סעיף 1ב(א2) לחוק, הורה של ילד עם מוגבלות (העומד בתנאי הזכאות: ותק בעבודה והגשת אישור רופא כאמור בנספח 1) (להלן: העובד)  זכאי להיעדר מן העבודה לצורך “סיוע אישי”, על חשבון המעסיק, ולקבל תשלום כאילו עבד בעת ההיעדרות. העובד במשרה מלאה זכאי להיעדר מעבודתו עד 52 שעות בשנה.

(חישוב השעות לעובד במשרה חלקית יבוצע על פי הממוצע החודשי של שעות העבודה של העובד ברבע השנה שבו עבד בהיקף הגדול ביותר בשניים עשר החודשים שקדמו למועד ההיעדרות הראשון לסיוע אישי.)

יודגש – לא מדובר בתוספת של שעות לשכר, אלא באפשרות להיעדר בהיקף זה. השעות מוקצות לכל שנה קלנדרית (1 בינואר עד 31 בדצמבר) בנפרד, ואינן ניתנות לצבירה משנה לשנה, וכמו כן הן ניתנות לניצול אך ורק לצרכי סיוע אישי בשל מוגבלות הילד (כולל מחלה הקשורה למוגבלות).

זכות זו ל-52 שעות עומדת לכל אחד מההורים לילד עם מוגבלות, ובסך הכל עומדות לרשות התא המשפחתי 104 שעות בשנה להיעדרות לצורך סיוע אישי על חשבון המעסיק.

אם אחד ההורים השתמש במלוא השעות שהוקצו לו בסעיף זה, והוא נזקק לשעות היעדרות נוספות לצורך סיוע אישי כאמור, הוא יוכל לקבל אליו את השעות שניתנו בחוק לבן/בת זוגו, או את חלקן, כל עוד בן/בת הזוג זכאי להן, לא עשה בהן שימוש, והוא מסכים להעבירן לבן/בת זוגו. (ראו בהמשך מהי הדרך לקבל את השעות והימים המוקצים לבן הזוג).

הנציבות מפרשת סעיף זה כחל גם על הורים גרושים, ככל שהם מסכימים להעברת השעות לבן/בת הזוג לשעבר.

הורה יחיד (כיום נקרא הורה עצמאי) או הורה שהילד בהחזקתו הבלעדית, זכאי מלכתחילה להקצאת שעות כפולה, 104 שעות לשנה, ובלבד שאין אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימים אלה.

הורה עצמאי הוא הורה שהביטוח הלאומי הכיר בו כהורה עצמאי, או שפסק דין קבע כי הוא המשמורן העיקרי. במקרים כאלה תינתן כמות כפולה של שעות אם ההורה השני אינו מתכוון לנצל את זכותו בחוק בשנה הנדונה והוא הביע הסכמתו להעברתן.

החזקה בלעדית מתקיימת כשנקבע בפסק דין כי אחד ההורים לא יהיה  בקשר עם הילד. כלומר, לא תהיה משמורת משותפת ולא יהיו הסדרי ראיה. במקרה זה ניתן לתת להורה שלו ההחזקה הבלעדית את כפל השעות מלכתחילה.

שימו לב – ניתן להיעדר ראשית על חשבון המעסיק ורק לאחר מכן על חשבון העובד, וזאת מכיוון שהזכות להיעדר על חשבון המעסיק אינה מותנית במיצוי יתר הזכויות שניתנות בחוק זה (סעיף 1ב(א2)(1) לחוק).

2.     ימי היעדרות על חשבון ימי החופש או ימי המחלה של העובד

על פי סעיף 1ב(א1) לחוק העובד זכאי להיעדר מעבודתו לצורך מתן סיוע אישי, עד 18 ימים או חלקי ימים (כלומר, היעדרות של חלק מיום העבודה) בשנה, וזאת בנוסף וללא קשר להיעדרות שעל חשבון המעסיק, שהוזכרה בסעיף א’ לעיל.

