דוקטור הארי אנגל’למן ז”ל רופא ילדים (יהודי) הוא אשר גילה את התסמונת הקרויה על היום על שמו
לפני כשלושים שנה הגיעו למרפאתו תוך תקופה קצרה שלושה ילדים מוגבלים אשר במבט ראשון סבלו מסימפטומים שונים אולם הוא בבירור ראה משהו משותף בניהם: לכולם היתה הליכה נוקשה חיוך מודגש וצחוק ניכר. שלושתם סבלו ממחלת האפילפסיה ולא דיברו משום שלה היו הוכחות מדעיות ל”אבחון המשתף” היסס ד”ר אנג’למן לפרסם את הדברים בכתבי עת רפואיים.
דוקטור הארי אנג'למן ז"ל
(1915-1996) אולם בעת חופשה באיטליה נתקל ד”ר אנג’למן בתמונה של הצייר ג’ובאני פראצ’נסקו קארוטו שם התמונה “ילד עם בובה” החיוך המודגש בתמונה הזכיר לו את שלושת הילדים
ציור של ילד החולה בתסמונת של הצייר ג’ובאני פראצ’נסקו קארוטו
בשנת 1965 החליט ד”ר אנג’למן לפרסם מאמר בנושא וכינה את שלושת הילדים “ילדי בובה” (השם לא מצא חן בעיני ההורים) תחילה עורר מאמר זה עניין אולם נשכח עד לשנות ה- 80 כאשר הגיעו דיווחים על ילדים דומים בארה”ב.
בסופו של דבר ניתן לומר כי מחקרו של ד”ר אנג’למן הוביל לגילוי התסמונת אולם הפריצה במחקר באה בשנת 1987 שיפור במחקר ה- ד.נ.א ורק בשנות ה- 90 נמצא ההסבר הגנטי – מחיקה חלקית בכרומוזום 15 ומאז נודעת התסמונת כתסמונת אנגלמן
רקע
תסמונת אנגלמן התגלתה בשנות ה- 60 ע”י דר’ הארי אנג’למן רופא יהודי אנגלי שהתסמונת קרויה על שמו. אשר גילה אותה בשנות ה-60 של המאה ה-20. התסמונת מכונה בנוסף happy puppet syndrome מאחר ומנח הגוף של הלוקים בה מזכיר מנח גוף של מריונטה ואילו הילדים שלוקים בה מכונים לעיתים angelsבשל המראה האופייני הבהיר ביחס לבני משפחתם ואופיים החברותי נטול השפה המילולית. תחילה חשבו שמדובר בתסמונת נדירה אולם עכשיו מאמינים שישנם אלפי אנשים הנושאים את התסמונת שטרם אובחנו או שאובחנו בטעות אם שיתוק מוחין או אוטיסטים עקב דמיון התנהגותי מסוים.
בעקבות פיצוח הגנום האנושי ידוע היום שתסמונת אנגלמן הינה הפרעה גנטית (ברוב המקרים לא תורשתית) הבאה לידי נוירולוגי קשיי למידה חמורים איחור פסיכו מוטורי ניכר ודפוסי התנהגות ותווי פנים אופייניים.
תסמונת אנגלמן הנה תסמונת נדירה יחסית, אשר מתאפיינת במוגבלות שכלית והתפתחותית-מוטורית. הלוקים בתסמונת זו כמעט ואינם מסוגלים לדבר ומתקשים ברכישת שפה
כמו כן הלוקים בתסמונת סובלים מבעיות שיווי המשקל, הליכה נוקשה, תנועות ונפנופי ידיים בלתי רצוניים, הפרעות שינה וכן נטייה לחברתיות יתר, חיוכים וצחוק מרובים.
תסמונת אנגלמן אינה תסמונת ניוונית והיא מופיעה בצורה שווה בקרב בני שני המינים ובקרב כל הגזעים והתנועות האתניות.
מהי תסמונת אנגלמן ?
