הגורמים השונים לשיתוק מוחין?
שיתוק מוחין אינו מובן היטב. עם זאת, יש תיאוריות לגבי מה גורם לשיתוק מוחין,
ואילו ילדים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.
הידיעה מה יכול לגרום לשיתוק מוחין יכולה לעזור להורים למנוע מההפרעה הזו לקרות בעתיד.
אז בואו נדבר על העובדות:
שיתוק מוחין יכול להתפתח לפני הלידה, במהלך הלידה, ואפילו במהלך הילדות המוקדמת.
נזק מוחי בשיתוק מוחין מונע מהמוח לצמוח כראוי. מכיוון שלתינוקות יש גולגולות רכות במיוחד,
המוח שלהם פגיע יותר מאשר של מבוגרים.
למוח יש הרבה חלקים כל חלק אחראי על תפקודי גוף שונים. המוח הקטן הוא החלק במוח השולט בתנועה, והוא הרגיש ביותר לנזק, ולכן לרוב הילדים עם שיתוק מוחין יש ניידות מוגבלת.
ברוב המקרים, שיתוק מוחין נכנס לתוקף לפני הלידה או במהלכה צורה זו נקראת שיתוק מוחין מולד, ומהווה כ-85% משיתוק מוחין אצל ילדים. שיתוק מוחין מולד קשור לכמה דברים,
כולל לידות מרובות, משקל לידה נמוך, צהבת, זיהומים במהלך ההיריון, וחוסר זהירות רפואית.
אבל בגלל שיודעים מעט מאד על שיתוק מוחין, לעתים קרובות קשה מדי לדעת מה הגורם הספציפי לכל מקרה של שיתוק מוחין.
יתכן גם ששיתוק מוחין יתרחש לאחר לידת התינוק, וזה נקרא “שיתוק מוחין נרכש”.
צורה זו נפוצה הרבה פחות, והיא מהווה רק 15% משיתוק מוחין אצל ילדים.
זה נגרם בדרך כלל מפגיעה במוח כמו נפילה או מכה חזקה בראש. זה יכול להיגרם גם מבעיות בזרימת הדם כגון קרישי דם ומומי לב. אף על פי שמקרי שיתוק מוחין רבים הם בלתי נמנעים,
ישנן נסיבות מצערות בהן הדברים לא טופלו בצורה הטובה ביותר
במהלך ההיריון או הלידה עצמה.
חלק מהדוגמאות הן: שימוש לא נכון במלקחיים, שימוש מוגזם בשאיבת ואקום, אי הבחנה בחבל הטבור הכרוך סביב צווארו של התינוק,
אי זיהוי וטיפול מתאים בהתקפים לאחר הלידה, ואי ביצוע ניתוח קיסרי בזמן.
לאחר שמגלים שלילד יש שיתוק מוחין, מיליון שאלות מתרוצצות במוחו של הורה.
האם הילד שלי יוכל ללכת? האם הוא ילמד לדבר? האם נצליח לנהל מערכת יחסים רגילה?
אך רק לאחר שקיבלו מושג מדויק למה לצפות ממצבו של ילדם, רק אז הורים יכולים להתאים את ציפיותיהם ולהתחיל לעבוד על הפיכתם של חיי ילדם לנוחים יותר.
רופאים יכולים לעזור בכך שהם יוצרים תחזית או חיזוי כיצד שיתוק מוחין
של ילדם ישפיע על חייו.
מה כלול בתחזית של שיתוק מוחין?
התחזית של רופא היא בדרך כלל פרטנית לכל ילד עם שיתוק מוחין.
היא מכילה מידע רב ערך, כמו האם הילד יתקשה בתנועה,
מה הסיכוי של ילדם ללכת, וכמה ילדם יוכל לתקשר ולהבין.
התחזית אמורה לכסות גם את תוחלת החיים.
אף הורה לא רוצה לחשוב על תוחלת החיים של הילד שלו. החדשות הטובות הן שכשלעצמו,
שיתוק מוחין אינו גורם לתוחלת חיים קצרה יותר כלל.
