שאינן פרוגרסיביות, אם כי קשה להתמודד איתן, בעיקר בקרב נפגעי CP, או בקרב מבוגרים, אשר נגרם להם נזק מוחי.
לאחר השתלת הכבלים במוח הם מחוברים לקוצב לב, המושתל בחזה העליון, בדומה לקוצב לב קרדיאלי. אז את המינון החשמלי אפשרי להתאים למען השגת התוצאה הטובה ביותר במושגים של תנועתיות פחותה ושל תפקוד טוב יותר. ברוב המקרים לוקח 6 עד 12 חודשים להגיע למינון החשמלי האופטימלי.
אף על-פי שדווח על תוצאות טובות בכמה מקרים, היו התוצאות בקרב אנשים נפגעי CP פחות דרמטיות בצורה אחידה, מאשר בקרב אנשים, הסובלים מדיסטוניה מולדת, או ממחלת הפרקינסון. במקרה כזה יכול DBS לבוא בחשבון כאופציה להתמודדות עם הפרעות תנועה קשות למדי בקרב ילדים נפגעי CP. ברם אין נתונים טובים כדי להנחות בקבלת החלטות בדבר הסוגיה, אילו מטופלים עשויים להפיק מכך הכי הרבה תועלת ובאיזה גיל. ההשתלה דורשת יצירת חור בגולגולת והחדרת האלקטרודות ישירות אל המוח. בקרב ילדים נפגעי CP המקום הראוי של האלקטרודות אינו מובן באותו זמן. לאור הסיכונים לסיבוך מובהק מאד ולאור גורמים בלתי ידועים למכביר יכול DBS לבוא בחשבון רק במקרים הקשים מכל, ורק לאחר שנוסו כל התרופות, הניתנות דרך הפה, ומשאבת ה-baclofen בחוט השדרה. אפשר להשתמש במשאבת ה-baclofen וב- DBS בו בזמן.