תסמונת אנגלמן הינה הפרעה נוירו-גנטית נדירה, לא תורשתית, המופיעה אחת ל 15,000 לידות, ומתבטאת בחוסר יכולת לדבר, איחור התפתחותי מוטורי וקוגנטיבי, הפרעות שינה ואפילפסיה. ילדים ומבוגרים עם תסמונת אנגלמן מצריכים טיפול והשגחה במשך חייהם. הם נוטים לחייך הרבה ולהיות שמחים, בעלי יכולת תקשורת גבוהה עם הסובבים אותם ובעיקר עם האהובים עליהם. ישנם מספר מופעים גנטיים הגורמים לתסמונת. המופע השכיח הוא חסר בחלק של כרומוזום מספר 15 האימהי, המכיל את הגן UBE3A. כתוצאה מכך חסר חלבון מסויים אשר ממלא תפקיד קריטי בתקשורת תאי העצב במוח. לאנשים עם תסמונת אנגלמן תוחלת חיים רגילה.
שכיחות תסמונת אנגלמן הינה בין 1 ל- 10000 עד 20000 לידות.
בארץ היקף משוער: מעל 400 ילדים ומבוגרים. השכיחות בבנים ובנות דומה.
האבחנה נעשית לרוב בין גיל שנתיים לחמש שנים כשמאפייני העיכוב ההתפתחותי של השנה הראשונה נעשים ברורים וספציפיים יותר.
ב- 2005 נקבעו קריטריונים אבחנתיים.
מאפיינים:
מאפיינים קבועים consistent)) מופיעים ב- 100% מהחולים:
• פיגור התפתחותי
• הפרעת תנועה הכוללת הפרעה בשיווי משקל (אקטסיה) הליכה נוקשה או “בובתית” ורעד גם בתנועות הגפיים, הפרעת התנועה יכולה להיות קלה יחסית עם השפעה על יציבה ונטייה לתנועות קופצניות.
• מאפיינים התנהגותיים ייחודיים: נטייה להתקפי צחוק, חייכנות יתר, מראה “מאושר”, נטייה להתרגשות יותר מלווה בהרמת ידיים לא רצוניות רעידות קלות של הידיים ותנועת נפנוף, תנועות יתר.
• קושי שפתי ניכר: כמעט ואין שימוש במילים (אין דיבור) יכולת ההבנה גבוהות מיכולות ההבעה.
מאפיינים הנמצאים בשכיחות גבוהה – מעל 80%:
• קשיי אכילה (בעיקר בגיל הצעיר) בעיות מציצה ריפלוקס
• איחור בישיבה זחילה והליכה.
• האטה בעליה בהיקפי הראש
• פרכוסים – לרוב לפני גיל 3 שנים. חומרת הפרכוסים לרוב יורדת עם הגיל אך הפרכוסים נמשכים גם לבגרות
• תרשים EEG טיפוסי, יכול להופיע גם בשנתיים הראשונות לחיים עוד לפני הפרכוסים והמרכיבים האחרים ולא בהתאמה לפרכוסים
מאפיינים המופיעים ב- 20-80% מהחולים:
• ראש קטן מהממוצע (שטוח בחלקו האחורי) השטחה אחורית של הקרקפת
• לשון בולטת
• נטיה להוצאה והכנסת לשון המביאה לקושיי מציצה / בליעה
• לסת תחתונה בולטת
• פה רחב עם שיניים “מפוזרות”
• נטייה לפזילה לסירוגין- במקרים רבים נעלמת מעצמה עם התחזקות השרירים.
• במקרים נדירים (של מחיקה גנטית גדולה במיוחד) ליקוי ראייה חמורים.
• עצירות
• ריור יתר
• נטייה להכנסת חפצים לפה ולעיסתם
• הרגליי אכילה ייחודיים
• נטייה להשמנה
• היפטוניה ניכרת בינקות
• הליכה על בסיס רחב במנח עקבים ייחודי
• נטייה להרמת ידיים כפופות בהליכה
• החזרים גידים ערים
• רגישות יתר לחום
• משיכה למים ולחפצים מרשרשים
• היפראקטיביות -טווח קשב קצר עם נטייה לעבור מפעילות אחת לאחרת במהירות רבה.
