ועדה רפואית לילד נכה מעל גיל שלוש

לאחר הגשת תביעה לגמלת ילד נכה, מתקיים דיון בוועדה רפואית הקובעת לגבי הזכאות לגמלה.

• במקרים מסוימים ניתן לקבוע זכאות ללא נוכחות הילד בוועדה.

• לילדים מגיל 3 שנים ועד גיל 18 ו- 3 חודשים הוועדה בוחנת בהתאם לנסיבות כל מקרה, את התחומים הבאים: – התלות של הילד בעזרת אדם אחר בביצוע פעולות יומיומיות לפרטים נוספים ראו בדיקת תלות לילד נכה

– הצורך בהשגחה קבוע של הילד או בנוכחות מתמדת. – כדי להעריך את מצבו התפקודי של הילד. הרופא בודק את מידת הקושי שלו בביצוע פעולות שונות.

כללי התהליך לקבלת גמלת ילד נכה מתואר בתרשים הבא:

כמו כן ניתן למצוא את פירוט השלבים שלאחר הוועדה הרפואית.

אוכלוסיית ייעד ותנאים מקדימים:

• מבוטחים תושבי ישראל מגיל 3 שנים ועד גיל 18 ו- 3 חודשים, שהוריהם או האפוטרופוסים שלהם הגישו תביעה לגמלת ילד נכה עבורם.

• בתביעות לילדים בגילאי 3-18 שנים פועלת ועדה רפואית לילד נכה מעל גיל 3.

שלבי ההליך:

• לאחר הגשת התביעה רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי יבחן את המסמכים הרפואיים, ואם ההורה חתם על בקשה שהדיון בוועדה יתקיים ללא נוכחות הילד.

• בהתאם למסמכים ולאישור ההורה, תתקבל ההחלטה אם יש צורך לזמן את הילד לוועדה או שניתן לקבוע זכאות ללא נוכחות הילד.

לקראת הדיון בוועדה:

• אם לאחר שהוגשה התביעה נקבע כי נדרשת נוכחות הילד בוועדה, תישלח להורים הזמנה להגיע עם הילד לוועדה רפואית לצורך קביעת זכאותו לגמלה.

• על הילד להגיע עם הוריו או  עם (האפוטרופוס שלו) אל הוועדה עם תעודת זהות או תעודה אחרת הנושאת תמונה.

• מומלץ להכין מראש בכתב את רשימת הליקויים. המחלות והקשיים בתפקוד שאתם מעוניינים להציג בפני הוועדה, כדי לצמצם את האפשרות שיישכחו ליקויים או מחלות.

הכנת מסמכים רפואיים:

– יש לארגן בצורה מסודרת את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים שלא צורפו לבקשה המקורית ולהכין העתקים שלהם (למקרה שיושארו בידי הוועדה.)

– מסמכים רלוונטיים עשויים להיות חוות דעת רפואיות, סיכומי מחלה, צילומי רנטגן ופענוחים של הצילומים.

– אין צורך להביא מסמכים שכבר צורפו לטופס התביעה ונמסרו.

– הילד צריך להגיע לוועדה בליווי ההורה או האפוטרופוס של הילד, ניתן להגיע לוועדה עם מלווה. – הילד והוריו רשאים להגיע לוועדה גם בליווי של מתורגמן ורשאים להיות מיוצגים בוועדה ע”י עורך דין מטעמם שייצג את הילד וידבר בשמו של הילד. – חשוב להגיע בשעה שנקבעה בהזמנה. יחד עם זאת, ייתכן עיכוב בזמנים ולעיתים הכניסה לחדר הוועדה נקבעת שלא על פי סדר הגעתם של הנבדקים. – אם הילד או הוריו (או האפוטרופוס שלו) לא יכולים להגיע לוועדה במועד שנקבע, עליהם להודיע על כך מראש שאם לא כן יוטל עליהם קנס על אי התייצבות לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

במהלך הדיון בוועדה:

בעת הכניסה לוועדה יוצגו חברי הוועדה על ידי מזכיר הוועדה בשמם ובתוארם (בנוסף חברי הוועדה עונדים תגי זיהוי.) ההורה או האפוטרופוס של הילד יידרשו להציג תעודה מזהה עם תמונה. אם הילד מעל גיל 16 יידרש גם הוא להציג תעודה מזהה עם תמונה.

פירוט ליקויים מחלות וקשיים:

• יש לפרט אם ישנם קשיים בתפקוד של הילד או הנער. .

• ניתן להיעזר ברשימת הליקויים והקשיים שהוכנה מראש ולהסתמך עליה.

• אין צורך לציין את הכאבים שמהם סובל הילד (כאבים וסבל אינם מעניקים אחוזי נכות) אולם אם לכאבים יש השפעה על התפקוד של הילד, יש לתאר את ההשפעה הזו.

