פרק ד’ בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מוקדש לזכויותיו של אדם עם מוגבלות בתחום התעסוקה ולחובות החלות על מעסיקו, לרבות החובה להתאים את מקום העבודה ותנאיה לאדם עם מוגבלות, בהתאם לצרכיו. עוד קובע החוק הוראות בדבר ייזום, פיתוח והכנה של תוכניות בדבר תעסוקה ושיקום של אנשים עם מוגבלות, וכן מתן ייעוץ והדרכה מקצועיים, למעסיקים ולעובדים, בנושא שילוב של אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה.
הגדרת אדם עם מוגבלות
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מגדיר אדם עם מוגבלות כאדם שתפקודו מוגבל באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים בשל לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.
אדם עם מוגבלות עשוי להיות זכאי להטבות שונות, כגון: פטור מתשלום מס הכנסה, קצבת נכות או זכות לשיקום מקצועי. הזכות לכל אחת מההטבות מותנית בקיומם של תנאים שנקבעו לגביה, בחוק הרלבנטי, לרבות אחוז הנכות המהווה תנאי לזכאות לאותה הטבה.
רשויות מוסמכות לעניין זכויות אנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פועל להבטחת שילובם של האנשים עם המוגבלות בתחומי התעסוקה, דיור, הקהילה והחברה ולקדם השתתפות שיוויונית ופעילה בכל תחומי החיים על מנת לאפשר להם לחיות את חייהם בעצמאות מירבית ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתם. תעסוקת אנשים עם מוגבלויות מקודמת על ידי מספר זרועות של המשרד:
המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פועל לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה תוך מיצוי יכולתם האישית וחתירה לקידום העובד במקום העבודה, הן מבחינת התפקיד והן מבחינת השכר.
השירות לשיקום תעסוקתי-מקצועי, פועל כיחידת מטה באגף השיקום של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בין השאר, השירות מפעיל תוכניות שונות לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלויות, כגון מרכזי אבחון ושיקום, מפעלים מקדמי תעסוקה, מוקדי תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות ועוד.
המוסד לביטוח לאומי, שהינו הינו תאגיד על פי חוק, שנתון לפיקוחו של שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ממונה בין היתר, על מתן גמלאות, לרבות שיקום מקצועי לאנשים עם מוגבלות.
בנוסף למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ותאגידי המשנה שלו, פועלות גם רשויות מוסמכות אחרות לעניין זכויות אנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקה:
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים – הנציבות, שהוקמה בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מוסמכת, לפי החוק, לפעול, בין היתר, לקידום שוויון ולמניעת הפליה של אנשים עם מוגבלות, לעידוד השתלבותם והשתתפותם הפעילה של אנשים עם מוגבלות בחברה. מידע נוסף באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
אגף השיקום שבמשרד הביטחון – ממונה על הטיפול ב”נכי צה”ל”, לרבות בתחום השיקום התעסוקתי. מידע נוסף, באתר משרד הביטחון.
משרד הבריאות – משרד הבריאות מעניק לאנשים עם מוגבלות, בין היתר, סל שיקום, לרבות בתחום התעסוקה. מידע נוסף, באתר משרד הבריאות.
מס הכנסה – אדם עם מוגבלות זכאי בתנאים מסוימים לפטור ממס ומענק עבודה (מס הכנסה שלילי). מידע נוסף באתר רשות המסים.
איסור הפליה בתעסוקה בשל מוגבלות
מעסיק אינו רשאי להפלות בין עובדיו וכן בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם או מחמת היותם בני משפחה של אדם עם מוגבלות, בכפוף לכך שהם כשירים לתפקיד או למשרה.
מהי הפליה מחמת מוגבלות בתחום התעסוקה?
הפליה מחמת מוגבלות בתחום התעסוקה הינה:
- הפליה בין עובדים וכן בין דורשי עבודה, מחמת היותם בעלי מוגבלות או מחמת היותם בני משפחה של אדם עם מוגבלות, בכל הקשור לנושאים אלה:
- קבלה לעבודה
- תנאי עבודה, לרבות קביעת תנאים לא רלבנטיים
- קידום בעבודה
- הכשרה או השתלמות מקצועית
- פיטורים או פיצויי פיטורים
- הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה
חשוב לציין:
פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה שיש משום הפליה בנושאים האמורים, מהווה אף היא הפליה בין דורשי עבודה.
לא רואים כהפליה, הבחנה בין עובדים, המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד.
- אי ביצוע של התאמות הנדרשות, בשל צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות, על מנת לאפשר את העסקתו. ההתאמות הנדרשות כוללות: התאמה של מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי ההתאמה לקבלת לעבודה, הכשרה והדרכה ונוהלי עבודה. עם זאת, לא רואים כהפליה אי ביצוע התאמות שביצוען מטיל על המעסיק נטל בלתי סביר. לפירוט נוסף בנושא ביצוע התאמות במקום העבודה, לחצו כאן.
