הרבה פעולות, בייחוד פעולות מוטוריקה עדינה, דורשות יכולת למקד את הראייה באובייקט ואחר לקרב את היד אל האובייקט הזה. הדבר ידוע בתור קשר עין-יד. האכלה, לדוגמא, דורשת יכולת למקד את הראייה במזון, לקרב את הכף אל המזון ואחר לקרב את הכף, הנושאת את המזון, אל הפה.
חלק מהילדים נפגעי ה-CP בעלי קושי בקואורדינציה של מטלות היומיום, מהסיבה שהם יכולים לבצע רק אחת משתי הפעולות הדרושות: או שהם יכולים למקד את הראייה באובייקט, או שהם יכולים לנסות להושיט את ידם אל אובייקט, אבל אינם יכולים לבצע את שתי [המטלות]. חוסר קשר עין-יד מקשה במידה רבה על פעולות מסוימות, כגון האכלה עצמית, כגון צחצוח שיניים, או כגון שימוש במחשב. הטיפול בחוסר קואורדינציה זה דורש אימון חוזר, על-פי רוב על-ידי מרפא בעיסוק, באופן מיוחד במציאת התנועות הספציפיות, או הטכניקות הספציפיות, אשר מאפשרות לילד להגיע לאובייקט בעודו מביט בו. מושב אופטימלי עוזר מאד, במיוחד מערכות, אשר מקנות שליטה מקסימלית בגו ובראש.
