אורטופדיה היא תחום ברפואה העוסק במחלות, ליקויים ופגיעות טראומה של מערכת העצמות והשרירים בגוף האדם. מקור המונח אורתופדיה ביוונית: אורתו פירושו “ישר” ופדיוס פירושו “ילד”. המונח הומצא ב-1741 על ידי הרופא הצרפתי ניקולא אנדרי (Nicholas Andry),
אשר פרסם בשנה זו מאמר בנוגע למניעה וטיפול בבעיות יציבה בילדים. האורתופדיה מהווה התמחות רשמית ברפואה. כדי להיות אורתופד יש ללמוד רפואה במשך שבע שנים ולאחר מכן להתמחות באורתופדיה במשך ארבע או חמש שנים. מספר אורתופדים מבצעים תת-התמחות בנושא ספציפי, כגון אורתופדיה של היד, שחזור מפרקים ואורתופדיית ילדים. בארצות הברית מוערך כי בשנת 2006 היוו האורתופדים בין 3% ו-4% מכלל הרופאים במדינה. האורתופדיה עוסקת, בין השאר, בשברים ובנקעים, בזיהומים ודלקות של העצמות והשרירים (דלקת פרקים, למשל), במחלות אחרות של השלד והשרירים (כגון רככת), בפיזיותרפיה ובבעיות יציבה, עמידה והליכה (עקמת של עמוד השדרה. האורתופדיה אינה עוסקת במחלות של מוח העצם (לוקמיה, למשל) ובמחלות נוירולוגיות המשפיעות על השרירים (ניוון שרירים שיתוק מוחין ועוד). מקורה של המילה אורתופד מגיע כמו הרבה מילים אחרות בתחום הרפואה מהשפה הלטינית בשפה הלטינית המילה אורתו או אורתו הוראה ישר, כמו במילה הנפוצה כל כך שאנו משתמשים היום – אורתודוקס. אורתודוקס פירושה – הוא ההולך בדרך הישר. המילה פד בלטינית הוראתה ילד או ילדים כשם ריבוי. אם כן המילה אורתופד פירושה – הוא המיישר ילדים.
