CP נגרם בשל נזק לאזורי המוח, אשר שולטים בתפקוד המוטורי, בעת התפתחות העובר, או בשל פגיעה בהם. לעיתים קרובות חווים ילדים נפגעי CP מצבים המתרחשים יחדיו, הלא הם מצבים רפואיים, אשר חווה אדם רגיל, בנוסף ל-CP. מצבים אחרים אלה עלולים להיות התולדה של ה-CP, או של צירוף מקרים, שאינו קשור אליו, אך שכיח.
ישנן קטגוריות אחדות של מצבים, הקשורים ל-CP, כולל:
● מצבים עיקריים
● מצבים משניים
● מצבים אסוציאטיביים
● גורמים, שאינם קשורים ל-CP
מצבים עיקריים
מצבים עיקריים מהווים את התוצאה הישירה של הנזק המוחי, או של המום, אשר גורם CP. מצבים עיקריים, או תסמינים של CP, כוללים:
שליטה מוטורית לקויה (במוטוריקה הגסה, במוטוריקה העדינה ובמוטוריקה של הפה), קואורדינציה לקויה ומתח שרירים נמוך, שיווי משקל לקוי ויציבה לקויה.
מצבים משניים
מצבים משניים מהווים את התוצאה הישירה של מצבים עיקריים והם אך ורק מתנה מה-CP. לעיתים תכופות מצבים משניים, הקשורים ל-CP, כוללים קושי בהזנה ובבליעה, תזונה לקויה וקשיי נשימה, בין היתר.
פגיעה במוטוריקה של הפה (בעיות הזנה, בליעה וריור)
חדשות לבקרים סובלים ילדים נפגעי CP משליטה לקויה במוטוריקה של הפה, כלומר, הם בעלי קושי לשלוט בשרירי הפה והגרון שלהם. הדבר עלול להוביל לבעיות הזנה (יניקה, בליעה וכו’) ולדיספגיה, או לקושי בבליעה. במקרים מסוימים אלה הסובלים מדיספגיה, עלולים לחוות כאב בעת בליעה, או חוסר יכולת מוחלט לבלוע.
מחלת רפלוקס קיבתי ושטי (GRED) שכיחה בקרב נפגעי CP. GRED הוא מחלה במערכת העיכול, אשר בעטייה החומציות בבטן עולה אל הוושט בצורת גירה.
ילדים בעלי קושי בבליעה ו/או GRED נמצאים בסיכון לשאיפה, זאת כאשר מזון, נוזלים, רוק, או קיא, נשאפים אל הריאות. שאיפה תדירה עלולה להוביל לבעיות נשימה, כגון דלקת ריאות, הנגרמת בגין שאיפה, ועלולה להוות איום על החיים.
אלה הסובלים ממיומנויות מוטוריקה עדינה לקויות, עלולים גם להיתקל בקושי בשימוש בידיהם כדי להעביר מזון, או משקה, אל פיהם. יתכן, כי ילדים אלה ייאלצו להיתלות במטפל, או בציוד מסייע בשביל להזין את עצמם. בעיות הזנה ובעיות בליעה עלולות להוביל לתזונה לקויה, להתייבשות ולמסת גוף נמוכה.
ההערכה היא, כי 85%-90% מהילדים נפגעי ה-CP חווים קשיי הזנה וקשיי בליעה, במיוחד אלה הסובלים ממקרי CP בינוניים עד חמורים.
פגיעה במוטוריקה של הפה גורמת אף לריור בכ-30% מנפגעי ה-CP. בעיות הזנה ובעיות בליעה, כמו גם ריור, עשויים להשתפר בעזרת ריפוי בדיבור ובעזרת ריפוי בעיסוק.
לקות דיבור
הרבה ילדים נפגעי CP סובלים מדיסארתריה, לקות דיבור מוטורית. אנשים, אשר סובלים מדיסארתריה, בעלי קושי לשלוט בשרירים, המשמשים לדיבור, דוגמת:
● השפתיים
● הלשון
● מיתרי הקול
● הסרעפת
אפרקסיה בדיבור מהווה לקות דיבור מוטורית שכיחה נוספת, אשר פוגעת בילדים נפגעי CP. אפרקסיה בדיבור מילדות, כפי שהיא נחשבת בקרב ילדים, היא לקות, אשר בעקבותיה נתקל ילד בקושי לומר מילים, להשמיע צלילים והברות. הילד יודע, מה הוא רוצה לומר, אבל המוח שלו אינו מסוגל לתכנן ולקיים קואורדינציה בתנועות השרירים, הנחוצות כדי לעשות כן.