• הפרעת שינה (קשיי הרדמות, יקיצות מרובות, צורך במעט שינה)
• עור, שיער וצבע עיניים בהיר יחסית לבני המשפחה אחרים (רק במקרי החסר בכרומוזום 15)
• עקמת בגיל מבוגר יותר.
התקפים אפילפטיים בתסמונת אנגלמן
התקפים אפילפטיים מופיעים אצל רוב ילדי אנגלמן כשבתחילתם בילדות המוקדמת וספום בדרך כלל בגיל העשרה. תינתן תחילה תקופה שבה קשה להשתלט על ההתקפים עד למציאת האיזון התרפותי המתאים – תרופות למניעת פרכוסים . במקרים קיצוניים יש הפונים לדיאטה קטוגנית. מחקרים מצביעים על כך שילדים שאצלם המחיקה בכרומוזום 15 גדולה יחסית סובלים בדרך כלל מהתקפים קשים יותר מאשר ילדים שאצלם המחיקה קטנה יותר או שקיים אצלם שינויי גנטי אחר הגורם לתסמונת אנגלמן. הכלי העקרי לאבחון אפילפטי הוא מלבד תרשים EEG הוא ההיסטוריה של הילד וללא הכרת ההיסטוריה הרפואית של הילד האבחון והטיפול אינם אפשריים ולפעמים הילדים סובלים מאירועים שאינם אפילפטיים ממש ולצורך האבחון חשוב לדעת מה הוא הרקע שקדם לתופעה ובאיזה מצב היה האירוע: ערנות או שינה מצב של שעמום או גירוי יתר, כעס ישיבה או עמידה וכו’.
הגנטיקה בתסמונת אנגלמן
70% מהמקרים של תסמונת אנגלמן נובעים מחסרים בכרומוזום 15 כשהחסר הוא ממקור אימהי.
החוסרים מתגלים בבדיקת FISH או היום גם בבדיקת Array CGH שיכול להבדיל בין גדלים שונים של חסר.
סיכוי החזרה בהריונות נוספים הינו נמוך בהרבה מ- 1%, אך מומלץ לבדוק את האם לחסר בטרנסלוקציה מאוזנת.
2%-3% מהמקרים של תסמונת אנגלמן מתבטאים בשני כרומוזומי 15 ממקור אבהי. סיכוי חזרה נמוך מ- 1%.
5% – 3% מהמקרים של תסמונת אנגלמן נובעים מהפרעה באזור ה -IMPRINTING. מוטציה שגורמת לכך שחלק מהאזור הכולל בתוכו את הגן UBE3A לא יתבטא למרות שמקורו מהאם = IMPRINTING DEFECT.כשל זה יכול להיות מורש ולכן יש סיכויי חזרה של 50%.
10% – 5% מהמקרים של תסמונת אנגלמן מתבטאים במוטציות בגן UBE3A שנמצא סמוך לאזור ה- IMPRINTING על כרומוזום
- סיכוי חזרה עד 50% מאם שקיבלה מאביה, ולכן מומלץ מאוד להיבדק.
10% נוספים לא מאובחנים גנטית.
הקשר בין סוגי המוטציה הקלינית
- בנוכחות החסר DELETION התמונה קשה יותר: מיקרוצפילה, אפילפסיה קשה ובשכיחות גבוהה יותר בהירות שיער ועוד, היפוטוניה קשה יותר קשיי שפה וקוגניציה.
- ילדים עם UPD או ID תפקוד גבוהה יותר – פחות מיקרוצפליה פחות אטקסיה, צמיחה טובה יותר, ופחות אפילפסיה (כנראה שבכל אופן יש ביטוי חלקי של הגנים).
- קבוצת ה- ID עם יכולת קוגנטיבית טובות יותר ויותר שפה.
- מוטציה ב- UBE3A -קבוצת ביניים בין קבוצת החסר לקבוצת ה- ID גם בתלות בסוג המוטציה. הקשרים לא מוחלשים וישנן וריאציות שונות וחומרות שונות גם בתוך כל קבוצה.
