גיד אכילס הוא השריר, המקוצר אצל הכי הרבה ילדים נפגעי CP. הקיצור בשריר הזה מונע מהרגל להתכופף. מילד המסוגל לעמוד, מונע הקיצור הזה לעמוד, כשכף רגלו שטוחה. במקום זאת, הוא עומד על קצות האצבעות. הוא יכול לנסות להניח את כף רגלו בעודה שטוחה, אך הוא יצטרך לכופף את ברכו לאחור כדי לעשות זאת.
הטיפול הראשוני בקיצור בגיד אכילס בדרך כלל כרוך בפיזיותרפיה בשילוב עם שימוש בסדים (AFO) במהלך היום. סימנים: הארכת גיד אכילס מוצעת לילדים, אשר הסד כבר אינו שומר על כף רגלם שטוחה, או לילדים מתבגרים, המנסים להפסיק את השימוש בסד. מלבד זאת, אם השריר נוקשה מכדי לאפשר לילד להשתמש ב-AFO, מומלצת הארכת גיד אכילס. לפעמים מתבצעת הארכת גידים בקרב אנשים, אשר אינם יכולים לעמוד, או ללכת, אבל רוצים להשאיר את כפות רגליהם שטוחות על מסעד כיסא גלגלים. במקרה הזה מתבצע ההליך מסיבות קוסמטיות וכדי לאפשר לאדם לנעול נעליים. הניתוח: גיד אכילס ממוקם מאחורי הקרסול ומחובר לשריר הסובך ולשריר הסוליה, הממוקמים בדיוק מעל לברך ומאחוריה. ישנן שלוש טכניקות שונות להארכה כירורגית של גיד אכילס. הארכה מלעורית של גיד אכילס כרוכה ביצירת פצע דקירה קטן בעור, בשניים, או בשלושה מקומות שונים, ואחר במתיחת הגיד. המטרה היא לחתוך את הגיד בכמה מקומות ולקרוע אותו, כך שהוא נמתח מעצמו, מחלים וחוזר למקומו. היתרון של ההליך הזה הוא, שהוא כרוך בחיתוך קטן עד מאד, אולם הוא מקנה הכי פחות שליטה במידת ההארכה, כך שעלולה להיות הארכה מרובה מדי, או מעטה מדי.
