בדיקת אולטרסאונד, שנקראת לפעמים גם סונוגרפיה, היא הנקראת בעברית בדיקת על קול.
בדיקה רפואית שיוצרת תמונות של איברים שונים בגוף באמצעות שימוש בגלי קול בתדירויות שגבוהות מסף השמיעה של בני האדם.
בעזרת אולטרסאונד דופלר (שנקרא גם דופלקס) ניתן לבחון גם את זרימת הדם בעורקים ובוורידים. בשונה מצילום רנטגן או CT, הבדיקה הזאת אינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת (קרינה עתירת אנרגיה שמסוגלת לשחרר אלקטרונים מתוך אטומים וכתוצאה מכך לפגוע בחומר התורשתי בתאים ולגרום לסרטן ולמומים מולדים בעוברים).
בדיקות אולטרסאונד הן ברובן חיצוניות ומתבצעות כאשר מכשיר הבדיקה מונח על העור, אך קיימות גם בדיקות אולטרסאונד פולשניות, שבהן מוחדר המכשיר לתוך הגוף.


אולטרסאונד הוא בדיקה בטוחה, אמינה וזמינה שבעזרתה ניתן לקבל תמונות מדויקת של אזורים רבים בגוף, אך הבדיקה הזאת אינה מתאימה לכל איבר ולכל מצב. למשל, בדיקת אולטרסאונד אינה מתאימה לסקירת איברים המכילים אוויר כמו הקיבה והמעי הגס או להדמיית עצמות.
אילו סוגי אולטרסאונד קיימים כיום?
הבדיקות יכולות לבחון את המבנה וחלק מהתפקוד של איברים רבים בגוף האדם. בין בדיקות האולטרסאונד הנפוצות ניתן למצוא:
• אולטרסאונד בטן – בודק את מצב האיברים הפנימיים: הטחול, הכבד, הכליות, התוספתן וכדומה.
• אולטרסאונד ראש-צוואר – בדיקה אשר מאפשרת לרופא לבדוק בעיות שמקורן בבלוטת התריס ולאתר גידולים באזור הצוואר והלסת באופן כללי. לא אחת, הבדיקה הזו כוללת שימוש בדופלר, לבדיקת תפקוד העורקים והוורידים באזור זה.
• אולטרסאונד תוך נרתיקי – בדיקה אשר מספקת לרופא מבט קרוב ומדויק על כל מערכת הרבייה הנשית. מדובר בבדיקה שמלווה באי נוחות מסוימת, אך לרוב היא אינה כרוכה בכאב
• ביופסיות מונחות אולטרסאונד – בדיקת FNA (שאיבה בעזרת מחט דקה), מאפשרת לקיחת דגימה פתולוגית לבדיקה מיקרוסקופית, לצורך אבחון.
איך עושים את הבדיקה?
בזמן הבדיקה שוכבים בדרך כלל על מיטה. מבצע הבדיקה – טכנאי או רופא – מורח על האזור הנבדק כמות קטנה של ג’ל שקוף על בסיס מים המסייע להעביר את גלי הקול.
לאחר מכן הוא מעביר על אזור הבדיקה מכשיר ידני שנקרא מתמר. המכשיר הזה משדר גלי קול בתדר שאוזן אנושית אינה מסוגלת לשמוע.
ה-מתמר קולט את החזר הקול מהאיברים ומתרגם את התנודות לאותות חשמליים. מחשב מעבד את האותות האלה ומתרגם אותם לתמונות המוצגות על מסך.
במהלך הבדיקה ייתכן שיבקשו מהנבדק לשנות מדי פעם תנוחה כדי לבדוק אזורים שונים.
ייתכן שיבקשו מהנבדק גם לעצור את הנשימה לזמן קצר.
בדיקות האולטרסאונד הן ברובן חיצוניות ונעשות באמצעות מכשיר בדיקה שמונח על העור, אך קיימות גם בדיקות אולטרסאונד פולשניות שבהן מוחדר המכשיר לתוך הגוף. למשל:
• אקוקרדיוגפיה דרך הוושט – המתמר מוחדר לוושט כדי לקבל תמונה ברורה של חלקי הלב הקרובים לוושט. הבדיקה הזאת נעשית לרוב לאחר מתן חומר הרגעה.
• אולטרסאונד טרנס־רקטלי – מתמר ייחודי צר מוחדר דרך פי הטבעת כדי לקבל תמונה של בלוטת הערמונית.
• אולטרסאונד וגינלי – מתמר ייחודי צר מוחדר לנרתיק כדי לקבל תמונה ברורה של הרחם ושל השחלות.
האם יש צורך בחומר הרדמה?
ברוב המקרים לא. בחלק מבדיקות האולטרסאונד הפולשניות יינתן חומר הרגעה הגורם לנמנום.
איך הנבדק ירגיש במהלך הבדיקה?
הבדיקה לרוב לא מכאיבה. לכל היותר תיתכן תחושת אי-נוחות קלה במהלך הבדיקה, שכן הבודק לוחץ לעיתים את ה-מתמר על האיבר הנבדק כדי להשיג תמונה טובה יותר. כאשר שלפוחית השתן מלאה עד אפס מקום עשויה הפעלת לחץ עליה באמצעות ה-מתמר לגרום לאי-נוחות של ממש.
פיענוח הבדיקה
רופא רדיולוג (מומחה לבדיקות הדמיה) יפענח את התוצאות וישלח בתוך כמה ימים דו”ח לרופא המטפל שהפנה את הנבדק לעשות את הבדיקה.