כשירות לתפקיד והפליה
מעסיק אינו חייב לקבל אדם כעובד, או להמשיך ולהעסיקו, אם אינו כשיר לביצוע התפקיד וכן אם עצם המוגבלות שוללת את כשירותו לתפקיד. כשירות לתפקיד של אדם עם מוגבלות, נבחנת לאור ההתאמות שהוא זכאי להן.
להוראות החוק בנושא איסור הפליה בתעסוקה בשל מוגבלות, לחצו כאן.
הגנה על מתלונן
מעסיק אינו רשאי לפגוע בעובדים עקב תלונה או תביעה של העובדים בקשר להפליה, או משום שסייעו לעובדים אחרים בקשר לתביעה או תלונה כאמור. פגיעה בעובדים הינה הפליה בכל הקשור לקבלה לעבודה, לתנאי עבודה, לקידום בעבודה, להכשרה או השתלמות מקצועית, לפיטורים או לפיצויי פיטורים וכן להטבות ותשלומים הניתנים לעובדים בקשר לפרישה מהעבודה.
להוראות החוק בנושא זה לחצו כאן
ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות במקום עבודה
החוק קובע כי על מעסיק לפעול לקידום ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו.
צו ההרחבה “לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות” קובע כי ייצוג הולם הינו 3% – במקום עבודה שבו מועסקים יותר מ – 100 עובדים.
הממשלה החליטה, בחודש נובמבר 2014, כי 3% מבין העובדים המועסקים במגזר הציבורי יהיו אנשים עם מוגבלות.
להוראות צו ההרחבה, לחצו כאן.
אכיפה ומיצוי זכויות בנושא הפליה בתחום התעסוקה
אדם הסובל מהפליה בתחום התעסוקה, יכול לפעול בדרכים אלה:
- להגיש תלונה למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – בנציבות שוויון הזדמנויות העבודה שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ניתן לקבל ייעוץ משפטי בנושאים הקשורים להפליה במקום עבודה. הנציבות מוסמכת להורות בצו על קבלת נתונים ממעסיק, וכן להגיש תביעה, בקשר להפליה במקום עבודה, בשמה, או כמי שמייצגת בתביעה את העובד או דורש העבודה. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מוסמך לנקוט גם בהליכים לאכיפה פלילית, בנסיבות בהן קיים חשד לעבירה על הוראות חוקי העבודה.
- לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שבמשרד המשפטים, לקבלת ייעוץ משפטי ואף ייצוג, במקרים המתאימים. מידע נוסף באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, המוסמך, בין היתר, לפסוק לנפגע פיצויים עקב הפליה, גם אם לא נגרם לעובד נזק כספי.
לפירוט נוסף בנושא אכיפה ומיצוי זכויות העובד לחצו כאן.
הזכות להתאמת סביבת העבודה ותנאיה
על מעסיק חלה חובה להתאים את מקום העבודה ותנאיה לאדם עם מוגבלות, לפי צרכיו המיוחדים, על מנת לאפשר לו למלא את תפקידו כעובד ללא מוגבלות. ההתאמות שעל מעסיק לנקוט בהן כוללות התאמות הנחוצות הן בשל המוגבלות והן בשל דרישות התפקיד.
ההתאמות יכולות להיות:
- התאמות פיזיות – כגון: התקנת מעלון, שירותים נגישים, וכן התאמה של עמדת העבודה האישית, כגון התאמת הציוד, או אמצעי עזר, כגון: מחשב המותאם לעובד עם מוגבלות ראיה, תרגום לשפת הסימנים או תמלול לעובד עם מוגבלות שמיעה.
- שינוי בנהלי העבודה – התאמה של דרישות התפקיד או שעות העבודה, וכן התאמות הקשורות בהכשרה ובהדרכה של העובד.
- חניה נגישה – על מעסיק להקצות לכל עובד עם מוגבלות, שניתן לו “תג נכה”, מקום חניה, אם במקום העבודה קיימים לפחות שלושה מקומות חניה המיועדים לעובדים.
- חשוב לציין: על המעסיק לבצע את ההתאמות לא רק לאחר שהעובד התקבל לעבודה, אלא גם בכל שלבי תהליך הקבלה לעבודה, לרבות בשלב הבחינות והראיונות.
מתי מעסיק לא נדרש לבצע התאמות?
מעסיק אינו חייב לבצע התאמות במקרים אלה:
- אם ההתאמות פוגעות במהות התפקיד.