 שימו לב –

  • לא מדובר בתוספת של ימי מחלה או חופש, אלא באפשרות להיעדר מהעבודה בהיקף גדול יותר של ימים, מזה שניתן לעובד שהוא הורה לילד ללא מוגבלות.
  • העובד רשאי לבחור האם לזקוף ימים אלה על חשבון ימי החופש או ימי המחלה הצבורים שלו.
  • ככל שאין לעובד די ימים בצבירה הוא יוכל להיעדר רק במספר הימים שקיימים בצבירה.
  • תשלום דמי מחלה בעבור ימים אלה, יינתן מהיום הראשון להיעדרות, ובכלל זה מחלקו של היום.

האפשרות להיעדר 18 ימים כאמור, ניתנת גם לבן הזוג של העובד (כלומר, 18 ימים לכל אחד מבני הזוג) והם נחשבים כסל הניתן לתא המשפחתי.

אם אחד ההורים השתמש במלוא הימים שהוקצו לו בסעיף זה, והוא נזקק לימי היעדרות נוספים לצורך סיוע אישי כאמור, הוא יוכל לקבל אליו את הימים שניתנו בחוק לבן/בת זוגו, או את חלקם, כל עוד בן/בת הזוג זכאי להן, לא עשה בהן שימוש, והוא מסכים להעבירן לבן/בת זוגו, וכל עוד יש לו מספר ימים מספיק בצבירה. (ראו בהמשך מהי הדרך לקבל את הימים המוקצים לבן הזוג).

הנציבות מפרשת סעיף זה כחל גם על הורים גרושים, ככל שכל אחד מהם מסכים להעברת השעות לבן/בת זוגו לשעבר.

הורה יחיד (כיום נקרא הורה עצמאי) או הורה שהילד בהחזקתו הבלעדית, זכאי מלכתחילה להקצאת כמות כפולה של ימים, 36 בשנה, שאותה יוכל לנצל ככל שיש לו כמות כזו של ימים בצבירה, ובלבד שאין אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימים אלה.

ראו עוד לגבי הורה יחיד (עצמאי) והורה שלו החזקה בלעדית, בעמוד 2.

  • אם הילד עם המוגבלות צעיר מגיל 16, או כשיש לעובד ילדים נוספים ללא מוגבלות הצעירים מגיל 16, יכללו 18 הימים בתוכם את ימי “מחלת ילד” (שאינם קשורים למוגבלות).
  • היקף הזכות להיעדר אינו משתנה במקרה של משפחה שלה יותר מילד אחד עם מוגבלות.


ו.       המסמכים הנדרשים לקבלת הזכויות

על מנת לממש את הזכות להיעדר לצורך סיוע אישי, בין אם על חשבון המעסיק  או על חשבון העובד, על העובד להמציא למעסיק את המסמכים הבאים [מכוח תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ”ד-1993]:

  1. אישור רופא, (כל רופא, גם רופא ילדים או רופא בתחום מוגבלותו של הילד) לפיו הילד הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק השוויון,  הנזקק לסיוע אישי בשל מוגבלותו.

יש למסור למעסיק את האישור  פעם אחת בלבד כשהמוגבלות קבועה, או פעם אחת בכל תקופה של שנים-עשר חודש, אם המוגבלות אינה קבועה.

מצורפת כנספח המלצתנו לנוסח אפשרי של אישור רופא.

  • הצהרת העובד כי נעדר ביום ובשעות הרלוונטיות לשם מתן סיוע אישי כאמור. (להצהרה זו יצורפו – ככל שהן רלוונטיות – ההצהרות בדבר הורה במשפחת אומנה או הורה אפוטרופוס).

הצהרה זו תועבר למעסיק בתום  כל חודש בו מתקיימת היעדרות לצורך סיוע אישי.

מצורפת כנספח נוסח ההצהרה המחייבת לפי התקנות.

  • אם ההיעדרות נעשית לצרכי ליווי, סיוע או השגחה שלא בקשר לטיפול רפואי או פארא-רפואי יש להגיש הצהרה בלבד. אם היא נעשית בקשר לטיפול רפואי או פארא רפואי  יש לצרף לה גם אישור של הגורם המטפל המעיד על היום ו השעות בהן ניתן הטיפול. אישור זה יועבר למעסיק בתום החודש בו התקיימה ההיעדרות, במצורף להצהרה על ההיעדרות (נספח א-1).

