סימנים: ילדים, הסובלים מספסטיות מובהקת סביב הפה, נמצאים בסיכון לפתח שיניים, שאינן ישרות. הטיפול כרוך, ראשית, בהחלטה, האם היישור הלקוי מהווה בעיה רצינית דיה בשביל לדרוש טיפול.
קביעה זו מערבת הבאה בחשבון של חומרת הלקות הנוירולוגית של הילד וכמו-כן את ההשפעה הפוטנציאלית על הילד, אשר חייב לעטות סדים למשך כמה שנים.
כדי שכל סד יוכל לפעול, מוכרח הילד להיות מסוגל לשתף פעולה, מה שעלול להיות קשה מאד לילד, הסובל מספסטיות, אשר עלול לנשוך, בכל פעם שנכנס משהו אל פיו. שיקולים אחרים הם דאגת המשפחה והילד להופעה הקוסמטית [שלו], זמינות אורתודנט מנוסה, הרצון והיכולת לשלם על הטיפול. בעוד טיפול אורתודנטי יכול להיות נחשק, רצוי, כי יהיה בעדיפות די נמוכה ברשימת העדיפויות הרפואיות, אשר נקבעו בעבור ילד אינדיבידואלי. בוודאות, צרכים אחרים, הקשורים לשיניים, כשמירה על חניכיים בריאות, כמניעת עששת וכטיפול בה, חשובים יותר. אף על-פי כן כל ילד חייב להיבדק כאינדיבידואל ויש לשקול את המצב שלו, ביחס לצרכים רפואיים אחרים, בהתחשב ברצונות המשפחה והכי חשוב – ברצונות הילד.