מציאות מדומה לטיפול בילדים עם לקות מוטורית
מאת ד”ר שרית טרסר, מרפאה בעיסוק PhD,
מומחית לטכנולוגיות מתקדמות בשיקום
אורי )שם בדוי(, בן ה 3 נולד עם שיתוק מוחין ואובחן כהמיפלג. פגשתי אותו לראשונה באחד מטיפולי
הפיזיותרפיה השגרתיים שפקד מדי שבוע. המפגש בינינו נועד לחשוף אותו לפעילות ייחודית, פעילות
חוויתית – משחק בסביבה וירטואלית. עקב גילו הצעיר וחוסר הבהירות לגבי מצבו הקוגניטיבי, לא היה
ברור כיצד יגיב אורי למשחק והרבה סימני שאלה היו באוויר. במפגש הראשון עם המערכת הגדרתי
עבורו טווחי תנועה קטנים ורמת קושי בסיסית לצורך למידה והכרות ראשונית עם הסביבה הווירטואלית.
אורי הגיב לתוכנה כפי שלא ציפינו ולא העזנו לקוות. הוא היה מרותק ונרגש, מגויס עם כל גופו למשימה
ומעורב פיזית ורגשית בפעילות. לא בלבד שהוא חווה הצלחה, הביע שמחה ושיתף את אמו בחוויה
)התבונן לעברה עם חיוך על פניו בכל פעם שהצליח לפוצץ בלון במשחק(, הוא גם הצליח להבין במהירות
את הקשר בין תנועת ידיו לבין התגובה שהתקבלה על גבי המסך ולמד בזריזות את המיומנות הנדרשת
לשם הפעלת המשחק. הבנת המשחק העידה על יכולת תפיסתית טובה וחשיבה מופשטת ברמה גבוהה,
יכולות שהיה קשה להבחין בהן בהקשרים אחרים בחייו. אציין, כי לפני המפגש אמו של הילד הטילה ספק
ביכולותיו הקוגניטיביות של בנה והתעקשה לשלבו במסגרת של חינוך מיוחד. ההצלחה המרשימה
בפעילות בסביבה הווירטואלית שיקפה לה שהילד בעל יכולת למידה ברמה גבוהה ורמזה לגבי תפקודו
הקוגניטיבי. בהמשך שולב אורי בחינוך הרגיל.
שבוע לאחר מכן, כאשר אורי הגיע למכון וראה שאני מצטרפת לטיפול, מיד עשה את ההקשר למשחק
הוירטואלי והגיב בשמחה ובהתלהבות. הוא התרומם על רגליו )במהלך השבוע הותקן לו סד על רגליו על
מנת לאפשר לו הליכה עצמאית( והחל ללכת בהתרגשות, כמעט לרוץ, לעבר החדר. הוא הפגין ביטחון,
הרבה לדבר, היה דרוך ועירני. במפגש הזה אורי, שכבר הכיר את המערכת, התארגן טוב יותר עם גופו
והגיע להישגים טובים בהרבה מביצועיו במפגש הקודם. תנועת הידיים שלו היתה יותר סימטרית, טווחי
התנועה גדלו, היציבה היתה יותר טובה והוא השתמש רבות בתקשורת מילולית.
השינוי החיובי שניכר ביכולותיו של אורי אינו בא להעיד על כך שמציאות מדומה “מחוללת ניסים”,
למעשה, אין פה נס כלל, מה שכן יש, זו מוטיבציה, והרבה! מוטיבציה פנימית שעזרה לאורי לגלות את
היכולות שלו, לשכוח לרגע ממגבלותיו ולחוות הצלחות. הוא התחיל לצבור התנסויות חיוביות שהעלו את
הביטחון העצמי שלו, את תחושת המסוגלות שלו, וגרמו לו להעז יותר ויותר, מה שהתבטא בשינוי
משמעותי גם בתפקוד.
במקרים מסויימים נבחר להשתמש במשקפי מציאות מדומה, טכנולוגיה שמספקת חוויה עוצמתית במיוחד
בתלת מימד. טכנולוגיה חדישה זו תכניס את הילד לעולם דמיוני שבו יתאפשר לו להתנסות בפעילויות
שלא מובן מאליו שיתנסה בהן בשיגרת חייו, כדוגמת טיפוס הרים, משחק כדורסל במגרש אולימפי,
גלישת גלים ועוד. בנוסף, סביבת משחק מסוג זה מאפשרת תרגול של יכולות מוטוריות קוגניטיביות
בצורה חווייתית שאף ילד לא יישאר אדיש אליה וירצה לחזור אליה שוב ושוב.