ז.      אופן קבלת השעות והימים שהוקצו לבן/בת הזוג (לסל המשפחתי)

קיימים שלשה מקרים שבהם העובד זכאי להשתמש בכפל השעות והימים לצורך היעדרות לסיוע אישי.

  1. לעובד בן זוג, ובן הזוג לא נעדר מעבודתו (כשכיר) או מעסקו/עיסוק במשלח ידו (כעצמאי), בשעות, בימים או בחלקי הימים שהוא זכאי לה, לצורך מתן סיוע אישי לאותו הילד.

או

  • העובד הוא הורה יחיד, ובלבד שההורה השני לא ניצל את זכותו לזקיפת הימים.

או

  • האדם עם המוגבלות נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד.

עובד העומד בתנאים אלו, ומעוניין להשתמש בכפל השעות והימים לצורך מתן סיוע אישי, יעביר למעסיק (בנוסף למסמכים שפורטו בסעיף ב) גם את המסמכים הרלוונטיים מהרשימה שלהלן:

  1. הצהרה בדבר היותו הורה יחיד (עצמאי) וכי אין אדם אחר שניצל את הזכות לזקוף ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות.
    1. הצהרה בדבר החזקה בלעדית של ילדו וכי אין אדם אחר שניצל את הזכות לזקוף ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות.
    1. הצהרה בחתימת העובד, כי בן זוגו, המועסק כשכיר או כעצמאי, לא נעדר מעבודתו לצורך מתן סיוע אישי כאמור, ואין אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת הימים הנוספים;

מצורפים כנספח נוסחי ההצהרות המחייבים לפי התקנות.

  • אם בן הזוג הוא עובד עצמאי – יש להמציא (בנוסף להצהרה בסעיף 3) אישור מאחת מרשויות המס על כך. דהיינו, יש להמציא אישור רישום כעצמאי מהמוסד לביטוח הלאומי או ממס הכנסה, או אישור על היותו עוסק לפי חוק מס ערך מוסף, תשל”ו-1976.

ח.   כללי

  • המעסיק לא ידרוש מן העובד מידע על מוגבלותו של ילדו כתנאי למימוש הזכות, אלא את הפרטים הבאים בלבד: שמו של הילד, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הלידה.
  • על העובד לעדכן את המעסיק בתוך זמן סביר אם חדל להתקיים תנאי שעליו מעידים האישורים/המסמכים שהגיש.

בכל שאלה הקשורה לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, הנכם מוזמנים לפנות אלינו

היחידה המשפטית לפניות הציבור של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

מענה טלפוני – ימים א’ – ה’ בין השעות 08:00-15:00.

טלפון – 02-5088-001

פקס – 02-646-7596

 pniotnez@justice.gov.il

ת.ד. 36053 , סניף שערי ירושלים, ירושלים 9136001

ט.    רשימת נספחים

נספח 1. נוסח מוצע לאישור רופא.

נספח 2. הצהרות בדבר היעדרות לצורך מתן סיוע אישי לאדם עם מוגבלות, לפי התקנות.

            א. הצהרות הנדרשות לכל ימי ההיעדרות.

     א-1. הצהרה על היעדרות

     א-2. הצהרה נלווית להצהרה על היעדרות (להורה אפוטרופוס והורה אומנה)

ב. הצהרות הנדרשות (בנוסף להצהרות בסעיף א) לצורך מימוש הזכות לקבלת שעות וימים שהוקצו לבן/בת הזוג (כפל שעות וימים).

נספח 3. נוסח חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ”ג – 1993 (תיקון 15, התשע”ו- 2016).

נספח 1. נוסח מוצע לאישור רופא

אישור על מוגבלות

הנני לאשר, כי  ____________________ מס’ ת.ז __________________,

הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח – 1998, ונזקק לסיוע אישי בשל מוגבלותו.

לא מדובר במקרה שבו מוגבלותו של הילד זמנית וצפויה לחלוף בתוך 60 יום ממועד הופעתה, ואינה צפויה לחזור על עצמה.

תאריך  _____________                         חתימה וחותמת הרופא  _______________

הגדרת אדם עם מוגבלות

(לפי סעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח – 1998):

“אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית,

קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי

בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים“.

