הפרעות צוואר בקרב נמוכי קומה

מאת דוקטור ג’ורג’ ס. בסט
מגוון בעיות צוואר עלולות לחול בקרב מטופלים, הסובלים מגמדות, בשל שינויים באנטומיה של עמוד השדרה הצווארי. עמוד השדרה הצווארי עשוי מ-7 חוליות, המופרדות על-ידי דיסקים (“בולמי זעזועים”), על-ידי פרקים והמוחזקות יחדיו על-ידי מגוון רצועות. עמוד השדרה הצווארי מחבר את הגולגולת לשאר הגוף ובנוי מ-“בלוק” עצמות בחלקו הקדמי (” גוף החוליות”) ומקשת עצמות מאחור, באזור עמוד השדרה עצמו. עמוד השדרה נמצא בתחתית הגולגולת, בחור, שנקרא “עצם העורף”, ועובר מטה דרך חוליות הצוואר, אל שאר עמוד השדרה. בעיות צוואר עלולות לחול בשלוש רמות שונות של עמוד השדרה הצווארי, תלוי בסוג הגמדות: בעצם העורף, בחלקו העליון של עמוד השדרה הצווארי ובחלקו התחתון של עמוד השדרה הצווארי.

הפרעות בגדילה אחראיות על השינויים, הנראים באכונדרופלזיה, ואף פוגעות בחור בתחתית הגולגולת (בעצם העורף), שם עוברים חלק מהמוח ומעמוד השדרה. בקרב חלק מהתינוקות, הסובלים מאכונדרופלזיה, עלולה עצם העורף להיות קטנה מדי (סטנוזיס). מגוון בעיות עלולות לחול, אם אין די חלל לגזע המוח ולעמוד השדרה באזור עצם העורף. הדבר כולל חולשת שרירים (היפוטוניה), או שיתוק מוחלט, בעיות נשימה כוללות עצירת נשימה (דום נשימה), או כיחלון (ציאנוזיס), קשיי בליעה, בעיות הזנה אחרות, או סינדרום מוות פתאומי של תינוקות (SIDS). בעיות אלו יהיו ההוכחה הכי שכיחה בשנתיים הראשונות של החיים, או בשלוש השנים הראשונות של החיים.

בחנת הסטנוזיס בעצם העורף תורכב אולי משילוב של בדיקה פיזית, של מבדק חשמלי (SSEPS) ושל צילומי רנטגן מיוחדים (MRI). הטיפול מתבסס על חומרת התסמינים והממצאים. עצם העורף תגדל עם הזמן, כך שהצפייה כשלעצמה תהיה כל הנדרש בעבור מרבית הילדים. אך בקרב חלק מהילדים תהיה החומרה כזאת, שהגדלת עצם העורף בניתוח (“שחרור לחץ”) דרושה אפילו בגיל צעיר. זה הליך כירורגי גדול ובדרך כלל לא כדאי לו להתבצע, אלא אם כן קיימת הוכחה מובהקת לסכנת עמוד השדרה.

בעיות בשתי חוליות הצוואר העליונות עלולות לחול בקרב נמוכי קומה בכל הגילים, הסובלים מ-spondyloepiphyseal dysplasia (SED), מפסאודו-אוכונדרופלזיה, מכונדרודיספלזיה (Conradi-Hünermann syndrome), מ- metaphyseal chondrodysplasia (מסוג Schmid,או מסוג McKusick), או מדיספלזיה מטטרופית. חוליית הצוואר הראשונה (CI) בצורת טבעת, בעוד החוליה השנייה (2C) לרוב בעלת “בלוק” עצמות בחלקה הקדמי בצורת “ציון דרך” (תהליך כשל שן), מה שמקרין לעבר הגולגולת ומסביבה, שם מסתובבת הטבעת של CI.

