החוליה משנה את צורתה ממלבנית לטריזים. סימנים הקליניים כוללים מראה גב כפוף אשר בולט באופן חריג בעיקר בעת התכופפות קדימה ממצב עמידה כשהברכיים ישרות (מבחן אדאמס). הסימנים הרנטגניים כוללים מבנה יתדי של חוליה אחת עד מספר חוליות בעמוד השדרה הגבי (שוירמן סוג 1) או בעמוד השדרה המותני עליון (שוירמן סוג 2) וזווית כיפוף של מעל 40 מעלות. כמו כן יתכנו ממצאים נוספים כאי סדירות של לוחיות הגדילה ובועיות על שם schmorel בתוך גופי החולייה הבעיה מתחילה בגיל הנעורים ואת הסימנים הקליניים ניתן לאבחן כבר שם. הסימנים הרנטגניים ניתנים לאבחון בדרך כלל רק בגיל 12-13 ולכן, האבחון הקליני מאוד חשוב בגיל צעיר הסיבה לכך אינה ידועה (אידאופטית) אך ידוע שקיימת נטייה תורשתית התלויה בהשפעות סביבתיות שונות השכיחות באוכלוסייה די גבוהה ולפי מחקרים מסוימים אף מגיעה ל כ 8% מהאוכלוסייה בנים נוטים להיפגע ממנה יותר מאשר בנות. הבעיה עלולה להחמיר ללא טיפול נכון בשל העמסה לא סימטרית מתמשכת על החוליות כתוצאה מגורמים שונים בעיקר יציבה לקויה במהלך היום ושרירים שאינם מאוזנים ולכן אינם מאפשרים תמיכה יעילה בעמוד השדרה.סבוכים מוכרים הינם שינויים ניווניים מתקדמים בחוליות אחרי גיל 40, כאב באזור הכיפוף וגם בגב התחתון ומראה חיצוני שאינו אסתטי הטיפול השמרני המקובל ביותר מתבסס על גישת שרוט אשר מבוצעת על ידי פיזיותרפיסטים מומחים בתחום. גישה זו נמצאה כיעילה ביותר על פי מספר מחקרים. אם הטיפול השמרני לא עוזר יש לשקול ניתוח לקיבוע חוליות עמוד השדרה. טיפול שמרני נכון ימנע החמרה של הקיפוזה וישפר את ההופעה החיצונית. מטופל שמגיע בזמן לטיפול לא יזדקק לניתוח ואף יצליח להימנע משימוש במחוך קשיח.