העמותה הישראלית לתסמונת אנגלמן
העמותה הישראלית לתסמונת אנגלמן הוקמה בשנת 2012 על ידי הורים לילדים המאובחנים עם התסמונת, ופועלת לקידום מכלול הנושאים הקשורים לתסמונת אנגלמן, ובהם טיפול בילדים, בבוגרים ובמשפחות, איסוף ידע, מחקר, הכשרה ועוד.
טלפון: 052-7771786
פקס: 03-6951464
מייל: horim.angelman@gmail.com
כתובת: קיבוץ מעלה החמישה.
אתר אינטרנט: https://www.angelman.co.il
מרפאת תסמונת אנגלמן בבית החולים תל השמר
במה אנחנו עוסקים במרפאת תסמונת אנגלמן?
המרפאה לתסמונת אנגלמן במרכז הרפואי שיבא תל השומר היא המרפאה היחידה בתחום זה בישראל, והשנייה בגודלה באירופה. המרפאה הרב-מקצועית הוקמה ב-2012, כדי לתת מענה כוללני לבעיותיהם המגוונות והמורכבות של החולים בתסמונת אנגלמן ובני משפחותיהם בצורה מרוכזת ומסודרת. צוות המרפאה עובד בשיתוף פעולה הדוק עם העמותה הישראלית לתסמונת אנגלמן.
תסמונת אנגלמן היא הפרעה גנטית נוירו-התפתחותית המופיעה אחת לכ-15 אלף לידות. היא מתאפיינת באיחור התפתחותי מוטורי וקוגנטיבי משמעותי עם העדר כמעט מוחלט של שפה מדוברת, הפרעת תנועה ושיווי משקל, פעלתנות יתר והפרעות התנהגות, הפרעות שינה ושכיחות גבוהה של אפילפסיה.
שירותי המרפאה
• אבחון – ילדים המופנים בחשד לתסמונת אנגלמן עוברים ייעוץ ומופנים לבדיקות הרלוונטיות לפי הצורך, בהן בדיקות EEG, ובדיקות גנטיות שונות.
• טיפול ומעקב – המטופלים מגיעים ליום מרוכז שבו הם נפגשים עם הרופאים והמטפלים השונים לפי צרכיהם וכן מבצעים בדיקות קליניות.
• טיפולים חדשניים ומחקר – מרפאת תסמונת אנגלמן בשיבא היא המרכז היחיד מחוץ לארצות הברית המשתתף במחקר שלב 2 בגבוקסדול במטופלי תסמונת אנגלמן מעל גיל 18. מדובר במחקר רב מרכזי, רנדומלי, כפול סמיות עם פלצבו, שהחל ב-2017 והוא המחקר הקליני הראשון בתסמונת אנגלמן הנערך על ידי חברת תרופות מסחרית. המחקר מתוכנן לכלול 75 מטופלים מ-13 מרכזים רפואיים מהגדולים בארצות הברית וממרפאת אנגלמן בשיבא.
• ימי עיון והרצאות – צוות המרפאה הוא שותף פעיל בימי העיון למשפחות המטופלים הנערכים מדי שנה ביוזמת העמותה הישראלית לתסמונת אנגלמן, וכן משתתף באופן קבוע בכנסים הבינלאומיים לחוקרים ולאנשי מקצוע בתחום.
צוות מרפאת אנגלמן
ד”ר גלי חבצלת היימר
ד”ר יעל ברג
ד”ר אורי גבעון
מנהלת: ד”ר גלי חבצלת היימר
מתאמת מרפאת תסמונת אנגלמן, אפרת רבינוביץ
מתאמת היחידה לנוירולוגיה של הילד, מיכל לייטנר-סניגו
דיאטנית קלינית: קרן פופר
יצירת קשר:
מיכל לייטנר-סניגו:
טלפון: 03-5302687,
פקס: 03-5305031
אפרת רבינוביץ:
דוא”ל horim.angelman@gmail.com
בוצת ביניים בין קבוצת החסר לקבוצת ה- ID גם בתלות בסוג המוטציה.
ימי פעילות:
רביעי, בשעות 09:00 – 15:00, בתיאום מראיש
מיקום:
בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, היחידה לנוירולוגיה, קומה 2
שרים לא מוחלטים וישנן וריאציות שונות וחומרות שונות גם בתוך כל קבוצה.
