לאנשים עם מוגבלות זכות להשתתפות מלאה ושוויונית בכל תחומי החיים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות נועדו להבטיח, שיוכלו לממש זכות זו. 

תקנות הנגישות לשירות עוסקות בהסרת חסמים כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו לקבל שירות באותה רמת נוחות ואיכות, כפי שמקבל כלל הציבור, ויוכלו לנהל חיים עצמאיים ומלאים ובלי תלות בזולת. תקנות הנגישות לשירות עוסקות במגוון רחב של תחומים וביניהם: הנגשה פיזית של המקומות בהם ניתן השירות, התאמה של הדרכים והאמצעים בהם ניתן השירות, האופן שבו נמסר מידע לציבור וכן הנגשה של ערוצי השירות השונים. 

ספקי שירות רבים עושים שימוש באינטרנט כערוץ למתן שירות לציבור (לדוגמא, לצורך מכירת מוצרים), וכן לשם מתן מידע אודות השירותים אותם הם מספקים. כדי שציבור האנשים עם מוגבלות יוכל לקבל שירות באמצעות האינטרנט כשאר הציבור, יש לבצע התאמות באתרים ובאפליקציות המספקים את השירות או המידע אודותיו לפי סימן ג’ לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע”ג-2013  (להלן: תקנות הנגישות לשירות).

מהי נגישות באינטרנט

ראש הטופס

אתר מונגש לפי תקנות הנגישות לשירות הוא אתר שבו בוצעו התאמות לפי תקן ישראלי 5568.

התקן הישראלי הינו אימוץ של הנחיות בינלאומיות – הנחיות נגישות לתכני אינטרנט Web Content Accessibility Guidelines של ארגון ה W3C הבינלאומי (לרשותכם תרגום לעברית של הנחיות הנגישות​). מסמך ההנחיות כולל קישורים להסברים ודוגמאות כיצד לבצע את ההנגשה.

התאמות הנגישות מאפשרות לאנשים עם מוגבלויות שונות כגון עיוורים ומוגבלי ראיה, אנשים עם מוגבלות פיזית המתקשים להפעיל את ידיהם, אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות כגון דיסלקסיה והפרעות קשב וריכוז, אנשים עם מוגבלות שמיעה ואנשים עם מוגבלויות אחרות, לעשות שימוש אפקטיבי בשירותים ובמידע המוצעים באתר.

לפניכם מספר דוגמאות להנחיות על פיהן מותאמים אתרים לאנשים עם מוגבלות:

• משתמש עיוור עושה שימוש בתוכנה שיש ביכולתה להקריא מידע מהמחשב. כאשר הוא גולש באתר הוא יוכל לקרוא את כל הטקסטים בסדר הגיוני (קריטריון 1.3.2), לקבל תיאור של מידע המצוי בתמונות (קריטריון 1.1.1), לזהות כותרות וקישורים (קריטריון 1.3.1) ולהיות מסוגל להפעיל את כל מה שיש באתר כגון קישורים, טפסים, כפתורים (קריטריונים 2.1.1, 2.1.2). התאמות אלו דורשות ברובן כתיבת קוד תקני לאתר ומתן מידע חלופי לתמונות ולמולטימדיה.

• גולשת שעקב מוגבלותה אינה יכולה להפעיל עכבר או מתקן דומה, תוכל לנווט באתר ולבצע פעולות באמצעות פקודות הניתנות דרך המקלדת (קריטריונים 2.1.1, 2.1.2, 2.4.3, 2.4.7).

• הטקסט באתר הוא בצבע בולט יחסית לרקע, כך שמתאפשר לאנשים שראייתם לקויה לקרוא את הכתוב (קריטריון 1.4.6).

• אנשים עם לקויות שמיעה יכולים לקבל את המידע המילולי הנמסר בסרטי וידאו שבאתר, על ידי הוספת כתוביות לסרטונים.

על האתר לפרסם “הצהרת נגישות” שמספקת מידע, בין היתר, על אופן ההנגשה, דרך תפעול האתר המונגש, מידע לגבי שירותים שלא הונגשו ודרכים חלופיות לקבלת המידע, ויצירת קשר עם מפעיל האתר לגבי בעיות נגישות.

תחתית הטופס

אתרי אינטרנט ואפליקציות המספקים שירות לציבור בישראל, או מידע על שירות כאמור, חייבים להיות נגישים עבור אנשים עם מוגבלות.

על ההנגשה להיות מותאמת ככל הניתן לכל סוגי המוגבלות, לרבות עיוורים וכבדי ראייה, כבדי שמיעה, אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית או מוטורית וכדומה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

אתר או אפליקציה צריכים להיות מונגשים, אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים:

• השירות שהאתר או האפליקציה מספקים חייב להיות מונגש – קיימים שירותים שיש חובה להנגיש אותם, אך לא כל השירותים שניתנים באינטרנט חייבים בהנגשה.