הסיכונים לשיתוק מוחין הנשקף לחייו של הילד קשורים בעיקר לתאונות כתוצאה מקשיי הליכה ותנועה. כל עוד הניידות של הילד אינה מושפעת קשות משיתוק מוחין
או שהוא או היא נעזרים כראוי בטיפול ובמכשירים מסייעים, הורים יכולים לצפות מילדם
לחיות שנים רבות כמו כל אחד אחר.
עם זאת, רוב הילדים עם שיתוק מוחין זקוקים להשגחה רבה יותר מאשר ילדים ללא שיתוק מוחין
בכדי להגביל את הסיכון לתאונות למשל, ילד עם בעיות שיווי משקל יכול להחליק וליפול
או ילד שלא יכול לבלוע טוב עלול להיחנק. השגחה קפדנית היא הדרך
הטובה ביותר להימנע מתאונות.
לבסוף, למרות ששיתוק מוחין בהחלט גורם למגבלות פיזיות אצל ילדים,
שום תחזית אינה בטוחה לעולם, וילדים יכולים ללמוד לעשות דברים הרבה מעבר לציפיות.
אז אל תאבדו תקווה.
שיתוק מוחין זו אבחנה מפחידה, ויש לכם אלפי שאלות בנושא. אבל לפני שניכנס
למשמעות של שיתוק מוחין, ואיך זה יכול להשפיע על חיי הילד, חשוב לדעת שהורים לילדים
עם שיתוק מוחין אינם לבד.
שיתוק מוחין שכיח יותר ממה שרוב האנשים חושבים,
למעשה, זו הסיבה השכיחה ביותר לנכות פיזית אצל ילדים. יותר מ-8,000 ילדים מאובחנים עם שיתוק מוחין מדי שנה.
אבל שכיח לא תמיד אומר פשוט. צרכיו של כל ילד יהיו ייחודיים מכיוון ששיתוק מוחין
משפיע על כולם באופן שונה. אז בואו נתחיל עם היסודות. שיתוק מוחין זו הפרעה מוחית,
כלומר הכול בסדר עם ידיו ברגליו של הילד,
אלא המוח נפגע באופן שהוא לא מעביר את המידע הנכון לחלקי הגוף השונים.
בנוסף, הנזק למוח הוא קבוע, מה שאומר שילדים עם שיתוק מוחין יהיה את זה עד סוף חייהם.
אבל זה לא אומר שהם צריכים לחיות חיים מוגבלים. אפילו עם כל האתגרים שילדים
עם שיתוק מוחין מתמודדים איתם,
לעתים קרובות הם יכולים לנהל חיים נורמליים או כמעט נורמליים עם התערבות וטיפול מוקדמים.
רוב האתגרים הנגרמים כתוצאה משיתוק מוחין נובעים ממחסור מוטורי,
שהוא חוסר שליטה פיזית על הגוף.
למשל, פעילויות יומיומיות שהן קלות לרוב האנשים כמו ללכת, לצחצח שיניים ולצייר,
יכולות להיות מאתגרות עבור ילד עם שיתוק מוחין.
האם ידעתם שיש שלוש קטגוריות עיקריות של שיתוק מוחין?
שלוש הצורות הן שיתוק מוחין ספסטי, אתטואידי ואטקסי.
שיתוק מוחין ספסטי – הוא הנפוץ ביותר הוא שיתוק מוחין ספסטי שגורם לשרירים להיות נוקשים מהרגיל, דבר שמקשה על ילד לנוע בנוחות.
שיתוק מוחין אתטואידי – גורם לילדים לתנועות לא רצוניות.
שיתוק מוחין אטקסי – משפיע על תחושת שיווי המשקל של הילד ויכולתו לזהות
מרחק של אובייקטים סביבו. זה יכול להקשות על משימות כמו הליכה.
ישנן גם דרגות חומרה שונות בכל אחת מהצורות הללו. לחלק מהילדים עשויים להיות רק מעט שרירים תפוסים, דבר שיקשה ויכאיב בזמן הליכה, בעוד שאחרים אולי לא יוכלו ללכת בכלל.
