שירות “הארץ”
אירלנד. בית המשפט העליון של אירלנד אישר שלשום את אחד מהסכמי הפשרה בסכומים הגדולים ביותר בגין תביעות נזקי גוף בתולדות המדינה. המפוצה היא ילדה בן שבע, ילידת אירלנד, בת לישראלים ששהו באירלנד מטעמה של חברת תוכנה ישראלית. הילדה, חיה שירי קרפאט, סובלת מנזק מוחי קשה שלכאורה נגרם מרשלנות מצד בית היולדות הממלכתי (National Maternity Hospital), האדם העומד בראש המוסד, ד”ר דקלן קין, והרשמת ד”ר שילה מאלוי. השופט ריצ’ארד ג’ונסון אישר אתמול את ההסדר, בסכום של 4.5 מיליון יורו, מבלי שבית החולים או הרופאים יקבלו על עצמם את האחריות. בתחילה צפו כי המשפט יימשך לפחות שש שנים, אלא שהוא הסתיים אתמול.
הורי הילדה טענו כי כתוצאה מרשלנותם של הנתבעים, פיתחה הילדה שיתוק מוחין. האם הגיע לבית היולדות בזמן הריונה, במארס ובספטמבר 1995. פרקליטה של הילדה טען בפני בית המשפט כי הורי מרשתו הגיעו לאירלנד בזמן שאביה אמיר, מומחה להנדסת תוכנה, הועסק במרכז אינטל שבליסליפ, מחוז קילדייר שבאירלנד. אם הילדה, מרים, עבדה בישראל כרופאת שיניים, וויתרה באופן זמני על העיסוק במקצועה כשבא הזוג לאירלנד. לדברי סרינאן, ההצדקה לתביעת מרשתו היא שהיו מספר סיבות שהיו צריכות לגרום לבית החולים, ולאנשים בצוותו להעניק תשומת לב מיוחדת ללידתה של הילדה. לקראת הלידה, היו כמה תלונות בדבר ירידה בתנועות העובר, אך בבדיקה נמצאה התינוקת במצב תקין. האם אושפזה ב-22 ספטמבר 1995 וביום שלאחר מכן החליט ד”ר קין לבצע ניקוב מי שפיר. לא היה ברור אם ד”ר מאלווי התייעצה עם ד”ר קין, אך מאוחר יותר החליטה מאלווי לזרז את ההריון. כל העדויות מצד הילדה מראות כי היה זה צעד שגוי, באותו שלב.
פרקליטה של הילדה אמר כי בעקבות הזרקת חומר הזירוז, נרשמו שינויים חריפים במוניטור, ובמשך כ-40 דקות לא נבדקה מרים, חרף בקשתה. מאוחר יותר הובהלה האם לחדר ניתוח לצורך ניתוח קיסרי, אך עד שהוכנה התינוקת נולדה. לתינוקת לא היה דופק בזמן לידתה, והיא נזקקה להחייאה, וכתוצאה מכך נגרם לה שיתוק מוחין. פרקליט התביעה אמר כי כאשר היתה הילדה בת 6 שבועות חזרו הוריה לישראל, ומאוחר יותר שב אמיר לאירלנד כדי להשלים את יתרת תקופת חוזה העבודה שלו, דבר שהיה קשה וטראומטי במיוחד עבורו. בהתחשב בנתונים החמורים, הילדה הצליחה היטב, בזכות נחישותם של הוריה שלא לוותר. הטיפול המסור כלל תזונה מיוחדת, שהם סבורים כי הביאה להפסקת הפרכוסים בגיל 18 חודשים; הם גם יישמו את שיטות ההוראה של מכון פטו בהונגריה, ונסעו לפילדלפיה שבארה”ב כדי להכיר על שיטות לימוד אחרות.
לדברי סרינאן, הסוגייה העיקרית היא תוחלת החיים הצפויה לילדה: תחת תוחלת חיים ממוצעת של כ-80 שנה (בדומה לנשים ישראליות אחרות), ועצמאות מלאה מהוריה בגיל 18, טוענים התובעים כי צפויה לבתם תוחלת חיים של עד 31 שנים, ובגיל 20-18 תוכל אומנם לעזוב את בית הוריה, אך רק למקום סמוך והיא עדיין תזדקק לסיוע מיוחד. ג’ונסון קיבל את ההסדר, וציין לשבח את מסירות ההורים.
