באדיבות Cerebral Palsy Alliance

• טיפול בהליכון עשוי לעזור לילד, או למבוגר נפגע CP לשפר את צורת ההליכה שלו ואת המרחק, שהוא מסוגל לעבור
• הוא יכול לשמש גם להתניידות, לפעילות פיזית, או למטרות בריאות וכושר
• הדבר יכול להיעשות בתמיכת רתמה, מה שידוע גם כתמיכה חלקית במסת הגוף על ההליכון, אם הוא אינו מסוגל לעמוד באופן עצמאי
• הוכחת המחקר מציעה טיפול בהליכון כחלופה לפיזיותרפיה כסיוע למבוגרים נפגעי CP ללכת מרחק רב יותר
• למי מיועד הדבר?
  טיפול בהליכון עשוי להתאים לילד, או למבוגר נפגע CP בעל המאפיינים הללו:
  גיל: תינוקות ופעוטות, ילדים בגן חובה, ילדים בגיל בית ספר, ילדים מתבגרים, מבוגרים, מבוגרים יותר
  סוג ה-CP: CP דו-צדדי, דיפלגיה, המיפלגיה, קוואדרופלגיה, טריפלגיה, CP חד-צדדי
  התניידות: GMFCS I, II GMFCS, GMFCS III, GMFCS IV
  יכולת הידיים: MACS I,MACS II, MACS III, MACS IV, MACS V
  יכולת התקשורת: CFCS I, CFCS II, CFCS III, CFCS IV, CFCS V
  הפרעות בתנועתיות: אטקסיה, אתטוזיס, דיסטוניה, היפוטוניה, ספסטיות
  יכולת אינטלקטואלית: אין מגבלה אינטלקטואלית, מגבלה אינטלקטואלית קלה, מגבלה אינטלקטואלית בינונית, מגבלה אינטלקטואלית חמורה
  
• מי יכול לסייע?
  טיפול בהליכון מתבצע על-ידי פיזיותרפיסטים, על-ידי “exercise physiologists” [פיזיולוגים, אשר מורים לבצע תרגילים, לא מצאתי מקבילה בעברית] ועל-ידי בעלי מקצוע אחרים מתחום הבריאות, אשר מורים לבצע תרגילים, בעלי הסמכה להתערבות מסוג זה.
  
• עוד אודות טיפול בהליכון
  טיפול בהליכון מציע לאדם נפגע CP דרך לתרגל הליכה ויתכן, כי לשפר את דפוס ההליכה שלהם1 והיבטים אחרים של הבריאות שלהם.
• המטרות, אשר אדם מציב לטיפול בו בהליכון, ייתלו בסוג ה- CPשלו ובחומרתו, אך יכולות לכלול:
  ● דפוס הליכה משופר, או סימטרי יותר
  ● היכולת ללכת מרחקים ארוכים יותר (כושר עמידה בהליכה)
  ● מהירות הליכה מוגברת
  ● שיווי משקל משופר
  ● כושר של הלב ושל כלי הדם
  ● יותר יכולות לשאת מסה לחיזוק העצמות
  ● התפתחות מיומנויות ההליכה בקרב תינוקות

טיפול בהליכון יכול להתבצע בבית, במרפאה, או ב- community gym

אלמנטים ראויים לציון
● כאשר מישהו, אשר אין ביכולתו לשאת את מסת הגוף שלו על הליכון סטנדרטי, זקוק לתמיכת מערכת רתימה, מה שידוע גם כתמיכה חלקית במסת הגוף על ההליכון
● נזק עלול להיגרם, אם השימוש בהליכון אינו נכון. הליכון מהווה אמצעי מכני בעל חלקים נעים, ואפילו המהירות המינימלית של ההליכון יכולה להיות מהירה. לכן מומלץ פיקוח והוא תמיד נדרש לאנשים, החווים תמיכה חלקית במסת הגוף על ההליכון
● לאנשים, אשר הולכים בעזרת עזרים, דרוש תרגול נוסף בשטח, תרגול מיומנויות ספציפיות לעזר ההליכה שלהם. הוא כולל דחיפה, משיכה, האטה, עצירה, פנייה וסיבוב לאחור וכן עבירת חללים, אובייקטים, שטחים, שאינם חלקים, ושטחים משופעים