לא משנה איזה סוג של שיתוק מוחין יש לילד ובאיזו מידה, היו בטוחים שקיימים
אינספור משאבים להורים שיעזרו לילדיהם לחיות חיים בריאים ומאושרים.
ישנם ארבעה אזורים עליהם משפיע שיתוק מוחין. שרירים, התפתחות כללית,
אינטלקט ורגשות והתנהגות.
- שרירים – מכיוון ששיתוק מוחין משפיע לרוב על אזור המוח האחראי על התנועה,
ישנן הרבה מוגבלויות הקשורות לשרירים.
כמה נפוצות הן: תנועות רועדות, שרירים נוקשים או רפויים באופן חריג,
קושי לתפוס חפצים קטנים,
ופחות תנועה בצד אחד של הגוף מאשר בצד השני.
- התפתחות כללית – לפעמים יחד עם הפרעות הקשורות לשרירים, לילד עשויים להיות
עיכובים התפתחותיים גם כן. כמה דברים שצריך לשים לב אליהם הם:
אם ילד לא מתגלגל עד גיל ארבעה חודשים או לא לומד לדבר עד גיל שנתיים.
עם זאת, ילדים שונים מגיעים לציוני דרך אלו בגילאים שונים.
גם אם הם מאחרים קצת, זה בכלל לא אומר באופן אוטומטי שיש להם בעיות התפתחות.
- אינטלקט – למרות שלילדים עם שיתוק מוחין יש לעיתים קרובות אינטליגנציה ממוצעת
ומעל הממוצע,
כשליש מהילדים לקויים קוגניטיבית. פירוש הדבר שיכול להיות להם קושי בזיכרון,
ללמוד דברים חדשים, להתרכז,
או לקבל החלטות המשפיעות על חיי היומיום שלהם.
כמה סימנים שכיחים הם: לא לומדים לדבר עד גיל שנתיים,
או שלא מבינים דקדוק בסיסי עד גיל חמש.
- רגשות והתנהגות – ילדים עם שיתוק מוחין הם לעיתים קרובות בעלי דימוי עצמי נמוך.
יכולה להיות להם גם חרדה מוגזמת, שינויים במצב הרוח או התקפי זעם.
ככאלה, אלא אם כן שיתוק מוחין של ילד הוא קל מאוד,
הורים יכולים לצפות להבדלים מסוימים בין ילדים עם שיתוק מוחין לבין אלו ללא שיתוק מוחין.
אבל שונה זו לא מילה גסה. יש שפע של טיפולים ומכשירים מסייעים לעזור להורים וילדים
לחיות חיים מגשימים ופוריים ביחד ולא משנה כמה שיתוק המוחין הוא חמור.
בדרך כלל, סימני שיתוק מוחין מופיעים בחודשים הראשונים לחייו של הילד.
עם זאת, יתכן שלא תהיה אבחנה חותכת עד שיימלאו לילד שנתיים ואף יותר.
ילדים עם שיתוק מוחין יכולים להראות מגוון רחב של סימנים, כולל:
1. שרירים נוקשים או תפוסים ורפלקסים מוגזמים,
2. עיכובים בהגעה לציוני דרך חיוניים של מיומנות ותנועה כמו גלגול או ישיבה.
3. טונוס שרירים לא תקין, או נוקשים ותפוסים או חלשים ורפויים.
4. חולשה בזרוע אחת ו/או ברגל. חוסר תיאום שרירים.
5. הליכה על בהונות,
6. הליכה כפופה או הליכת מספריים.
7. רעידות או תנועות לא רצוניות אחרות.
8. ריור מוגזם או קושי בבליעה או בדיבור.
אם אתם חוששים שלילדכם עלול להיות שיתוק מוחין, הנה כמה סימנים מוקדמים שצריך לשים לב אליהם:
- לילדים עד גיל חצי שנה, ראשו של התינוק עלול להישען לאחור כאשר מרימים אותו
או כשהוא שוכב על גבו,
- התינוק עלול להרגיש נוקשה או רפוי במיוחד,
- כאשר מרימים את התינוק, רגליו מתקשות או משתלבות כמו מספריים.