ילדים נפגעי CP עלולים גם להיאבק בלקויות דיבור. הן כוללות בעיות בחיתוך הדיבור, בתהליכים הפונולוגיים, או בדפוסי הדיבור, אשר משמשים ילדים בשביל לפשט דיבור של מבוגרים.
ההערכה היא, כי למעלה ממחצית מהילדים נפגעי ה-CP סובלים מסוג כלשהו של לקות דיבור. קשיי דיבור עשויים בדרך כלל להשתפר באמצעות ריפוי בדיבור.
מצבים אסוציאטיביים
מצבים אסוציאטיביים הם כאלה אשר חלים לרוב לצד CP, אולם אינם נגרמים עקב אותה פגיעה מוחית, או עקב אותו נזק מוחי. מצבים אסוציאטיביים של CP כוללים לקות ראייה ולקות שמיעה (הן יכולות להוות מצבים משניים במקרים מסוימים), לקות אינטלקטואלית ולקות למידה ואפילפסיה בין השאר.
לקויות אינטלקטואליות
לקות אינטלקטואלית, הידועה משכבר הימים כ-“עיכוב מנטלי”, מאופיינת על-ידי תפקוד אינטלקטואלי מתחת לממוצע. ילד, הסובל מלקות אינטלקטואלית, ייתקל במגבלות, הן בתפקוד הקוגניטיבי – במיומנויות החשיבה, המובילות לידע – והן בהתנהגות, הניתנות להתאמה – היכולת להתאים לסביבה ולתפקד בחיי היומיום. לקויות אינטלקטואליות מסווגות כקלות, כבינוניות, או כחמורות.
שני שלישים מהילדים, אשר הוערכו כנפגעי CP, בעלי לקות אינטלקטואלית. מתוך הילדים הללו, חצי אובחנו כמקרים קלים והחצי השני אובחנו כמקרים בינוניים עד חמורים, הסובלים מלקות אינטלקטואלית.
קשיי למידה
לפעמים נתקלים ילדים נפגעי CP בקושי בלמידה מפאת גורמים מספר. חלקם בעלי לקויות למידה, אשר הן בעיות עיבוד נוירולוגיות, המפריעות למיומנויות למידה בסיסיות כמו ארגון וכמו הסקת מסקנות מופשטת.
קשיי תכנון מוטורי, הידועים כדיספרקסיה מוטורית, שכיחים אף הם כקשיים, הנלווים ל-CP. אנשים, אשר סובלים מדיספרקסיה מוטורית, מתקשים בהבנת משימות ובתכנון אופן ביצוען, מה שהופך את המשימות לקשות אפילו יותר. ילד בעל קשיי תכנון מוטורי יודע, מה הוא רוצה לעשות, אולם יש לו קושי להבין, הכיצד לעשות זאת. הדבר יכול להפוך מיומנויות למידה חדשות למאמץ עילאי, הדורש ריכוז רב.
קשיים תפיסתיים, אשר כוללים, הן תפיסה שמיעתית (שמיעה) והן תפיסה חזותית (ראייה), עלולים כמו-כן להשפיע על יכולת הלמידה של ילד נפגעי CP. ילדים בעלי קשיים תפיסתיים מתקשים עד מאד להבין את המידע, אשר הם קולטים בעיניהם ו/או באוזניהם, מה שעלול להשפיע על הרבה תחומי למידה, בייחוד על הלמידה לקרוא ולעבוד באמצעות מספרים.
אלה אשר סובלים מפגיעה בקואורדינציה של המוטוריקה העדינה והגסה, כמו גם מקשיי שפה ותקשורת, עלולים גם כן להיתקל בקשיי למידה.
לקות ראייה ועיוורון
לקות ראייה מתייחסת לכל סוג של אובדן ראייה, לא כולל עיוורון, אשר חל כשראייתו של אדם נפגעה כליל וכשהוא אינו מסוגל לראות אור כלל וכלל.
