עקב כך יישור סיבובי זה אינו מתוקן בעת הצמיחה. כסימן מוקדם למצב הזה הוא הילדה, אשר מעדיפה לשבת “ישיבת W”, כלומר, לשבת כשרגליה בתנוחת W. אין הוכחה, לכך שישיבת W גורמת פגיעה כלשהי, או מונעת את התרחשותו של תיקון טבעי של הצניחה. בעקבות זאת אין סיבה למנוע מהילדה לשבת “ישיבת W”, אם זו תנוחת ישיבה נוחה לה. בזמנים עברו הואשמה ישיבת W בגרימת הליכה על קצות האצבעות ויציאת הירכיים ממקומן. כיום ברוב המקרים מובן, כי זה פשוט תסמין נוסף של צניחת עצם ירך מוגברת ולא הגורם לה. אם הצניחה גורמת נזק רב להליכה של הילדה, היא מונעת ממנה לשפר את צורת ההליכה שלה, או שבגיל מבוגר היא ממשיכה להוות בעיה קוסמטית מובהקת, או בעיה תפקודית מובהקת, מן הראוי לתקן אותה בניתוח. בכל גיל, שבו מתבצע ניתוח, הכי הגיוני, כי התיקון יישמר, אף כי אצל מעט ילדים חוזרת התופעה ונשנית. ישנן שלוש שיטות לתיקון צניחת עצם הירך. הטיפול לאחר הניתוח והתמודדות לאחר הניתוח בדרך כלל דורשים פיזיותרפיה אינטנסיבית. אם התיקון בוצע כיאות, עשויות הברכיים להצביע מעט כלפי חוץ, תוך מיקום השרירים במנחים שונים. פיזיותרפיה אינטנסיבית יכולה לעזור לילד לרכוש את דפוס ההליכה החדש, אשר מעודד הניתוח.