משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

בעל תו נכה לא בכל מקום מותר לך לחנות את רכב הנכים הכנו מדריך היכן מותר ואיפה  אסור לחנות?

חניה אסורה

במקרים המפורטים מטה החניה אסורה, ואין היתר לרכב הנושא תג חניה לנכה לחנות:

• בתוך צומת או בתחום 12 מטרים ממנו (כשאין סימון שמותר לחנות).
• בתוך מעבר חציה או בתחום 12 מטרים לפניו.
• בצד רכב אחר העומד או חונה בצידה של הדרך.
• במקום כניסה לשטח המיועד לחניית כלי רכב.
• בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית.
• בתחום תחנת אוטובוסים המוגדר על ידי סימון על פני הכביש, ובאין סימון בתוך עשרים מטרים לפני תמרור “תחנת אוטובוסים” ועשרים מטרים אחריו, בשני צידי הדרך (ובלבד שמותר להחנות את הרכב בצד הדרך שממול לסימון או לתמרור האמורים, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים עשר מטרים או יותר). 
• בתוך תחום תחנת מוניות המסומן בתמרור.
• בתחום שני מטרים מברז כיבוי כאשר התחום מסומן על המדרכה או על שולי הכביש.
   

חניה מותרת

בעלי תג חניה לנכה רשאים להחנות את הרכב נושא התג, במקום שאין החניה מותרת בו אם מתקיימים תנאים אלו:

• החניה אינה מסכנת עוברי דרך ואינה מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, עגלות ילדים או כיסאות גלגלים.
• החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה. 
• בסמוך למקום לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או מקום חניה מסודר לנכים או שהם לא היו פנויים בזמן החניה.

חנייה בפריקה וטעינה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק חניה לנכים (תיקון מס’ 6), התשע”ז-2017 של חברת הכנסת קארין אלהרר. בהצעה תמכו 52 חברי כנסת ללא מתנגדים.

בהתאם לתיקון החדש  בעלי תו חניה לנכה יוכלו להחנות את רכבם גם באזור המיועד לפריקה ולטעינה במקומות שסומנו לכך על ידי הרשות המקומית ובלבד שחניה כזו תהיה במועד שאינו מיועד לפריקה ולטעינה ובלבד ששטח הפריקה והטעינה אינו נתיב נסיעה;

בשנים האחרונות אנחנו עדים למצוקה של ממש במקומות החנייה המוקצים לנכים שכן מספר החניות לנכים הוא קטן יחסית. התיקון לחוק הוא הישג גדול והוא יאפשר למעשה עוד מקומות בהם יוכלו לחנות רכבים עם תו נכה. החוק מכיר למעשה בחשיבות הזכות לנגישות וההגנה על שלומם ורווחתם של אנשים עם מוגבלויות ומתוך הצורך להקל על התניידותם של הזכאים לתו נכה ובא להקל על אלו אשר אינם יכולים להחנות את רכבם הרחק ממחוז חפצם.

על פי החוק רשות תמרור מקומית תסמן מקומות חניה לכלי רכב הנושאים תג נכה, בשטח פריקה וטעינה, במועדים שאינם מיועדים לפריקה ולטעינה, ובלבד ששטח הפריקה והטעינה אינו נתיב נסיעה; מספר מקומות החניה שיסומנו כאמור יהיה לפי הגבוה מבין אלה:

(1)  מקום חניה אחד;

(2)  מספר מקומות החניה שניתן לכלול במחצית משטח הפריקה והטעינה.