• הגורם המפעיל את האתר או האפליקציה חב בחובת הנגשה – יש גורמים שחייבים בהנגשה, כאלה שאינם חייבים וכאלה שיכולים לקבל פטור מחובת ההנגשה.

• הפורמטים והפלטפורמות בהם נעשה שימוש באתר או באפליקציה ניתנים להנגשה – החובה להנגיש חלה ככל שהפלטפורמה מאפשרת הנגשה, כאשר לגבי פורמטים מסוימים (וידאו, PDF וכדומה) עשויים לחול כללי הנגשה ספציפיים.

כדי שתהיה חובת הנגשה, כל הקריטריונים צריכים להתקיים ביחד. כלומר, ייתכן למשל מצב שבו גורם כלשהו חייב בהנגשה של האתר, אבל משום שהפלטפורמה לא ניתנת להנגשה, האתר לא יהיה מונגש.

שירותים אינטרנטיים שחייבים להיות מונגשים

אתרי אינטרנט ואפליקציות המספקים את אחד מהשירותים הבאים חייבים להיות נגישים :

• אתרים המספקים שירות שניתן לציבור או לחלק ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי.
• שירות מהמפורטים בתוספת השניה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ביניהם שירותי בריאות, בידור, חינוך, השכלה ופנאי, רווחה, ספורט, תיירות והארחה, שירותי תחבורה, שירותי תרבות ודת, שירותי מסחר, שירותי אנרגיה ושירותי בזק וכן שירותי בנקאות, אשראי, ביטוח פנסיה וכל שירות פיננסי.

מי חייב בנגישות מידע ושירותים באינטרנט?

• מי שחייב בהנגשה של השירות המסופק באמצעות האינטרנט, או מידע אודות השירות המסופק באמצעות האינטרנט, הוא בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. כלומר, על הבעלים, המחזיק או המפעיל של האתר חלה החובה לדאוג שהוא עצמו או מי שמספק לו את שירותי בניית האתרים או האפליקציות, או מייצר עבורו תוכן, יעשה זאת על פי דרישת הנגישות.

הערה:  

• מי שחייב להנגיש את האתר הוא המפעיל או המחזיק בפועל של האתר, ולא מי שבנה את האתר עבורו.
• עם זאת, במקרים שבהם בונה האתר הוא גם נותן השירות, הוא יהיה חייב בהנגשה.

הגורמים החייבים להנגיש את האתרים שלהם הם:

• גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה.
• רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית.
• גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור.

פורמטים שחייבים להיות מונגשים

שירותי אינטרנט החייבים בנגישות כוללים תכנים בכל תצורה (פורמט) ובכלל זה כתב (טקסט), מסמכים, תמונות או וידאו, המועברים על תשתית רשת האינטרנט והמוצגים למשתמש באמצעות אתרי אינטרנט, מסמכים או יישומים (אפליקציות), שנועדו לספק למשתמש שירות ציבורי או מידע על שירות.

לגבי השירותים הבאים קיימות הוראות ספציפיות:

• רשתות חברתיות – גופים החייבים בהנגשה ונותנים את המידע או השירות באמצעות רשתות חברתיות, חייבים בהנגשה ככל שהפלטפורמה מאפשרת זאת. למשל על ידי הדגשה, פונטים גדולים או בחירת צבעים בולטים.

• תכנים שנוצרו על ידי צד שלישי – ככל שנוצרו עבור גופים החייבים בהנגשה. אם מדובר בתכנים שגופים כאמור לא ערכו או הפיקו, ושלא נערכו או הופקו עבורם (למשל שילוב סרטון יוטיוב באתר מונגש), אין חובת הנגשה.

• נגישות מסמכים – מסמכי PDF חייבים להיות נגישים רק אם נוצרו אחרי 25.10.2017. עם זאת, אם מדובר במסמכים PDF שהם טפסים למילוי באינטרנט לצורך קבלת שירות, או מסמכי הסבר למילוי טפסים כאמור, עליהם להיות נגישים גם אם נוצרו לפני 25.10.2017.

• נגישות מסמך מידע אישי – מסמך שיש בו מידע אישי למשתמש, שניתן בכניסה לאתר המחייב הזדהות (כגון מצב חשבון באתרי בנקים או דוחות אישיים באתרי חברות ביטוח) יהיה חייב להיות נגיש לפי בקשה של מבקש השירות, כאשר עד ליום 01.01.2021, המסמכים יהיו נגישים באופן אוטומטי ללא צורך להגיש בקשה.

            החל מיום 1 בינואר 2022, מסמך כאמור שיופק, יהיה נגיש על פי תקן האינטרנט, ואם אין             

            תקן כזה, יש להנגישו על פי האפשרויות הקיימות בתוכנה שבה נערך המסמך.

• נגישות בוידאו – חובת הנגשת סרטי וידאו חלה רק על רשות ציבורית או על גוף בעלי מחזור ממוצע העולה על 5 מיליון ש”ח, וחלה על תכני וידאו שהוכנו לאחר 25.10.2017.

