הקואורדינציה שלנו מורכבת מארבעה חלקים:
א. מודעות הגוף- הרמה הבסיסית ביותר ביכולתו של האדם להכיר את אברי גופו ולהפעילם ביחס למרחב.
ב. מערכת ההצלבה- המדד ליכולת התאום הבסיסי בין שתי אונות המוח. באה לידי ביטוי ביכולת לבצע רוטציות, תאום יד ורגל נגדית, שינויי שיווי משקל כל זאת במקביל לתנועה במרחב.
ג. תפיסה תבניתית ומרחבית – יכולת האדם לתפיסה ויצירת תבניות במוחו והיכולת לשליפת מידע מיתוך “הספרייה” הפנימית שלנו. היכולת הנ”ל משליכה על היכולת המערכת המתמטית, לימוד שפות זרות ויכולתו של האדם “לשלוף” מידע. המערכת נמדדת עלפי שיטתי ע”י הבנת האדם מהם תבניות מתמטיות בסיסיות דרך הבנת הגוף. למשל- שלם,חצי, רבע, שליש וכו’.
ד. זיכרון ועיקרון הרצף- מערכת זו מורכבת משלושה חלקים ונמדדת ביכולתו של האדם לזכור (הן לטווח ארוך והן לטווח קצר) ולבצע פעולות בו זמנית על פי סדר וזמן מוגדרים ותוך הפעלת שלושת החלקים השונים של המערכת.