מתחילת המאה ה- 20 החלה מהפכה בכל הקשור לבדיקות רפואיות ואבחנתם על ידי בדיקה לא פולשנית אם בהמצאה של רנטגן (בשנת 1895) שאפשרה לרופא לאבחן מצבים רפואיים ולאבחן אותם.
ובסוף המאה ה- 20 נוספו שני סוגי הדמיה מהפכנים:
• מכשיר ה- CT שהומצא וקיבלו עליו שני החוקרים הממציאים (בשנת 1979 פרס נובל)
• מכשיר ה- MRI שהומצא על ידי שתי קבוצות מאוניברסיטאות עם מאת מדענים ומהנדסים אשר חקרו ושיפרו את המכשיר במשך שנים.
מדובר במכשירים מסובכים ביותר, מתקדמים ויקרים אשר גרמו למהפכה בעולם הרפואה. הם מאפשרים לקבל אטלס אנטומי של כל אחד ואחת בלי צורך בהסתכלות ישירה בניתוח.
בזכות אותם חוקרים מדענים מהנדסים פיזיקאים עולם הרפואה השתנה. ועולם המדע והטכנולוגיה נרתם ועשה מהפכה בתחום הרפואה וכיום ניתן לאבחן בעיות רפואיות לא פולשניות ולהקל הן על המטופל והן על הרופא.
מהי בדיקת הדמיה
הוא בדיקה בלתי פולשנית בה מתוארים גרפית חלקים פנימיים של גוף נבדק. טכנולוגיה זו משמשת לאבחון קליני, למחקר פיזיולוגי ולסיוע בעת פעילות פולשנית. טכנולוגיות דומות פותחו גם עבור יישומים תעשייתיים.
הדימות הרפואי נחלק לשני תחומים: דימות מבני ודימות תפקודי:
• הדימות המבני נותן מידע אנטומי על צורה של מבנים בגוף, ועמו נמנים צילום רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת, דימות תהודה מגנטית ובדיקת אולטרה סאונד רפואית. סוג זה של דימות מצטיין בפירוט אנטומי מדוקדק, לרבות איברים קטנים מאוד, ובתיאור היחסים המרחביים בין האיברים.
• דימות תפקודי, המשמש בתחום הרפואה הגרעינית, מאפשר, באמצעות חומרים רדיואקטיביים במינון נמוך הנקלטים ברקמות מטרה, בחינה של פעילות רקמה, מטבוליזם ותהליכים בתוך איבר או רקמה בזמן מחלה.
הסוגים השונים של הדימות הרפואי משמשים לבחינת איברים שונים בגוף, על פי אטימותם או תגובתם לקרינה. לעיתים נצבע האיבר הנבדק בחומר הנראה בבירור בבדיקה, כאשר האיבר עצמו שקוף לבדיקה המבוקשת. למשל, ניתן להחדיר לאיבר חומר ניגוד, כגון בריום בצילום רנטגן. לכל שיטת הדמיה יתרון בגילוי סוג מסוים של פתולוגיה גופנית, ולעיתים הרופאים משתמשים במספר שיטות או בשיטה משולבת כדי להגיע לאבחנה.
הדימות הרפואי מתבצע באמצעות ציוד ייעודי ממוחשב, המורכב משלושה חלקים עיקריים: מקור קרינה)או גלים), גלאים המתאימים לגלים שמשדר המקור ומקום לגוף הנבדק. הקרינה הנפלטת מהמקור, אשר יכולה להיות חיצונית כמו בדימות המבני או פנימית כמו בדימות התפקודי, נקלטת בגלאים ונשמרת במחשב כערך מספרי בהתאם לעוצמת הקליטה. ערכים אלו נקראים הדגימות. הדגימות מעובדות בכלים מתמטיים מתקדמים ליצירת תמונה המייצגת את פנים הגוף (המקטע הנסרק). התוצר המחושב מציג חתך בתוך הגוף, ובעיבוד נוסף על כמה פרוסות סמוכות, ניתן לייצר תמונה תלת ממדית של איבר בתוך הגוף. את התמונות שמפיק ציוד הדימות מפענח רופא רדיולוג.