נספח 2. הצהרות בדבר היעדרות לצורך מתן סיוע אישי לאדם עם מוגבלות

א. הצהרות הנדרשות לכל ימי ההיעדרות

א-1. הצהרה על היעדרות

הצהרה זו תמולא על ידי העובד עבור כל היעדרות.

אני הח”מ (שם ושם משפחה), מס’ זהות _________,  הורה (או אפוטרופוס, או הורה במשפחת אומנה – יש לבחור את ההגדרה הרלוונטית)  של אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע אישי בשל מוגבלותו, מודיע בזה כי נעדרתי מעבודתי ביום _________

משעה: _________ עד שעה: _________ לפי סעיפים 1ב או 1ג לחוק, לשם מתן סיוע אישי, שמחייב היעדרות, לאותו אדם.

 פרטי האדם עם מוגבלות: שם ושם משפחה _________, מס’ זהות _________,
תאריך לידה _________.

 תאריך _________,        שם העובד _________, חתימה _________ .                  

(מצורף אישור של רופא בדבר הזדקקות של אדם עם מוגבלות לסיוע אישי [פעם בשנה למוגבלות זמנית או פעם אחת בלבד לקבועה] וכן מצורף אישור הגורם המטפל המעיד על יום ושעה שבו ניתן הטיפול [ככל שהסיוע האישי נדרש לצורך לווי, סיוע או השגחה בקשר לטיפול רפואי או פרה רפואי]).

א-2. הצהרה נלווית להצהרה על היעדרות

הצהרות אלה יצורפו  להצהרה א-1, ככל שהן רלוונטיות לעובד.

(אם אין שינוי בהגדרת העובד כאפוטרופוס או כהורה במשפחת אומנה, אפשר להסתפק בצירוף האישורים הנלווים הנדרשים לצורך הצהרות אלה פעם אחת בלבד).

הורה אפוטרופוס

הנני מצהיר בזאת כי מוניתי כאפוטרופוס של האדם עם מוגבלות אשר פרטיו רשומים להלן, ואין אדם אחר המטפל בו.

(מצורף צו בית משפט / בית דין אחר בדבר מינוי כאפוטרופוס).

הנני מצהיר כי ביום ________ עליו הצהרתי, האדם עם המוגבלות אשר פרטיו רשומים להלן היה עמי ולא עם האפוטרופוס/ים האחר/ים.

למיטב ידיעתי,  יש / אין (מחק את המיותר) לאדם אשר פרטיו רשומים להלן, אפוטרופוס/ים אחרים בשם _________ ומספר זהות _________, אשר הינם עובדים שכירים או עצמאיים.

פרטי האדם עם מוגבלות: שם ושם משפחה _________, מס’ זהות _________,
תאריך לידה _________.

תאריך _________,          שם העובד _________, חתימה _________.           

הורה במשפחת אומנה

הנני מצהיר בזה כי אני הורה במשפחת אומנה של האדם עם מוגבלות אשר פרטיו רשומים להלן, וכי ביום עליו הצהרתי, האדם עם המוגבלות היה עמי ולא עם הוריו הטבעיים או המאמצים.

פרטי האדם עם מוגבלות: שם ושם משפחה _________, מס’ זהות _________,
תאריך לידה _________.

תאריך _________,         שם העובד _________, חתימה _________.                   

(מצורף אישור מאת המפקח הארצי על האומנה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים או מי שהוא הסמיך לכך או אישור של גוף מפעיל שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים התקשר עמו לשמש כגוף מפעיל לאומנה, על היותי הורה במשפחת אומנה).

ב. הצהרות הנדרשות (בנוסף להצהרות בסעיף א’) לצורך מימוש הזכות לקבלת שעות המוקצות לבן/בת הזוג ו/או 18 ימים המוקצים לבן/בת הזוג (כפל שעות וכפל ימים)

יש למלא את ההצהרה הרלוונטית מבין ההצהרות שלהלן ולצרפה להצהרה על ההיעדרות (הצהרה א-1 לעיל).

בן זוג שכיר/עצמאי

הנני מצהיר כי בן זוגי (שם ושם משפחה של בן הזוג) מס’ זהות _________ המועסק כעובד שכיר ב _______(שם מקום העבודה) מיום _________ / בעל עסק / חברה / משלח יד בשם _________ , מס’ זהות _________ לא נעדר מעבודתו או מעסקו/משלח ידו במהלך שנה זו לצורך מתן סיוע אישי לאדם עם מוגבלות אשר פרטיו רשומים להלן, בהתאם לחוק, ואין אדם אחר שניצל את הזכות לזקוף ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות.

