בשנים האחרונות אנו עדים לתמורה עולמית בהתייחסות החברה לאנשים עם נכויות. מגמה זו משתקפת בהעתקת המדיניות כלפי נכים מחקיקה סוציאלית, המדגישה קבלת זכאות על־פי מבחני נכות, לחקיקת זכויות, המבטאת את עקרונות השוויון, מניעת אפליה וזכויות אדם (גל, Rimmerman & Herr, 2004 ;2002 ). מקורותיה של חקיקה זו נטועים במאבקם הפוליטי של ארגוני נכים בארצות־הברית, אשר קראו לשוויון זכויות ולהטמעת ערך זה בחקיקה המתייחסת לאוכלוסייה זו.
