מהו אוטיזם?

אוטיזם הוא מצב התפתחותי- נוירולוגי המשפיע על שני תחומים עיקריים ביכולתו של הילד:
• תקשורת חברתית עם הסביבה.
• התנהגות ותחומי עניין חזרתים ומצומצמים
אוטיזם משפיע על האופן שבו אנשים יוצרים קשר עם אנשים אחרים ועל הדרך שבה הם מבינים את הסביבה, כך שלעיתים קרובות העולם הוא עבורם מקום מבלבל.
המונח הספקטרום האוטיסטי (ASD- Autism Spectrum Disorder) משקף את העובדה שלמרות שלאנשים עם אוטיזם יש מכלול קשיים בתחומי תקשורת, חברות, דמיון או גמישות המחשבה, כל אחד מהם נמצא במקום אחר על הרצף ולכן אין שני אנשים עם אוטיזם זהים זה לזה. ישנם אנשים על הספקטרום האוטיסטי שיהיו מסוגלים לחיות חיים עצמאיים, בעוד שאחרים תמיד יהיו זקוקים לסיוע ותמיכה.

להבין אוטיזם
אנשים על הספקטרום האוטיסטי מתקשים ליזום קשר חברתי או לשתף פעולה עם הזולת, הם נוטים לדבוק בשגרה קבועה וספציפית, הם עשויים להתקשות להבין בדיחות, ניואנסים (דקויות שפה/ רמזים) או מטאפורות ולרוב מפרשים את מה שנאמר להם באופן מילולי.
אנשים רבים על הספקטרום האוטיסטי חווים קשיים בוויסות חושי, לחלקם סף גירוי תחושתי נמוך , כך שהם רגישים מדי לצלילים, למגע, לטעמים או לריחות. כל אלה יכולים לגרום להם מצוקה ולעורר אצלם תגובות קשות. לאחרים יהיה סף גירוי תחושתי גבוה והם יזדקקו לגירויים רבים על מנת להגיב.

אנשים על הספקטרום צריכים להתאמץ כדי להבין אנשים אחרים ולתקשר עם סביבתם, לעתים זה יכול לגרום להם להתנהגות קיצונית, כמו התפרצויות זעם, שעשויה להיות תוצאה של מצבי חרדה.
אנשים על הספקטרום האוטיסטי לא נראים שונים מכל אחד אחר. הורים לילדים עם אוטיזם מספרים שאנשים אחרים חושבים שילדיהם אינם מחונכים, כאשר למעשה הם מתנהגים אחרת כיוון שאינם מבינים את המצב החברתי סביבם. ישנם בוגרים על הספקטרום שמעידים כי הם מרגישים שלא מבינים אותם ולכן שופטים אותם לחומרה.

אבחון
עד היום לא נמצאה בדיקת מעבדה רפואית או פיזית לגילוי אוטיזם אוטיזם מאבחנים על ידי קיומן או העדרן של התנהגויות מסוימות צירוף התסמינים, צורת הביטוי שלהם, ומידת החומרה – שונים מילד ליד . כיום קיימים כלים לאבחון אוטיזם בגיל שנה וחצי. כאשר מתעורר החשש, כדאי להתייעץ עם רופא הילדים או המשפחה. האבחון נערך בשני חלקים- פסיכולוגי ורפואי, על ידי פסיכולוג ונוירולוג / פסיכיאטר.

שכיחות
אחד מכל 100 אנשים יאובחן על הספקטרום האוטיסטי והוא מופיע בקרב בנים פי 4 לעומת בנות.

טיפול באוטיזם
אוטיזם הוא הפרעה נוירו-ביולוגית הנמשכת לאורך כל החיים, ולא קיימת תרופה לאוטיזם. עם זאת, לטיפול מוקדם יכולות להיות תוצאות משמעותיות בהתפתחות הילדים על הספקטרום האוטיסטי בעתיד ובמימוש מלוא הפוטנציאל שלהם. ייעוץ, תמיכה ומידע עדכני הם קריטיים לאיכות החיים של בוגרים עם אוטיזם.

