המונח “ילדים 1 עם צרכים מיוחדים” או “ילדים נכים” מתייחס לאוכלוסייה רחבה של ילדים עם לקויות המשפיעות, בדרך כלל, על אפשרותם להשתתף בחברה ובמערכותיה באופן מלא ושוויוני. המונח המדויק הוא “ילדים עם מוגבלות” או “ילדים עם מוגבלויות”, בהתאם להגדרת “אדם עם מוגבלות” בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ”ח – 1998 )להלן: “חוק שוויון”(: “אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים”. בהתאם לחוק השוויון, זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, ההכרה בערך האדם שנברא בצלם, ועקרון כבוד הבריות )סעיף 1(.
מטרתו של החוק להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, לעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בכל תחומי החיים, ולתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו )סעיף 2 (. בהתאם לחוק, יש לאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל החלטות הנוגעות לחייו על פי רצונו והעדפותיו )סעיף 4 (. עוד קובע החוק, כי מימוש הזכויות ומתן השירותים לאדם עם מוגבלות יעשו תוך הקפדה על כבודו, חירותו ופרטיותו, וכן במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות העניין )סעיף 6 .)