• אפליקציות – אפליקציות המיועדות למכשירים כגון טלפון חכם (סמארטפון) ומחשב לוח (טאבלט), חייבות בנגישות. עם זאת, קיים פטור מהנגשת אפליקציה, אם במקביל אליה יש לחייב אתר נגיש, אשר מספק שירות זהה והוא מותאם למכשירים סלולריים.

הערה לתכני וידאו

• התאמות בתכני הוידאו דורשות הוספת כתוביות לסרטים שהוקלטו מראש, ולא לסרטי וידאו המשודרים בשידור חי. כמו כן אין חובה להוסיף לוידאו תיאורי שמע של התרחשות לא מילולית.
• על מנת להנגיש וידאו של כנס, דיון או הרצאה, די לפרסם באתר תמלול או פרוטוקול נגיש של הנאמר בו.
• תכנית טלוויזיה שמשודרת באינטרנט, תהיה מונגשת לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס”ה-2005 יתקיימו גם בשירותי האינטרנט, אלא אם כן הדבר אינו מתאפשר בשל סיבות טכנולוגיות.

הערה לאתר או אפליקציה

• החובה חלה על אתר או אפליקציה שמספקים שירות לציבור בישראל, גם אם האתר עצמו לא ישראלי.
• אתר או אפליקציה שמספקים שירות מחוץ לישראל בלבד, אינם חייבים בחובת הנגשה.
• אתר או אפליקציה שמספקים שירות בישראל לציבור שאינו בני אדם, כגון חברות, ארגונים וכדומה, עדיין חייבים בחובת הנגשה.

פטור מחובת הנגשה:

• עבור אתרים ואפליקציות החייבים בנגישות, עשויים להתקיים פטורים ספציפיים מחובת הנגשה המתייחסים לאחת מהאפשרויות הבאות:
• פטור מחובת הנגשה בשל נטל כלכלי כבד (חשוב לדעת כי פטור זה לא קיים עבור רשויות ציבוריות).
• פטור בשל אי התכנות טכנולוגית– אם לא ניתן לבצע התאמה מסוימת או חלק ממנה, מכיוון שאין אפשרות טכנולוגית לבצעה, ניתן לקבל פטור מביצוע אותה התאמה.
• פטור לאתר עם מעט משתתפים. – פטור נגישות שירותי אינטרנט בשל מיעוט נרשמים, כמפורט להלן, אינו ניתן בידי הנציב, ולכן אין להגיש בקשה בעילה זו לנציבות. 
  תכנים של שירות אינטרנט המותנה ברישום של המשתמש ושרשומים אליו לכל היותר 500 משתתפים בו זמנית, פטור מנגישות. תשתית האתר אינה פטורה במקרה זה. לדוגמה, התכנים המפורסמים באתר של קורס ספרדית שבו משתתפים 300 איש, אינם חייבים בנגישות.

הפרת חובת ההנגשה

• אם גורם שחלה עליו חובת הנגשה באינטרנט (ושאינו זכאי לפטור מחובה זו) לא ביצע את ההתאמות הנדרשות, יש להודיע לו על כך, ועל אותו גורם לתקן את ההפרה בתוך 60 ימים מיום שקיבל את ההודעה.
• אם אותו גורם לא תיקן את ההפרה, הוא עלול להיות חשוף לענישה ואכיפה על ידי בית המשפט או נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בכמה מסלולים:
• המסלול הפלילי – גורם המפר את חובת ההנגשה עלול להיקנס בסכום

 של כ-150,000 ש”ח.

• המסלול האזרחי – גורם שהפר את חובת ההנגשה עלול לשלם פיצויים לתובע בסכום של עד 50,000 ש”ח ללא הוכחת נזק.
• המסלול המנהלי – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יכולה להוציא צו נגישות שמורה לגורם המפר לתקן את ההפרה. המפר את הצו לאחר שניתן, עשוי להיקנס בשיעור של 7,500 ₪ לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות (תאגיד יכול להיקנס בסכום כפול).

הגשת תובענה ייצוגית.

• מי שיכול לתבוע בגין אי נגישות של שירות או מידע באינטרנט הוא אדם עם מוגבלות, הנציבות או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בכפוף לאמור בחוק.

מאחר והשירותים והמידע באינטרנט מתעדכנים ומשתנים בתדירות גבוהה, יתכן כי יימצאו מפעם לפעם סטיות מהוראות הנגישות לשירותי אינטרנט. מקרה כזה לא יחשב הפרה (ולכן לא ניתן לתבוע בגינה תביעה ללא חובת הוכחת נזק) אלא אם הועברה הודעה לחייב בנגישות על סטייה זו. על החייב לתקן את ליקוי הנגישות בתוך זמן סביר, אך לא יותר מ-60 יום מקבלת ההודעה.