אחד מתוך עשרה ילדים נפגעי CP סובל מלקות ראייה חמורה. כמעט מחצית מהילדים נפגעי ה-CP הספסטי סובלים מפזילה, הידועה יותר כ-“cross-eye” [עוד מונח מקביל לפזילה באנגלית]. 75%-90% מהילדים נפגעי ה-CP סובלים מלקות ראייה, כולל:
● אמבליופיה (עין עצלה)
● ניוון אופטי (הידרדרות של עצב הראייה לאור נזק)
● ניסטגמוס (תנועות עיניים בלתי נשלטות, החוזרות על עצמן בכיוון אנכי או אופקי)
● פגיעה בשדה הראייה (אובדן צד אחד של שדה הראייה)
● שיבושים בהשתברות הקרניים (ראייה מקרוב ומרחוק ואסטיגמטיזם [סוג של לקות ראייה], או ראייה מטושטשת)
אובדן שמיעה
לקות שמיעה, הידועה גם כאובדן שמיעה, מתייחסת לכל רמה של לקות ביכולת לשמוע צליל. רמת אובדן השמיעה נמדדת על סקאלה ויכולה להיות נמוכה מאד, נמוכה, בינונית, חמורה, או חמורה מאד. ישנם שלושה סוגים עיקריים של אובדן שמיעה, כולל:
● קונדוקטיבי
● אובדן שמיעה, השייך ללקות שמיעה תחושתית-עצבית
● מעורב
אובדן שמיעה קונדוקטיבי מתרחש, עת באוזן החיצונית, או באוזן התיכונה, קיימת בעיה, הגורמת לשמיעת צלילים עמומים ותו לא. בלקות שמיעה מסוג זה לא נקלט הצליל כהלכה (לא מובל אל האוזן כהלכה) דרך תעלת האוזן החיצונית אל האוזן התיכונה (דרך עור התוף ודרך העצמות הקטנות, או דרך העצמות הקטנטנות, של האוזן התיכונה) ודרך האוזן הפנימית. על-פי רוב אפשר לתקן אובדן שמיעה קונדוקטיבי בהתערבות רפואית, או כירורגית.
אובדן שמיעה, השייך ללקות שמיעה תחושתית-עצבית, מתרחש, עת לאוזן הפנימית (לשבלול), או לעצב השמיעה, נגרם נזק. סוג זה של לקות שמיעה מפחית את היכולת לשמוע צלילים עמומים והרבה פעמים הדיבור נשמע מעומעם. ברוב המקרים אין אפשרות לתקן אותו בהתערבות רפואית, או כירורגית, והוא מהווה את הסוג השכיח מכל של אובדן שמיעה תמידי.
אדם סובל מאובדן שמיעה מעורב, אם הוא סובל, הן מאובדן שמיעה קונדוקטיבי והן מאובדן שמיעה, השייך ללקות שמיעה תחושתית-עצבית באוזן. במקרה הזה נגרם נזק לאוזן החיצונית, או לאוזן התיכונה, ולאוזן הפנימית.
אובדן שמיעה מרכזי הוא צורה נדירה של לקות שמיעה. בעת אובדן שמיעה מרכזי הקושי נעוץ במערכת העצבים המרכזית, לא באוזן. האדם יכול להיות מסוגל לשמוע מצוין, ואולם אינו מסוגל לפרש, או להבין את השפה.
לפי ההערכה, 20% מהילדים נפגעי ה-CP בעלי לקות שמיעה. התערבות מוקדמת חשובה, מפני שבעיות השמיעה עלולות להשפיע גם על דיבור הילד ועל מיומנויות התקשורת שלו.
הפרעת פרכוסים – אפילפסיה
פרכוס הוא התפרצות פתאומית של פעילות חשמלית במוח, אשר עלולה לגרום לתנועות בלתי רצוניות ו/או לשינויי התנהגות, כמו גם לשינוי במודעות. אפילפסיה, הידועה גם כהפרעות פרכוסים, אינה מחלה. היא מצב, הנמצא על ספקטרום, המאופיין בפרכוסים בלתי צפויים חוזרים ונשנים.
30%-50% מהילדים נפגעי ה-CP סובלים אף מאפילפסיה. היא שכיחה הרבה יותר בקרב ילדים, אשר אינם מסוגלים ללכת, ובקרב ילדים, אשר ההתניידות שלהם מוגבלת.
