בשנת 2992 התקבל חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד– 1994 (להלן: החוק), שהגדיר, בין היתר, אילו טיפולים רפואיים ייכללו ב”סל שירותי הבריאות” שיסופק על-ידי קופות-החולים והמדינה. שירותי בריאות השן אינם כלולים בסל הבריאות, למעט חריגים מעטים, המפוצלים בין רשויות שונות – משרד הבריאות, קופות-חולים, רשויות מקומיות ועוד. למשל, עד לאחרונה הסתכמה אחריות קופות-החולים בעיקר במתן שירותים דנטליים לחולים אונקולוגיים (לפני הקרנות ואחריהן), לחולים לאחר כריתות נרחבות באזור חלל הפה והלוע, לילדים בעלי חיך שסוע ולזקוקים לניתוחים אורתוגנטיים (יישור לסתות) עקב הפרעה תפקודית קשה. בחודש יולי 2010 הוכנסו לסל הבריאות גם שירותי רפואת שיניים מונעת ומשמרת לילדים עד גיל 2,8 והשנה צפוי גיל זה לעלות ל 21 שנים. משרד הבריאות, לעומת זאת, אמור לספק שירותי מעקב, הדרכה, בדיקה וטיפול דנטלי לתלמידים בבתי-הספר אלא שבפועל ההחלטה אם לתת שירותים אלה נתונה בידי הרשויות המקומיות.