הערכות
לפני תחילת טיפול בהליכון כדאי לאדם לעבור הערכה מקיפה על-ידי בעל מקצוע, אשר מורה לבצע תרגילים [לא מצאתי מקבילה בעברית], או על-ידי בעל מקצוע מתחום הבריאות, אשר יכול לקבוע את היכולות שלו ולגבש מטרות, אשר מייעלות את תכנית הטיפול בהליכון ואשר הופכות אותה לבטוחה.
כמה מדדי תוצאות אופייניים להתערבות זו הם:
● בניית סקאלה להשגת מטרות (מטרות GAS)– היא מודדת את היקף השגת מטרות האדם.
● ● מדד התפקוד המוטורי הגס (GMFM) – מודד יכולות מוטוריקה גסה
● סקאלת “Berg Balance”– מודדת טווח נרחב של פעולות, הכרוכות בשיווי משקל

הוכחת המחקר הזמינה הטובה מכל
הוכחת המחקר הזמינה הטובה מכל לילדים ולמתבגרים הייתה סקירה כללית של סקירות שיטתיות5 וחמישה ניסויים רנדומליים מבוקרים (RCTs), אשר פורסמו מאז סקירה זו2-4,6-7. התוצאות, אשר נמדדו במחקרים האלה, היו: התניידות תפקודית, יכולת מוטוריקה גסה, שיווי משקל סטטי ודינמי. מצאנו אך ורק RCT אחד, הבודק טיפול בהליכון במבוגרים נפגעי CP8.

ילדים ומתבגרים
הסקירה הכללית של סקירות שיטתיות5 כללה חמש סקירות שיטתיות, כל אחת מהן כללה מחקר, המורכב מ- RCTsועד חקרי מקרה. אבל רוב המחקרים תוכננו ברמות נמוכות יותר (רמות 4 ו-5) והרוב כללו מחקרים בדבר טיפול בהליכון בתמיכה חלקית במסת הגוף על-ידיו.
באופן כללי היו התוצאות חיוביות, מה שמציע טיפול בהליכון, בתמיכה חלקית במסת הגוף, או בלעדיה, מה שמסייע בהליכה.

באופן ספציפי יותר נמצא, כי הוא משפר את יכולת המוטוריקה הגסה, על-פי רמות ה- GMFCS, ואת ההתניידות התפקודית של ילדים ושל מתבגרים ברמות GMFCS I-III. אולם הסקירה הזהירה, כי התוצאות האלו התבססו בעיקר על הוכחה לרמה נמוכה יותר. רמה גבוהה יותר, מחקר באיכות טובה, נדרשו כדי להתעדכן באופן מלא על השלכת הטיפול בהליכון.

חמשת המחקרים האחרים, אשר נחשבו להוכחת המחקר הזמינה הטובה מכל, כללו משתתפים, אשר הייתה להם יכולת הליכה כלשהי (כלומר, ברמות GMFCS I-III)2-4,7, או מגבלות התניידות מובהקות יותר (ברמות GMFCS IV ו-V)6. בעבור האנשים האלה מטרות הטיפול בהליכון שונות. אנו מציגים את תוצאות שתי הקטגוריות האלו, של המחקרים, להלן בנפרד.

