מהי מוגבלות שכלית התפתחותית – מאת ד”ר חיה עמינדב
פסיכולוגית שיקומית מומחית בכירה לשעבר סמנכ”לית מנהלת האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים
מהי מוגבלות שכלית?
מוגבלות שכלית הוא מצב אנושי מורכב שטופל מתקופות מוקדמות במסורת התרבותית של האנושות והוכר בכתבים שלפני 2,500 שנה. אנשים עם מוגבלות שכלית נחשבו ונחשבים בכל חברה ותרבות לנזקקים לתמיכה במרבית תחומי החיים לאורך כל שנותיהם. לא בכדי מדגישם את העובדה שהדרך שבה חברה מטפלת בנזקקים משקפת רבות את התהליכים המתרחשים בתוכה. למרות העובדה שזו תופעה אנושית שהוכרה מאז ומתמי. אין עדין הגדרה מוכרת יחידה ומקובלת על הכל מה שמצביע על אופייה המורכב ביותר של תופעה אנושית זו.
מאז ועד היום קיים מכלול רב של הגדרות. שחלקן נגזר מהמודל הרפואי של המחלה כשהמוקד הוא על הפתולוגיה או על האב נורמליות של הפרט. גישה זו השפיע רבות על אוצר המילים שאנשי המקצוע השתמשו בהן בתחום המוגבלות השכלית. כמו כן השפיעה הגישה על תכנון של מוסדות שרבים נבנו כבתי חולים עם צוות רפואי סיעודי. גם הבלבול הרב בין המושגים של מוגבלות שכלית לבין מחלת נפש קיים מאות שנים. אנו עדים לשינויים משמעותיים שחלו במשך השנים בהגדרות.
שינויים אלו משקפים את השינויים בהתייחסות לתופעה של מוגבלות שכלית ומהתייחסות כאל מצב חשוך מרפא – להתייחסות דינמית שרואה אפשרות לשינוי וקידום עם מתן תמיכה מתאימה: מגישה סטטיסטית, שמגדירה אדם על פי מונחים של מנת משכל בלבד – למצב שבו החלקים ההסתגלותיים החברתיים והסביבתיים הפכו להיות חלק משמעותי ובלתי נפרד מהגדרות התופעה.
במקרים נדירים תגרום התערבות מתאימה לפרט לצאת מההגדרה של מוגבלות שכלית “חוק הסעד (טיפול במפגרים) חוקק בישראל בשנת תשכ”ט 1969. החברה הישראלית הגיעה למסקנה שכדי להבטיח טיפול נאות בזכות ולא בחסד של אוכלוסייה זו שנחשבת לחלשה ביותר. יש לעגן את התמיכה והטיפול בה בחוק. במסגרת חוז זה הגדיר המחוקק הישראלי מיהו אדם עם מוגבלות שכלית.
“מפגר – אדם שמחמת חוסר התפתחות או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, מוגבלות יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול. חולה נפש כמשמעותו בתיק לטיפול בחולי נפש. אינו בבחינת מפגר לעניין חוק זה”.
ההגדרה של המחוקק הישראלי כוללת חמישה מרכיבים מרכזיים:
- המרכיב ההתפתחותי.
- הכושר השכלי.
- התנהגות מסתגלת.
- הזדקקות לטיפול.
- הבחנה בין מוגבלות שכלית למחלת נפש.
הגדרת המחוקק היא רכבה ובכך יתרונה. משום שכך היא מתאפשרת להתייחס לקריטריונים הנ”ל על פי ממצאים שמתקבלים ממחקרים חדשים שמנחים את העוסקים בתופעה. חמשת המרכבים הכלולים בהגדרה מקבלים את משמועתם כיום מהגדרות של “האגודה האמריקאית למוגבלות שכלית”. ומארגון הבריאות העולמי. ומתעדכנים כאשר המושגים הבינלאומיים מתעדכנים:
