‘שיתוק’ בהקשר זה משמעו למעשה חולשה או קשיים בשימוש בשרירים ו’מוחי’ משמעו, פגיעה במוח המתפתח. שיתוק מוחי משפיע בראש ובראשונה על תנועות הגוף ועל התיאום (קואורדינציה) בין השרירים, אולם עשויים להתלוות אליהם קשיים התפתחותיים נוספים. הפגיעה מתרחשת במרבית המקרים במהלך ההיריון, ובמיעוטם, במהלך הלידה או מעט אחריה. שיתוק מוחי הנו נזק למוח שנכון לעת הזו אינו בר ריפוי. שיתוק מוחי מופיע בכ-2 מתוך 1,000 לידות חי. השכיחות כמעט שלא השתנתה במהלך השנים למרות הקידמה בטיפול הרפואי בילוד. השיתוק מתבטא בטונוס שרירים המלווה בספסטיות או בהיפותוניה.
סוגים של שיתוק מוחין
המיפלגיה ספסטית – משפיעה בדרך כלל על היד והרגל בצד אחד של הגוף.
דיפילגיה ספסטית – גורמת לנוקשות בעיקר בשרירי הרגלים גם הידיים מושפעות ממצב זה אך במידה פחותה
קוואדופלגיה – היא הסוג החמור ביותר של שיתוק מוחין המערבת את כל הגוף כולו וגורמת לנוקשות בארבעת הגפיים כתוצאה של נזק נרחב במוח או במבנה מוחי לא תקין