פרטי האדם עם מוגבלות: שם ושם משפחה _________, מס’ זהות _________,
תאריך לידה _________.

תאריך _________,         שם העובד _________, חתימה _________.                   

(עבור בן/בת זוג המועסק/ת כעצמאי – מצורף אישור של אחת מרשויות המס. דהיינו, אישור על רישום כעצמאי במוסד לביטוח הלאומי או במס הכנסה, או אישור על היותו/ה עוסק לפי חוק מס ערך מוסף, תשל”ו-1976).

הורה יחיד

הנני מצהיר כי אני הורה יחיד של האדם עם מוגבלות אשר פרטיו רשומים להלן, ואין אדם אחר שניצל את הזכות לזקוף ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות.

פרטי האדם עם מוגבלות: שם ושם משפחה _________, מס’ זהות _________,
תאריך לידה _________.

תאריך _________,         שם העובד _________, חתימה _________.                   

החזקה בלעדית

הנני מצהיר כי האדם עם מוגבלות אשר פרטיו רשומים להלן, נמצא בהחזקתי הבלעדית ואין אדם אחר שניצל את הזכות לזקוף ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות.

פרטי האדם עם מוגבלות: שם ושם משפחה _________, מס’ זהות _________,
תאריך לידה _________.

תאריך _________,         שם העובד _________, חתימה _________.                   

נספח 3.

סעיפי החוק על בסיסם נכתב דף מידע זה

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) התשנ”ג – 1993
(מעודכן לתיקון מס’ 15, תשע”ו-2016)

היעדרות בשל מחלת ילד

1.     עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ימי היעדרות במספר ובתנאים אם התקיים אחד מאלה:

(א)  בן זוגו הוא עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שבן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות העובד – עד 8 ימים בשנה;

(ב)  הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד – עד 16 ימים בשנה;

בחוק זה, “הורה עצמאי” – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ”ב-1992.

היעדרות בשל מחלה קשה של ילד

1א.    (א)  עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלה קשה של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה עצמאי או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלה קשה של ילדו, כאמור.

           (ב)  בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף זה, יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי סעיף 1.

           (ג)  לעניין סעיף זה, “מחלה קשה” – מחלה ממארת, מחלה שנדרש לגביה טיפול קבוע בדיאליזה, או מחלה אחרת שקבע שר הכלכלה והתעשייה, בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

חישוב דמי מחלה בעת היעדרות לסירוגין של בני זוג

1א1. לעניין הוראות סעיף 2(א)(1) ו-(2) לחוק דמי מחלה, התשל”ו-1976, היעדרותו של העובד לפי סעיפים 1 או 1א, לצורך חישוב דמי מחלה, תימנה החל מהיום הראשון שבו נעדר העובד או בן זוגו בשל מחלת ילדם, ובלבד שבהצהרה שמסר העובד לפי חוק זה הוא הודיע על ימי ההיעדרות של בן זוגו מעבודתו בשל מחלת ילדם וצירף אליה הצהרה כאמור שהגיש בן זוגו במקום עבודתו.

היעדרות לצורך מתן סיוע אישי שאדם עם מוגבלות נזקק לו

1ב.    (א) עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 18 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד, לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות כאמור, לאדם עם המוגבלות; ואם התקיים בו אחד מאלה, זכאי העובד לזקוף בשנה עד 18 ימים נוספים של היעדרות כאמור, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות:

(1)  בן זוגו הוא עובד, ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור;

(2)  בן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שלא חדל מעיסוק במשלח ידו לצורך מתן סיוע אישי;

 (3) הוא הורה עצמאי;

(4)  האדם עם המוגבלות נמצא בהחזקתו הבלעדית.