ילדים ומתבגרים ברמות GMFCS I-III

• התניידות תפקודית ויכולת מוטוריקה גסה
  ההתניידות התפקודית נמדדה תוך שימוש במבחנים [שאין בארץ]. יכולת המוטוריקה הגסה נמדדה תוך שימוש במדד התפקוד המוטורי הגס.
  שני ה- RCTsבאיכות טובה הושוו לתוצאות הטיפול בהליכון תוך התערבות במידה שווה (למשל, תרגול הליכה בשטח, או פיזיותרפיה קונבנציונלית4). בעבור ילדים ברמת GMFCS I-III. משני המחקרים הוסק, כי ההתערבות הייתה יעילה באותה מידה כמו ההתערבות המשווה לטובת שיפור ההתניידות התפקודית ויכולת המוטוריקה הגסה.
  במחקר נוסף7 נעשה שימוש בטיפול בהליכון בתמיכה חלקית במסת הגוף בקרב ילדים ובקרב מתבגרים ברמות GMFCS I-III. ממחקר זה הוסק, כי ההתערבות הייתה יעילה באותה מידה כמו תרגול הליכה בשטח.
  בהילקחן יחד עם הממצאים של הסקירה הכללית של הסקירות השיטתיות5, תוצאות שלושת המחקרים האלה2,4,7 מספקות הוכחה באיכות בינונית, המציעה טיפול בהליכון בלא תמיכה
  חלקית במסת הגוף, יעילה יותר לשיפור ההתניידות התפקודית ויכולת המוטוריקה הגסה בקרב ילדים ובקרב מתבגרים ברמות GMFCS I-III מטיפול בהליכון בתמיכה חלקית במסת הגוף, מתרגול הליכה בשטח, או מפיזיותרפיה קונבנציונלית.
• שיווי משקל
  שני RCTs באיכות טובה2-3 העריכו את השפעות הטיפול בהליכון, בהשוואה לתרגול הליכה בשטח באותה עוצמה, על שיווי משקל סטטי ודינמי בקרב ילדים ברמות GMFCS I-III. משני המחקרים הוסק, כי טיפול בהליכון היה יעיל יותר לשיפור שיווי משקל דינמי. תוצאות ההשפעות על שיווי משקל סטטי לא עלו בקנה אחד עם המחקרים וביניהם, לפיכך לא הקנו הדרכה. באופן כללי לגבי ילדים ולגבי מתבגרים GMFCS I-III מציעה הוכחה באיכות בינונית, כי מן הראוי לנקוט טיפול בהליכון לשיפור ההתניידות התפקודית שלהם, יכולת המוטוריקה הגסה שלהם ושיווי המשקל הדינמי שלהם. המחקרים מדווחים על תוצאות חיוביות, על האצה הדרגתית במהירות ההליכה על ההליכון למשך פרקי זמן של 30 דקות, פעמיים, או שלוש בשבוע, במשך שבעה, או 12 שבועות.

ילדים ומתבגרים ברמות GMFCS IV-V
RCT אחד באיכות בינונית6 העריך טיפול בהליכון בתמיכה חלקית במסת הגוף בקרב ילדים ובקרב מתבגרים ברמות GMFCS IV-V. התוצאות הושוו לאלו של קבוצת ילדים, אשר השתתפו בתכנית הפיזיותרפיה הרגילה והפחות אינטנסיבית. טיפול בהליכון התקשר לשיפורים קלים בציונים שלהם בתחום העמידה, לפי מדד התפקוד המוטורי הגס, ואולם לא היה שינוי בתחום ההליכה, בתחום הריצה ובתחום הקפיצה, לפי מדד זה. בהביאן בחשבון לצד המסקנות המבטיחות, ברם לא המכריעות, של הסקירה הכללית של סקירות שיטתיות5, קיימת הוכחה באיכות ירודה להשפעה אפשרית של טיפול בהליכון בתמיכה חלקית במסת הגוף על יכולת העמידה.
בטרם ניסוי ההתערבות הזאת הביאו בחשבון בזהירות את ההוכחה, את מידת המחויבות הדרושה ויתרונות פוטנציאליים אחרים, מלבד יכולת המוטוריקה הגסה (לדוגמא, יתרונות יציבה זקופה וכושר).

מבוגרים
ערכנו RCT באיכות בינונית8, המעריך טיפול בהליכון, בהשוואה לפיזיותרפיה קונבנציונלית באותה עוצמה, בקרב מבוגרים נפגעי CP, אשר היו מסוגלים ללכת. משתתפים היו מסוגלים ללכת בשטח מרחק רב יותר באופן מובהק במבחן הליכה בן 6 דקות, מהקבוצה, אשר אליה הושוו. זה ממצא מבטיח, אשר אמור לעודד מבוגרים נפגעי CP, אשר מסוגלים ללכת, להביא בחשבון את ניסוי ההתערבות הזאת. כדאי להם לשקול בכובד ראש, האם היא תתאים לצרכים שלהם ותעזור להם להשיג את המטרות שלהם.
תאריך חיפוש הספרות: יולי 2016