המחצית האחורית של 2C באותה צורה כשל כל החוליות האחרות, אשר להן קשת עצמות להגנה על עמוד השדרה. בצורת הגמדות דלעיל יכול התהליך כשל שן להיות קצר מדי ולאפשר תנועתיות רבה מדי (חוסר יציבות), כאשר הראש נע לפנים, או לאחור. תנועתיות מופרזת זו עלולה להיות מוגברת מדי, אם רצועות, אשר מחזיקות את CI ואת 2C יחד, רופפות מדי. הדבר מכונה “חוסר יציבות” של Cl-C2, או “חוסר יציבות” בין האטלס לבין חוליית הציר. מכיוון שעמוד השדרה עובר מאחורי ה-odontoid דרך הטבעת של CI, נזק לעמוד השדרה עלול לחול, אם קיימת תנועתיות מופרזת.

תסמיני חוסר יציבות בחלקו העליון של עמוד השדרה הצווארי יכולים לכלול חולשת שרירים,
שיתוק, נמנום, תחושת חשמל (נימול), בעיות הליכה, אובדן שליטה במעיים, או בשלפוחית השתן, קשיי נשימה, או “בלק אאוט”. אבל למטופלים רבים אין שום תסמינים, הקשורים לחוסר היציבות בעמוד השדרה הצווארי שלהם ([הם] אסימפטומטיים).

אולם המטופלים הללו “בסיכון גבוה” לנזק לעמוד השדרה בעת השתתפותם בספורט, או אם הם נופלים, או מעורבים בתאונת אופנוע. את האבחנה ניתן לאשר בצילומי רנטגן של עמוד השדרה, המתבצעים, כשהצוואר במתיחה מלאה ובפשיטה מלאה. אם קיימת תנועתיות רבה מדי, יש לאחד שתי חוליות אלו בניתוח, אפילו אם אין תסמינים, כך שנזק לא מכוון לעמוד השדרה לא נגרם. אם התסמינים נוכחים, חובה לשקול ניתוח ברצינות.
אנומליות בחלקו התחתון של עמוד השדרה הצווארי חלות לעיתים קרובות בדיספלזיה דיסטרופית, בדיספלזיה קמפטומלית ובסינדרום Larsen. במצבים אלה עלול הצוואר לאבד את קווי המתאר הנורמליים שלו (לורדוזה) בגין תת התפתחות חוליות הצוואר השלישית, או הרביעית. יתכן, כי גוף החוליות לא יהיה מרובע כולו בחלקו הקדמי, אלא יותר בצורת משולש.

בנוסף, אולי תיפגם הטבעת הרגילה של החוליה באזור, הנמצא מאחורי עמוד השדרה (בחלקו האחורי) ואולי תיקשר לשחרור רצועות. מחסור זה בעצם מלפנים בשילוב עם שחרור רצועות מאחור עלול לאפשר לחוליות הפגועות להחליק לפנים, על החוליה הבאה, שאינה פגועה, וליצור עיוות זוויתי רב של עמוד השדרה (קיפוזיס). קיפוזיס זה עלול גם לגרום נזק לעמוד השדרה ולהוביל לחולשה, או לשיתוק מוחלט. גילוי מוקדם מהווה את המפתח וידרוש היסטוריה מעמיקה ופיזית וכן צילומי רנטגן של עמוד השדרה הצווארי.

סד צוואר יכול לשמש בהתחלה ילדים צעירים יותר, הסובלים מעיוותים קלים של עמוד השדרה הצווארי, בתקווה, שגוף החוליות הפגוע יגדל וייצב את הקיפוזיס, מה שמראה, כי אין הוכחה לחוסר היציבות, או לסכנת עמוד השדרה. ואולם מייעצים רבות לעבור ייצוב בניתוח (איחוי) לנמוכי קומה, הסובלים מעיוותים מתקדמים, מחוסר יציבות, או מסימנים לסכנת עמוד השדרה.

דוקטור בסט הוא אורתופד כירורג בבית החולים לילדים של לוס אנג’לס. הוא כמו-כן חבר בוועדה הרפואית המייעצת של ה-LPA וכמו-כן היועץ הרפואי של ה-DAAA.

“LPA TODAY”/ספטמבר-נובמבר, 1991

0 / 5. 0

[addtoany]
דילוג לתוכן