• יש  להגיש את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים שלא צורפו לבקשה המקורית לעיון הרופא לצורך תיוק בדוח הוועדה.

• בסיום פירוט מצבו הליקויים והקשיים ולאחר הגשת המסמכים הרפויים יש לחתום ולאשר את הדו”ח הוועדה ולחתום על הסכמה שהילד או הנער ייבדק ע”י הרופא.

בדיקת על ידי הרופא הוועדה:

• הרופא ישוחח עם ההורה או האפוטרופוס של הילד ויציג את השאלות המתבקשות כדי ללמוד על המחלה ותוצאותיה התפקודיות אצל הילד.

• הרופא יבדוק את הילד ויעריך את מידת התלות שלו באדם אחר, בהשוואה לבני גילו. הבדיקה הגופנית תהיה לצורך ובהתאם למסמכים הרפואיים שנמסרו.

• אם הילד אינו זקוק לעזרה בפעולות היום- יום ההורים יכולים לבקש שפעולות אלה לא יבדקו במהלך בדיקת הילד.

• אם הרופא חש שאיכות הבדיקה הגופנית עשויה להיפגע כתוצאה מנוכחות ההורה / האפוטרופוס הוא ראשי לדרוש ממנו להמתין מחוץ לחדר בזמן הבדיקה .

• מותר לבקש שהבדיקה תיערך ללא נוכחות מזכיר הוועדה.

• הבדיקה הגופנית מיועדת רק לצורך קביעת הזכאות לגמלה, ולרופא מטעם הוועדה אין סמכות לדון בטיפול הרפואי או להיענות לבקשות הקשורות לטיפול הרפואי.

קביעת הזכאות לגמלה: 

• הזכאות לגמלה נקבעת בהתאם לניקוד שנצבר בבדיקה הרפואית. 

• לפרטים נוספים על הניקוד שנקבע בבדיקת עיכוב התפתחותי, בהתאם לפעולות הנבדקות ולגילו של הילד ראו באתר של המוסד לביטוח לאומי. 

בסיום הדיון בוועדה:

• לאחר שהילד והוריו עוזבים את חדר הוועדה, יסכם הרופא את הניקוד המצטבר לצורך הזכאות לגמלה בהתאם למסמכים הרפואיים שבתיק התלונות של הילד והבדיקה שערך. 

• אם לדעת הוועדה יש לעבור בדיקות רפואיות נוספות או להמציא מסמכים רפואיים נוספים לפני שתיקבע הזכאות, יישלח מכתב אל ההורים:

  – במקרה שמדובר במסמכים רפואיים נוספים על הורי הילד (אפוטרופוס) להמציא אותם לוועדה ולהעביר

     אותם לוועדה. 

  – במקרה שמדובר בבדיקות רפואיות נוספות או להמציא מסמכים רפואיים נוספים לפני שתתקבל הזכאות,

     ישלח מכתב אל     הורי הילד 

  – יש לבצע את הבדיקות בקופת חולים שבה הילד מבוטח. 

  – עם קבלת החומר המבוקש, תקבע הוועדה לגבי הזכאות לגמלה (אין צורך להגיע שוב לוועדה).

קביעת הזכאות לגמלה: 

בוועדות רפואיות לילדים (להבדיל מוועדות העוסקות בבגירים) הזכאות לגמלה לא נקבעת על סמך רשימת ליקויים אל בהתאם לניקוד המצטבר שהעניק רופא שבדק את הילד ובחן את תפקודו על בסיס בדיקה זו הרופא את הזכאות לגמלה.

המשך התהליך:

החזר הוצאות: 

• ניתן להגיש בקשה לקבלת החזר עבור הוצאות שנגרמו עקב התייצבות בפני הוועדה (תחבורה, לינה,

    כלכלה הפסד זמן עבודה.

• לפרטים נוספים באתר המוסד לביטוח לאומי החזר הוצאות בוועדה רפואית.

חשוב לדעת!!! 

• במקרה שקיימת היכרות קודמת עם הרופא היושב בוועד, כרופא מטפל או כרופא שנתן חוות דעת רפואית,  

    לא ניתן לקיים את הוועדה. יש להודיע על כך למזכיר הוועדה ולקבל זימון לוועדה אחרת.

• הבדיקה הגופנית מיועדת רק לצורך קביעת הזכאות לגמלה, ולרופא מטעם הוועדה אין סמכות לדון בטיפול

   רפואי או להיענות לבקשות הקשורות לטיפול רפואי. 

• המעוננים בכך, יוכלו למלא שאלון שביעות רצון לאחר הביקור בוועדה – ניתן למלא גם בלי להזדהות.  

0 / 5. 0

[addtoany]
דילוג לתוכן