- לתינוקות מעל גיל חצי שנה, התינוק לא יכול להתהפך לשני הכיוונים,
- התינוק לא יכול לקרב את ידיו זו לזו,
- התינוק עלול להתקשות לקרב את ידיו לפיו,
- שהתינוק יכול להושיט יד אחת בלבד תוך שהוא מאגרף את היד השנייה.
- לתינוקות מעל גיל עשרה חודשים, התינוק עלול לזחול בצורה מעוותת, דוחף עם יד ורגל אחת תוך גרירת היד והרגל הנגדית,
- התינוק לא מסוגל לעמוד ללא תמיכה.
אם אתם מבחינים באחד מהסימנים הללו אצל ילדכם, כדאי שתבדקו אותו או אותה על ידי רופא ילדים בהקדם האפשרי.
ככל שמאבחנים שיתוק מוחין מוקדם יותר, כך הטיפול יכול להתחיל מוקדם יותר ולעזור לילדכם להתאקלם בצורה חלקה ככל האפשר.
כדי לעזור לבעלי שיתוק מוחין לחיות בנוחות ופרודוקטיביות יותר.
הטיפול בשיתוק מוחין נועד להעניק לילד את החיים הכי רגילים ובריאים שאפשר.
שיתוק מוחין מכסה קשת רחבה של הפרעות ויכול לנוע בין קל לחמור.
חשוב שההורים יבינו את כל אפשרויות הטיפול הקיימות כדי שיוכלו למקסם את התמיכה
לצרכיו האישיים של ילדם. משהו שצריך להיות מודע אליו
הוא שיכולים להיות קשיים רגשיים וגורמים חברתיים שיכולים להיות קשורים לצורות שונות של טיפול.
יש לקחת בחשבון את העדפותיו ודעותיו של הילד
לפני ההחלטה על תוכנית טיפול. מכיוון ששיתוק מוחין יכול להשפיע על חלקים
ותפקודים רבים ושונים בגוף הילד,
תוכנית טיפול בנויה היטב יכולה לדרוש צוות של כמה סוגים של מומחים.
רופא ילדים ישמש כרכז, יזהה את הסיבוכים וימליץ על מומחים שיוכלו לעזור.
כמה מהמומחים שילד יצטרך לפגוש כוללים:
רופאי ילדים התפתחותיים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, מרפאים בדיבור,
נוירולוגים ומנתחים אורטופדיים.
למרות שכל זה נראה יותר מדי, עם אנשי המקצוע הרפואיים הנכונים,
ילד עם שיתוק מוחין יכול לשפר באופן דרסטי את יכולותיו הגופניות ולחיות חיים מאושרים ובריאים.
ברגע שלוח זמנים נקבע, ניהול הפגישות עם מומחים שונים הופך להיות בר ביצוע.
פיזיותרפיה היא בדרך כלל הדרך הראשונה והיעילה ביותר לעזור לילדים עם שיתוק מוחין.
זה מתחיל לעיתים קרובות בגיל צעיר והמטרה היא לשפר יכולות מוטוריות כמו לקום וללכת.
פיזיותרפיה יכולה לשפר כוח, תנועה, יציבה, איזון וגמישות.
ראשית, פיזיותרפיסט ימדוד את המוגבלות הספציפית של הילדויכין תוכנית לפיתוח שריריהם.
בחלק מהמקרים, הדרך הטובה ביותר לעזור לשרירים של הילד
היא באמצעות פעילויות מחוץ ללימודים כגון שחייה, ריקודים או ספורט.
ישנן פרקטיקות רפואיות רבות המציעות פיזיותרפיה הן בקבוצה והן באחד על אחד.
ישנן גם מרפאות המתמחות בילדים עם שיתוק מוחין .חלקם מציעים טיפולים במרפאות
ואחרים יבצעו את הטיפול בביתו של הילד עצמו. ולבסוף, עם כמה שזה נפלא שיש סיוע
של פיזיותרפיסט בפגישות טיפול של ילד, זה לא פחות חשוב שהילד יתאמן בבית עם הוריו כדי להגביר את הסבירות להצלחה. בעוד שפיזיותרפיה משפרת מיומנויות
מוטוריות גסות כמו עמידה והליכה,
ריפוי בעיסוק עוזר לילדים לפתח את הכישורים המוטוריים העדינים שלהם, כמו לרכוב, להרים חפצים קטנים ולפתוח צנצנות. אנחנו לוקחים כמובן מאליו את היכולת שלנו להשתמש בכף,
להרים אוכל ולשים אותו בפה, אך צעדים אלה יכולים להיות קשים מאוד לילדים עם שיתוק מוחין.