מה גורם לאוטיזם?
מחקרים רבים נעשים בארץ ובעולם, כדי לנסות ולברר מה גורם לאוטיזם. בשלב זה, מעריכים כי אוטיזם מופיע כתוצאה משינויים בהתפתחות המוח שעלול להיווצר בשל שילוב של מספר גורמים, ביניהם גורמים גנטיים וסביבתיים.
במשפחה שיש בה ילד על הספקטרום האוטיסטי, קיים סיכוי גבוה יותר ללדת ילד נוסף עם אוטיזם, אבל אין גנים ספציפיים שהוכח כי הם גורמים לאוטיזם.
אוטיזם אינו נגרם על ידי הורות או על ידי נסיבות חברתיות. הוא אינו נגרם מחיסונים או מטיפול רפואי אחר.

אוטיזם בתפקוד גבוה (אספרגר)
על פי של ספר האבחנות החדש של אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית (dsm-v) הקטגוריות הישנות של PDD ואספרגר מבוטלות וכל הילדים על הרצף יוגדרו כאוטיסטים ברמות תפקוד שונות. לדוגמה: תסמונת אספרגר, לא תהיה קטגוריה נפרדת, אלא תתואר כאוטיזם עם רמה קוגניטיבית ורמה שפתית גבוהות.
לילדים ולבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה יש קושי לדעת מה לומר, איך להתנהג במצבים חברתיים והם נוטים לומר את “הדבר הלא הנכון.” ועלולים שלא במתכוון להעליב אחרים. יש להם נטייה לעיסוק רב עד כפייתי בתחום עניין צר, שעלול להפריע להשלמת משימות יומיומיות ואף לגרום לבידוד חברתי. הם עשויים להיות בקיאים מאד בקטגוריות שונות של מידע, כגון סטטיסטיקת כדורסל או שמות של להקות ועוד… לחלקם יש יכולת זיכרון גבוהה , אך גם קושי בהבנת מושגים מופשטים.
ילדים ובוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה הם לעתים קרובות בעלי כישורי שפה טובים: הם פשוט משתמשים בשפה בדרכים שונות. דפוסי הדיבור שלהם עלולים להיות בלתי רגילים: גובה הצליל בדיבור, האינטונציה, הקצב ושטף הדיבור. השפה שלהם לעיתים נשמעת מאוד רשמית ופדנטית, יש שימוש מועט או מוטעה בביטויים ובסלנג. אוטיסטים בתפקוד גבוה מתקשים להבין את הדקויות של שפה, כמו אירוניה והומור.

אוטיסטים בתפקוד גבוה מאופיינים לעיתים ב:

• קושי לקלוט את הכוונות או הרגשות של אנשים אחרים, בשל נטייה להתעלם או לפרש לא נכון רמזים כמו הבעות פנים, שפת גוף ואינטונציה קולית.

• עיבוד חזותי, שמיעתי ואינטלקטואלי איטי יותר מהממוצע שעלול לגרום לקושי בהבנה של מסגרות ומצבים כמו כיתה, מסיבה, משחק כדורגל.

• אתגרים עם ארגון, ייזום, ניתוח, קביעת סדרי עדיפות, והשלמת משימות.

• נטייה להתמקד בפרטים הקטנים של מצב נתון ולפספס את התמונה הגדולה.

• עיסוק רב בתחום עניין צר ,שעלול לגרום לבידוד חברתי, או להפריע להשלמת משימות יומיומיות.

• חוסר גמישות והתנגדות לשינוי. שינוי עלול לעורר חרדה, ואילו חפצים, מסגרות והרגלים מוכרים, מספקים נחמה. אחת ההשלכות לכך הן קושי במעבר מפעילות אחת לשנייה: מכיתה אחת לאחרת, מזמן העבודה לארוחת צהרים, מדיבור לקשבה. מעבר לבית ספר חדש, עיר חדשה, או תפקיד חברתי חדש יכול להיות אתגר עצום.

• רגישות יתר או לחלופין חוסר רגישות קיצונית למראות, לצלילים, לריחות, לטעמים, או למרקמים. אנשים רבים מתגברים על הבעיות החושיות האלה לפחות במידה מסוימת כשהם מתבגרים.