- אם ביצוע ההתאמות מטיל על המעסיק נטל בלתי סביר בנסיבות העניין – בהתחשב בגורמים כגון: עלות ההתאמה וטיבה, גודל העסק ומבנה העסק, היקף הפעילות של העסק, מספר העובדים, הרכב כח האדם וכן קיומם של מקורות מימון חיצוניים או ממלכתיים לביצוע ההתאמה, כגון: השתתפות המדינה במימון ההתאמות שהמעסיק נשא בהן, או נסיבות בהן העובד זכאי להתאמה מהמוסד לביטוח לאומי.
הוראות החוק ותקנות בנושא ההתאמות:
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ”ח-1998, פרק ד’
- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (עדיפות במקומות חניה במקום העבודה), תשס”ב-2001
השתתפות המדינה במימון ההתאמות
מעסיקים (פרטיים) יכולים להגיש בקשה לקבלת סיוע כספי מהמדינה למימון התאמות עבור עובד עם מוגבלות, המועסקים במשך 12 חודשים בהיקף של שליש משרה לפחות. המימון ניתן בהתאם לגובה ההוצאה עד לסכום מרבי הקבוע בתקנות, בהתאם לסוג ההתאמה.
הוראות החוק ותקנות בנושא:
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ”ח-1998, פרק ד’
- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (עדיפות במקומות חניה במקום העבודה), תשס”ב-2001
- מידע אודות התאמת סביבת העבודה והתאמת הנגישות לעבודה
- · לקבלת מידע אודות התאמה של סביבת העבודה לעובדים עם מוגבלות, אמצעי ושירותי עזר, ניתן לפנות לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות.
אכיפת ההוראות שבחוקי העבודה
למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות לאכיפה מינהלית ופלילית של הוראות שונות שבחוקי העבודה. בתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה ועובדים זרים קיימות גם סמכויות אכיפה אזרחיות. לפירוט נוסף בנושא אכיפת דיני עבודה ומיצוי זכויות העובד, לחצו כאן.
שכר מינימום
עובד שהוא אדם עם מוגבלות זכאי לכל הזכויות שלהן זכאי כל עובד, ובכלל זה הזכות לשכר מינימום.
על מנת לעודד ולהגביר את השילוב בשוק העבודה של אנשים שיכולת העבודה שלהם נמוכה ביחס לזו של אדם ללא מוגבלות, החוק מאפשר, בתנאים מסוימים, קביעה של שכר מינימום המותאם ליכולתם של העובדים. שכר המינימום המותאם מחושב כאחוז משכר המינימום הרגיל, בהתאמה ליחס שבין התפוקה של העובדים שיכולתם לעבודה פחותה עקב המוגבלות, לבין התפוקה של עובדים ללא מוגבלות המבצעים את אותן המטלות.
דוגמא: שכר המינימום המותאם לעובד עם מוגבלות יעמוד על 70% משכר המינימום הרגיל, אם התפוקה שלו בהשוואה לעובד ללא מוגבלות, בתפקיד נתון, הינה בשיעור של 65%.
עובדים שנקבע לגביהם שכר מינימום מותאם, זכאי לשכר שאינו נמוך משכר המינימום המותאם שנקבע לגביהם ומעסיקם חייב לשלם להם שכר שאינו נמוך מהשכר שנקבע כאמור.
הוראות החוק החלות לעניין שכר מינימום חלות גם לעניין שכר מינימום מותאם, לפיכך הפרת החובה לשלם לעובד עם מוגבלות שכר מינימום מותאם שנקבע לגביו, כמוה כהפרת החובה לשלם לעובד שכר מינימום. בשני המקרים הפרת החובה מהווה עבירה פלילית והפרה מינהלית העשויה להביא להטלת עיצום כספי על המעסיק.
הוראות החוק ותקנות בנושא שכר מינימום מותאם:
- חוק שכר מינימום, תשמ”ז-1987, סעיף 17
- תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת), תשס”ב-2002
אכיפת ההוראות שבחוקי העבודה
למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות לאכיפה מינהלית ופלילית של הוראות שונות שבחוקי העבודה. בתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה ועובדים זרים קיימות גם סמכויות אכיפה אזרחיות. לפירוט נוסף בנושא אכיפת דיני עבודה ומיצוי זכויות העובד, לחצו כאן.
זכויות אדם עם מוגבלות המועסק כמשתקם
חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים, מסדיר את התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, שיכולת התעסוקה שלהם נמוכה מ-19% מהיכולת של עובד ללא מוגבלות לבצע את אותן המטלות, המועסקים בעיקר למטרה שיקומית.
מיהו משתקם לפי חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים?
משתקם הוא אדם עם מוגבלות, המועסק במקום עבודה שאינו מפעל מוגן, שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים קבע כי יכולת העבודה שלו, עקב המוגבלות, אינה עולה על 19% מיכולת העבודה של עובד ללא מוגבלות, באותו תפקיד ובאותו מקום עבודה.