למרבה המזל, מרפאים בעיסוק יכולים לעזור לילדים לפתח כישורים אלה.
מרפא בעיסוק יעריך את צרכי הילד, יעריך כיצד הילד מגיב לפעולות שונות, ואז יגבש תוכנית טיפול.
ישנם ארבעה תחומים כלליים בהן עוזר ריפוי בעיסוק.
- הצבת חפצים במיקומים ספציפיים.
- להושיט יד לחפצים.
- אחיזת חפצים.
- שחרור חפצים.
תהליך הטיפול מתמקד בפירוק משימות לשלבים קטנים כדי להקל, ומציאת שיטות חלופיות
למשימות מסוימות שלילד קשה מדי לבצע אותן. לריפוי בעיסוק יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת
על ילד עם שיתוק מוחין. המטרה היא לספק לילדים ביצועים ברמה הגבוהה ביותר האפשרית,
דבר קריטי לעצמאותו. ילדים רבים עם שיתוק מוחין מתקשים לדבר כי שיתוק מוחין משפיע על השרירים בפה אשר מאפשרים לנו לדבר בצורה ברורה. למרבה המזל טיפול בדיבור, הנקרא גם פתולוגיית דיבור, יכול ללמד את הילדים האלה כיצד לדבר בצורה יעילה יותר.
ליקויי דיבור נעים בין קלים לחמורים תלוי בהשפעה של שיתוק המוחין על הילד המסוים. אפילו במקרים חמורים יותר של שיתוק מוחין, בהם ילד אינו יכול לדבר כלל,
המטפל עדיין יכול לעזור על ידי מציאת דרכים חלופיות לתקשר
כמו להרים אצבעות ספציפיות או לקרוץ. מטפלים בדיבור יכולים גם לעזור לילדים באכילה,
מכיוון שבאכילה משתמשים בשרירים דומים לדיבור. זה למעשה שכיח מאוד
שילדים עם שיתוק מוחין סובלים מתת משקל בגלל הקושי שלהם ללעוס או לבלוע אוכל.
טיפול נפוץ נוסף הוא תרגילי נשימה. השרירים המסייעים לנשימה עשויים להיות חלשים מהרגיל,
ולימוד ילד טכניקות חדשות יכול לסייע בצריכת החמצן שלו.
מחקרים מראים שטיפול בדיבור מוצלח יותר כאשר הוא מיושם בגיל צעיר.
ככל שהילד מתחיל טיפול מוקדם יותר, ככה מהר יותר המוח יכול ליצור קשרים חיוניים
שקשה הרבה יותר לעשות בשלב מאוחר יותר בחיים.
שאלו את הרופא שלכם מתי הזמן הטוב ביותר שילדכם יתחיל. למרות שלעתים קרובות הטיפול הוא הטיפול הבטוח והיעיל ביותר, חלק מהנושאים נפתרים בצורה הטובה ביותר באמצעות תרופות.
למעשה, רוב הילדים הסובלים משיתוק מוחין נוטלים מספר תרופות
המטפלות בתסמינים האישיים שלהם. שימושים אופייניים בתרופות הם:
שחרור שרירים שנתפסים או מתכווצים, הפסקת תנועה לא רצונית, וטיפול בהתקפים עקב אפילפסיה.
תרופות עוזרות גם לאי שליטה בהטלת שתן,צרבת וסיבוכים התנהגותיים.
הורים רבים נלחצים כשאומרים להם שילדם צריך לנטול הרבה תרופות לתקופה ממושכת.
האם הן באמת נחוצות?
למרות שיש לעיתים חלופות לתרופות, הורים לא צריכים לבטל את המלצות הרופאים שלהם.