בעיות תחושתיות
יכולת הילד לעבד מידע, המתקבל מהחושים, עלולה להיפגע אף היא, תלוי בחומרת הנזק המוחי ובהיקפו. הדבר נקרא “הפרעת עיבוד חושי” ילדים בעלי הפרעת עיבוד חושי יכולים לחוות תגובות תחושתיות, אשר עלולות להוביל לבעיות התפתחות והתנהגות. לדוגמא, אולי ילד בעל רגישות מוגברת למגע (הידועה כרגישות יתר) לא יאהב לקבל מרקמי מזון מסוימים ויתפרע, או יצעק, אם הוא יבוא במגע עם אחד מהם. מצד שני, ילד בעל רגישות פחותה למגע (הידועה כתת רגישות חושית) עלול לשחק באגרסיביות, או לחבוט בדברים מבלי להפגין כאב.
בעיות תחושתיות שכיחות בקרב ילדים בעלי הפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות כאוטיזם.
גורמים, שאינם קשורים ל-CP
גורמים, שאינם קשורים ל-CP, הם גורמים, אשר אין קשר בינם לבין ה-CP. פעמים רבות מצבים אלה מתקייימים לצד ה-CP, ברם העילה לכך עדיין אינה ידועה. גורמים, שאינם קשורים ל-CP, כוללים אוטיזם ו-ADHD.
ADHD
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מהווה מגבלה התפתחותית, המאופיינת על-ידי חוסר תשומת לב, על-ידי קושי במיקוד הקשב ועל-ידי אימפולסיביות. ילדים בעלי ADHD עלולים להיתקל בקושי להישאר ממוקדים ולמקד את תשומת הלב שלהם, מה שיכול להפוך את הלמידה לאתגר. הם אף עלולים להיתקל בקושי לשלוט בהתנהגות שלהם ולהיאבק בהיפראקטיביות – רמת פעילות גבוהה יותר מהרגיל. בהרבה מקרים ילדים בעלי ADHD נתקלים בקשיים בבית הספר ובמיומנויות חברתיות.
בערך 3%-5% מהילדים בעלי ADHD, והוא שכיח יותר בקרב ילדים נפגעי CP, או בקרב ילדים בעלי פגיעות מוחיות.
אוטיזם
הפרעה, הנמצאת על הספקטרום האוטיסטי, מהווה מונח, הטומן בחובו מונחים רבים [במקור: umbrella term], מונח, המתאר קבוצת פגיעות מוחיות. אוטיזם מאופיין בקשיים חברתיים, בקשיי תקשורת מילולית ובלתי מילולית ובדפוסי התנהגות, החוזרים על עצמם.
1%, או 2% בקירוב, מהילדים האמריקניים סובלים מהפרעה, הנמצאת על הספקטרום האוטיסטי. כ-7% מהילדים נפגעי ה-CP נפגעי אוטיזם גם כן. בעוד נראה, כי אוטיזם שכיח יותר בקרב ילדים נפגעי CP, עדיין לא ידוע על קשר בין שתי הלקויות.
טיפול במצבים, המתרחשים בו זמנית
טיפול ב-CP שונה בכל מקרה. בעת קביעת כיוון הטיפול הטוב ביותר חשוב להעריך את חומרת ה-CP של המטופל, כמו גם את המצבים המשניים והאסוציאטיביים ואת הגורמים, שאינם קשורים ל-CP.
עם רבים מהתסמינים, הקשורים ל-CP, ומהמצבים, המתרחשים עמו בו זמנית, ניתן להתמודד בעזרת תכנית טיפול מקיפה, או שניתן לשפר אותם בעזרתה. במרבית המקרים דרושה קבוצת מומחים רפואיים שונים, כולל:
● רופא ילדים
● פיזיותרפיסט
● מרפא בעיסוק
● מרפא בדיבור, אשר הוא גם מטפל שפתי
● מומחה לשיקום רפואי
● נוירולוג
● נוירוכירורג
● אורתופד כירורג
● מומחה לרפואת שינה
● גסטרולוג
● פסיכולוג
● דיאטן (טיפול בתזונה)
● מומחה לטכנולוגיית סיוע (אורתוטיסטים, פרוסטטיסטים, בעלי מקצוע מהתחום וכדומה)
תכנית טיפול מקיפה, אשר עוסקת במצבים העיקריים של הילד, במצבים המשניים שלו, במצבים האסוציאטיביים שלו ובגורמים הנוספים, אשר מהם הוא סובל, תעניק את ההזדמנות הטובה מכל לשיפור איכות החיים.
כדי ללמוד יותר אודות מצבים, המתרחשים בו זמנית לצד ה-CP, נסו לטעון את המדריך החינמי שלנו ל-CP, הכולל 60 עמודים של מידע מעמיק לילדים ולהורים לילד נפגע CP.