חשוב לציין:
- בין משתקם לבין מעסיקו, לא מתקיימים יחסי עבודה ולפיכך הוראות דיני העבודה לא חלים לגביו. זכויות המשתקם כמועסק וחובות מעסיקו, נקבעו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים.
זכות לגמול תעסוקה
משתקם זכאי לגמול תעסוקה, המחושב כאחוז משכר המינימום הרגיל, בהתאמה ליכולת התעסוקה שלו, לפי האמור להלן:
- לגמול תעסוקה בסכום השווה ל-10% משכר המינימום הרגיל – זכאי משתקם המועסק במשרה מלאה, שלו יכולת תעסוקה בשיעור שמעל 1% ועד 10% מהיכולת של עובד ממוצע ללא מוגבלות, באותו תפקיד ובאותו מקום עבודה.
- לגמול תעסוקה בסכום השווה ל-19% משכר המינימום הרגיל – זכאי משתקם המועסק במשרה מלאה, שלו יכולת תעסוקה בשיעור שמעל 10% ועד 19% מהיכולת של עובד ממוצע ללא מוגבלות, באותו תפקיד ובאותו מקום עבודה.
שעות תעסוקה, הפסקות ומנוחה שבועית
החוק קובע כי יום תעסוקה של משתקם לא יעלה על 8.5 שעות ביום ועל 186 שעות בחודש וכי במקום עבודה שעובדים בו במשמרות, אין להעסיק משתקם בלילה, יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות, כלומר: בין השעות 22.00 ל – 6.00.
משתקם זכאי להפסקה בת חצי שעה, במהלך יום תעסוקה וכן הפסקה בת 10 שעות לפחות, בין יום תעסוקה אחד למשנהו.
חל איסור להעסיק משתקם במנוחה שבועית.
זכות לחופשה בתשלום
משתקם המועסק במשרה מלאה זכאי, עבור כל שנת תעסוקה, לימי חופשה בתשלום לפי הפירוט שלהלן:
- בעד כל אחת מארבע השנים הראשונות – 14 ימים.
- בעד השנה החמישית – 16 ימים.
- בעד השנה השישית – 18 ימים.
- בעד השנה השביעית – 21 ימים.
- בעד השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת תעסוק ולכל היותר חופשה של 28 ימים.
מהי שנת תעסוקה לצורך חישוב הזכות?
שנת תעסוקה, לצורך חישוב הזכות לחופשה בתשלום, הינה שנה שבה הועסק משתקם במשך 200 ימים לפחות. משתקם שהועסק פחות מ-200 ימים בשנה, זכאי למספר ימי חופשה יחסי, בהתאם ליחס שבין מספר ימי התעסוקה בפועל לבין 200.
זכות לחופשת חג
משתקם זכאי לחופשה בתשלום ביום העצמאות וכן בימי חגים אלה:
- שני ימי ראש השנה
- יום הכיפורים
- ראשון ושמיני עצרת של סוכות
- ראשון ושביעי של חג הפסח וכן חג השבועות
משתקם שאינו יהודי: זכאי לחופשה בתשלום ביום העצמאות וכן בימי החג שבהם זכאי עובד יהודי לחופשה בתשלום, או במועדים בהם חלים חגיו, לפי בחירתו.
היעדרות בשל מחלה
משתקם המועסק במשרה מלאה זכאי להיעדרות בתשלום, בשל מחלה, בהיקף של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא באותו מקום תעסוקה, עד ל-90 ימים לכל היותר.
משרה מלאה ומשרה חלקית לגבי משתקם
- זכויות משתקם לגמול תעסוקה, חופשה בתשלום וימי היעדרות בתשלום עקב מחלה, מחושבות בהתאם להיקף המשרה של המשתקם.
- משרה מלאה לגבי משתקם הינה תעסוקה בהיקף שבין 132 ל-186 שעות בחודש.
- משתקם, המועסק בהיקף נמוך מ-132 שעות בחודש, זכאי לחלק יחסי של גמול תעסוקה, חופשה בתשלום וימי היעדרות בתשלום עקב מחלה, לפי היחס שבין שעות העבודה בחודש לבין 132.
החזר הוצאות נסיעה
ככל עובד, משתקם זכאי להחזר הוצאות נסיעה, לעבודה וממנה.
אכיפת ההוראות שבחוקי העבודה
למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יש סמכויות לאכיפה מינהלית ופלילית של הוראות שונות שבחוקי העבודה. בתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה ועובדים זרים קיימות גם סמכויות אכיפה אזרחיות. לפירוט נוסף בנושא אכיפת דיני עבודה ומיצוי זכויות העובד, לחצו כאן.