אנשי מקצוע בתחום הבריאות שואפים להיות זהירים ככל האפשר ולא לרשום תרופות מיותרות.
הבינו שהילד חשוב להם והם רוצים רק את הטוב ביותר בשבילו. על ההורים לוודא שהם דנים עם רופאי ילדיהם על היתרונות והחסרונות של כל תרופה, להביע את חששותיהם וציפיותיהם מאיכות חיי ילדם. כל ילד הוא שונה ולא כל ילד זקוק לתרופות על מנת לקבל את החיים שהוא רוצה.
למרות שניתן להקל על מרבית בעיות הניידות באמצעות טיפול, תרופות וטכנולוגיות מסייעות,
ישנם מקרים בהם ניתוח הוא האופציה הטובה ביותר. לרוב, ניתוח אורטופדי נקבע לילדים עם שיתוק מוחין ספסטי. שרירים יכולים להיות מאוד תפוסים ומוגבלים בשיתוק מוחין ספסטי,
וניתוחים יכולים לשפר את הניידות על ידי שחרור לחץ,
ובכך לאפשר יותר תנועה של נוזלים. ששת הניתוחים האורטופדיים
הנפוצים מסדרים:
1. טונוס שרירים לא תקין,
2. קורדינציה ושליטה בתנועה,
3. חוסר סדירות של רפלקסים,
4. יציבה, שיווי משקל ותפקוד מוטורי.
ניתוחים אחרים הנפוצים לילדים עם שיתוק מוחין הם:
- ניתוח לתיקון שמיעה כאשר טיפול ותרופות אינם אופציה,
- וניתוחים גסטרואנטרולוגיים לשיפור תהליך העיכול.
מתי ניתוח מתאים?
תזמון הוא חשוב ביותר כאשר שוקלים ניתוח, מכיוון שיש חלון זמן מוגבל המעודד הצלחה טובה יותר.
טווח הגילאים הוא בדרך כלל בין שלוש לשמונה, אך הגיל המדויק תלוי בכל ילד בנפרד.
חשוב לציין שלמרות שניתוחים יכולים להועיל, הם לא יכולים לתקן את הגורם הבסיסי לשיתוק מוחין,
ולכן זוכים להצלחה מוגבלת גם כאשר הניתוח עובר בצורה מושלמת.
להורים צריכות להיות ציפיות ריאליות ולדון בכל היתרונות וחסרונות עם הרופא של ילדם לפני ניתוח.
דאגו לשאול את רופא ילדכם את כל השאלות שיש לכם. כסנגורים המשפיעים ביותר של ילדכם
חשוב שתהיו מושכלים כך שתוכלו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור ילדכם.
הרפואה המודרנית יודעת ששיתוק מוחין זו הפרעה מוחית מאז המאה ה-19.
למרבה הצער, עדיין אין תרופה. התקווה היחידה לתרופה נעוצה בהבנת שיתוק מוחין ובהשפעותיו
בצורה ברורה יותר.
למען האמת, מכיוון שאנחנו עדיין כל כך רחוקים מלהבין את נבכי המוח,
רוב המחקרים נוגעים רק להגבלת הנזק המוחי ולהקלת התסמינים,
לא לריפוי שיתוק מוחין לחלוטין.
עם זאת, בזמן שמדעני מוח מפתחים את הבנתם את המוח, יש תקווה שבסופו של דבר תהיה תרופה. נכון לעכשיו, התקווה הכי טובה לתרופה
היא באמצעות מחקר על תאי גזע. תאי גזע הם סוג של תאים שיכולים להפוך לכל סוג של תא בגוף.
במילים אחרות, אין להם פונקציה ספציפית משלהם עד שהם מתוכנתים להתמחות עבור מה שאליו הם נדרשים. הם כמו הג’וקרים של הגוף.
כיצד תאי גזע יכולים להועיל בשיתוק מוחין?
כפי שדנו, שיתוק מוחין נגרם כתוצאה מנזק למרכז השליטה המוטורי במוח. אזור זה במוח מורכב ממיליארדי תאי מוח שונים. התיאוריה מציעה שעל ידי הזרמת תאי גזע לאזור הפגוע במוח,
יתכן שהם יצליחו לתקן את התאים הפגועים.