           (א1)      (1)  בזקיפת ימי היעדרות כאמור בסעיף קטן (א), זכאי עובד להביא בחשבון, לפי בחירתו, גם חלקי ימים שבהם נעדר לפי הוראות סעיף זה בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן סיוע אישי לו; חלקי ימים לעניין זה יחושבו לפי היחס שבין שעות ההיעדרות ובין שעות העבודה של העובד באותו יום אילולא נעדר;

(2)  על אף האמור בסעיף 2(א)(1) ו-(2) לחוק דמי מחלה, התשל”ו-1976 (להלן – חוק דמי מחלה), עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות זכאי לתשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון, ובכלל זה מחלקו, שבו נעדר בשל מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות או לצורך מתן סיוע אישי לו.

           (א2)      (1)  נוסף על הוראות סעיף קטן (א), עובד כאמור באותו סעיף קטן זכאי להיעדר עד 52 שעות בשנה לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות לאדם עם המוגבלות, בלא ניכוי משכר עבודתו; התקיים בעובד כאמור אחד מהתנאים האמורים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (א), יהיה זכאי להיעדר עד 52 שעות נוספות בשנה בלא ניכוי משכרו, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו להיעדרות מכוח פסקה זו; זכותו של עובד לפי סעיף קטן זה נוספת על כל זכות אחרת שנתונה לו לפי חוק זה, ואינה תלויה או מותנית בזכות אחרת לפי חוק זה;

(2)  הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד המועסק במשרה שאינה משרה מלאה, ואולם שעות ההיעדרות שיהיה זכאי להיעדר בהן יהיו כיחס שבין חלקיות משרתו ובין מספר השעות הנקוב באותה פסקה; שיעור חלקיות המשרה יחושב כיחס שבין שעות העבודה של העובד בחודש ובין מספר שעות עבודה בחודש במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובד או 186 שעות, לפי הנמוך;

(3)  בסעיף קטן זה, “שעות העבודה של העובד בחודש” – הממוצע החודשי של שעות העבודה של העובד ברבע השנה שבו עבד בהיקף השעות הגדול ביותר ב-12 החודשים שקדמו למועד ההיעדרות הראשון לפי סעיף קטן זה; במניין שעות העבודה תובא בחשבון גם היעדרות בתשלום שדינו כדין שכר עבודה.

           (ב) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אפוטרופוס של אדם עם מוגבלות, ובלבד שאין אדם אחר המטפל באדם עם המוגבלות, ואין אפוטרופוס אחר שניצל את זכותו לפי סעיף קטן זה.

           (ג)  בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף קטן (א), יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי סעיף 1 או 1א, בקשר עם מחלת ילדו שהוא אדם עם מוגבלות.

           (ד) בסעיף זה –

           “אדם עם מוגבלות” – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998;

           “סיוע אישי” – סיוע שהאדם עם המוגבלות נזקק לו בשל מוגבלותו, לרבות השגחה, ליווי וטיפול.

           (ה) הוראת סעיף זה לא תחול לגבי עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות אך מוגבלותו אינה קבועה, צפויה לחלוף בתוך 60 ימים ממועד הופעתה ואינה צפויה להישנות.

משפחת אומנה

1ג.    הוראות סעיפים 1 עד 1ב יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא הורה במשפחת אומנה, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיזקף או תימנה רק אם הורהו הטבעי או הורהו המאמץ, של הילד או של האדם עם המוגבלות, לפי הענין, לא מימש, באותם ימים או שעות, את זכאותו לזקיפה או להיעדרות מכוח אותה זכות; לענין סעיף זה, “משפחת אומנה” – משפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע”ו-2016.

כללים

2.     שר העבודה והרווחה יתקין בתקנות, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים בדבר –

(1)  הוכחת מחלתו של הילד;

(2)  מסירת הודעות למעסיק על ידי העובד;

(3)  דרכי הוכחת היות בן זוגו של עובד, עובד עצמאי;

(4)  דרכי הוכחת היזקקותו של אדם עם מוגבלות לסיוע האישי מהורהו לפי סעיף 1ב;

(5)  דרכי הוכחת היות העובד הורה של אדם עם מוגבלות.

שמירת זכויות

3.     חוק זה בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין או הסכם ולא לגרוע ממנה.

דין המדינה

3א.    לענין חוק זה דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר.

ביצוע ותקנות

4.      שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

0 / 5. 0

דילוג לתוכן