בעבר הייתה ההידרוצפלוס חשוכת מרפא וסופנית, אולם ההתקדמות העצומה בשיטות האבחון ובדרכי הטיפול, שיפרה באופן דרמטי את התפקוד של הלוקים בהידרוצפלוס. בחלק לא מעט מהמקרים – כאשר ניתן טיפול מיטבי בזמן – המטופלים יכולים לנהל אורח חיים תקין.
אחד מ־1,000 תינוקות נולד עם הידרוצפלוס. המום נפוץ יותר בקרב פגים שנולדים לפני שבוע 30 להיריון. אין הבדל בתפוצת המחלה בין בנים לבנות. במקרים רבים המחלה נובעת ממום מולד, אולם מחלת הידרוצפלוס יכולה להיגרם גם מזיהום (כמו דלקת קרום המוח), מדימומים במוח, מגידולים, לאחר חבלות ראש קשות ומסיבוך של מחלות אחרות (לדוגמה – ספינה ביפידה) לכן גם הידרוצפלוס עלול להתפתח בכל גיל.
התסמין הבולט ביותר בתינוקות הוא נפח גולגולת גדול מהתקין, המתבטא בעלייה חריגה בהיקף הראש. תסמין זה בולט יותר בתינוקות, כיוון שתפרי הגולגולת שלהם עדיין פתוחים. תסמינים נוספים להידרוצפלוס: מרפסים מלאים או בולטים, התינוק אינו יכול להביט כלפי מעלה, ורידים בולטים בקרקפת, קרקפת דקה ומבריקה, חוסר תאבון, הקאות מרובות, ישנוניות ועיכוב בהתפתחות. בילדים גדולים ובבני נוער התסמינים פחות בולטים לעין והם יתבטאו בכאבי ראש, הקאות, ישנוניות, אדישות וראייה מטושטשת.
איך מאבחנים הידרוצפלוס?
אם הרופא מזהה את התסמינים הנ”ל, ניתן לאבחן את המחלה באופן ודאי באחד מאמצעי הדימות הבאים: אולטרסאונד ראש בתינוקות, בדיקת CT, בדיקת MRI הטיפול בהידרוצפלוס מצוי בידיו של הנוירוכירורג. מדובר בניתוח מעקף הקרוי שאנט. מדובר בניתוח שבמהלכו משתילים צינורית סיליקון בחדרי המוח, אשר עוברת מתחת לעור, חודרת לבטן ומנקזת את הנוזל המיותר