גם אם טיפול בתאי גזע לא בהכרח יכול להציע תרופה, זה עדיין עשוי לשמש כדי להגן ולתקן
את התאים הפגועים לפני שיש נזק קבוע. הליך זה יפחית את הסימפטומים
ויגביר את הניידות.
עדיין יש ויכוח רב סביב נושא הטיפול בתאי גזע במצבים רפואיים רבים כולל שיתוק מוחין.
נצטרך לחכות ולראות מה יקרה.
נכון לעכשיו הדרך היחידה לטפל בשיתוק מוחין
היא על ידי ניהול סיבוכי ניידות ותסמינים אחרים ככל האפשר.
עבור רוב האנשים, הליכה, גלגול והתכופפות, הם דברים שאנחנו לא חושבים עליהם פעמיים.
אך למעשה ישנם חלקים במוח שאחראיים על ביצוע המשימות הפשוטות לכאורה הללו כראוי.
עם שיתוק מוחין, תנועות אלה יכולות להיות הרבה יותר קשות.
באיזו דרך ילדים עם שיתוק מוחין מאבדים ניידות?
יש למעשה שלוש צורות שונות של שיתוק מוחין, וכל אחת מהן משפיעה על סוג תנועה אחר.
הסוג הראשון והשכיח ביותר נקרא שיתוק מוחין ספסטי.
ילדים עם שיתוק מוחין ספסטי אינם מסוגלים להזיז את גופם בחופשיות.
השרירים שלהם נוקשים ותפוסים, מה שמקשה עליהם להשתמש בידיים וברגליים לביצוע משימות יומיומיות.
יש שלוש דרכים כלליות שספסטיות יכולה להשפיע על הגוף,
אשר נעות בין קל לחמור.
המיפלגיה – אשר בדרך כלל משפיעה על הזרוע, היד והרגל בצד אחד של הגוף.
דיפלגיה – המשפיעה על נוקשות השרירים שנמצאים בעיקר ברגליים.
וקוודריפלגיה – המשפיעה על השרירים בכל הגוף.
לחלק יכולים להיות רק כמה שרירים מתוחים שמקשים או מכאיבים בזמן הליכה,
בעוד שאולי אחרים לא יוכלו ללכת כלל.
הצורה השנייה נקראת שיתוק מוחין אטתואידי, הידועה גם בשם שיתוק מוחין דיסקינטי,
וזו גורמת לתנועות לא רצוניות. ילדים הסובלים משיתוק מוחין אטתואידי עשויים לחוות שינויים בטונוס השרירים. לפעמים השרירים שלהם יכולים להתקשות ופעמים אחרות השרירים שלהם
יכולים להיות רפויים וחלשים. הם עשויים גם לחוות רעידות וחוסר יציבות.
הסוג השלישי והפחות נפוץ נקרא שיתוק מוחין אטקסי.
לילדים עם שיתוק מוחין אטקסי יש קשיים בשיווי משקל ובתפיסת עומק, ולכן מתקשים לשמור על יציבות. למרות שילדים רבים מושפעים רק מאחד משלושת סוגי השיתוק המוחי,
יכולה להיות גם תערובת של שלוש הצורות.
על מנת למדוד את חומרת שיתוק המוחין כל ילד,
יש מערכות הסיווג שמודדות את יכולותיו של כל ילד בסולם של אחד עד חמש.
הרשו לי להסביר. מערכת סיווג התפקוד המוטורי הגס, מעריכה את יכולת התנועה של הילד
כמו ישיבה, הסתובבות והליכה, בסולם אחד עד חמש.
מערכת סיווג היכולת הידנית, מודדת את יכולתו של הילד להשתמש בידיו בכדי לטפל בחפצים בפעילות יומיומית. ומערכת סיווג פונקציות התקשורת, מעריכה את היכולת של הילד לתקשר עם אחרים. כל ילד עם שיתוק מוחין הוא ייחודי ויהיו לו המגבלות האישיות שלו.
הרמות השונות הן רק מדריך שיעזור להורים ולרופאים להגדיר ציפיות ולעשות הכנות לעתיד.