שיתוק ילדים (פוליומייליטיס, (Poliomyelitis היא מחלה של מערכת העצבים, הנגרמת על ידי נגיף הפוליו. המחלה מועברת מאדם לאדם, בעיקר באמצעות מחזור צואה-פה. הסימפטומים של המחלה לא מופיעים אצל כ-90% מהחולים בה, אולם אם הנגיף חודר למחזור הדם החולים עשויים לסבול ממגוון רחב של סימפטומים. באחוז אחד מההידבקויות חודר הנגיף למערכת העצבים המרכזית, פוגע בנוירונים מוטוריים, וגורם לחולשה ולשיתוק רפה או שיתוק חד וקשה במערכת השרירים. סוגים שונים של שיתוק יכולים להיגרם מכך כתלות בעצבים שנפגעים. פוליו הפוגע בחוט השדרה הוא הצורה הנפוצה, ומתאפיין בפגיעה א-סימטרית הכוללת לרוב את הרגליים. במקרים חמורים, כמו בשיתוק הסרעפת ושרירי הנשימה הבין צלעיים, המחלה עלולה לגרום אף למוות.
משנת -1910 חלק ניכר מהעולם חווה גידול ניכר במספר מקרי הפוליו ומגיפות פוליו היו לאירוע שכיח, בעיקר בערים במהלך חודשי הקיץ. מגיפות אלו – שהותירו המוני ילדים ומבוגרים משותקים. מחלת הפוליו הפכה להיות אחת ממחלות הילדות הקשות ביותר. מגיפות פוליו הטילו מום בהמוני אנשים, בעיקר בילדים צעירים; המחלה גרמה לשיתוק ולמוות במהלך רוב ההיסטוריה האנושית.
במהלך שנות החמישים פותח חיסון לנגיף, שלזכותו נזקף צמצום של מספר החולים במחלה בעולם מדי שנה מרבבות לסביבות אלף עשויים להביא להכחדה עולמית של המחלה. נכון לתחילת 2019 הוכחדו זנים 2 ו-3 של הפוליו וישנם עשרות חולים בשנה בזן
מהם הסימפטומים של פוליומיליטיס?
זיהומים בפוליווירוס יכולים להראות תסמינים בדרגות חומרה שונות . כל ילד עלול לחוות תסמינים באופן שונה. לרוב האנשים (90 עד 95 אחוז) אין תסמינים כלל. זה מכונה זיהום לא נראה
קיימם שלוש קטגוריות אחרות של זיהום פוליו:
• פוליומיליטיס הפלה. מהלך קל וקצר של המחלה עם תסמין אחד או יותר: חום (39.4 מעלות). ירידה בתיאבון, בחילות ו / או הקאות, כאב גרון, חולשה (לא מרגיש טוב), עצירות או בטן כְּאֵב.
• פוליומיליטיס לא פרלטית. הסימפטומים של פוליומיליטיס לא משותפת כוללים את הסימפטומים לפוליומיאליטיס הפלה, אך כאב הראש, הבחילות וההקאות עשויים להיות גרועים יותר.
בנוסף, הסימפטומים עשויים לכלול את הילד מרגיש חולה במשך כמה ימים, ואז נראה שהם
משתפרים לפני שהוא חולה שוב עם כאבי שרירים בצוואר, בתא המטען, בידיים וברגליים, ונוקשות
בצוואר ולאורך עמוד השדרה.
• פוליומיליטיס משותקת. הסימפטומים לפוליומיליטיס משותקת כוללים את הסימפטומים לפוליו-דלקת מפרקים שאינה משותקת. בנוסף, הסימפטומים עשויים לכלול חולשת שרירים כללית, עצירות קשה, בזבוז שרירים, נשימה מוחלשת, קשיי בליעה, שיעול חלש, עור סמוק או כתם, קול צרוד, שיתוק שלפוחית השתן, שיתוק שרירים, עצבנות או שליטה במזג ירוד, ריר או נפיחות בבטן.
רוב האנשים שמפתחים שיתוק בסופו של דבר יקבלו חלק מכוחם בחזרה, וחלקם יחזרו למצב
כיצד מתפשטת מחלת הפוליו?
העברת הפוליווירוס מתרחשת לרוב ממגע צואתי-אוראלי. בדרך כלל, זה קורה משטיפת ידיים לקויה או מבליעה של מזון או מים מזוהמים. הפרשות נשימה מפיצות גם פוליו-וירוס. מי שנדבק בנגיף יכול להפריש את הנגיף בצואה שלהם במשך מספר שבועות. אנשים מדביקים ביותר מיד לפני הופעת הסימפטומים וזמן קצר לאחר הופעתם.
כיצד מאבחנים פוליו?
• תרבויות גרון, נוזל מוחי שדרה וצואה
• תרבות שתן
• בדיקת רמות נוגדני הפוליו
• ניקור מותני זוהי מחט מיוחדת מונחת בגב התחתון, לתעלת עמוד השדרה, כך ניתן למדוד את הלחץ בתעלת עמוד השדרה.
• גילוי היסטוריה של הילד שלא מקבל את החיסון נגד פוליו או לא משלים את סדרת החיסונים נגד פוליו.
מה הטיפול בפוליו?
טיפול ספציפי לפוליו ייקבע על ידי הרופא של ילדכם על סמך:
• גיל ילדך, בריאותו הכללית וההיסטוריה הרפואית
• היקף המחלה
• הסובלנות של ילדכם לתרופות, פרוצדורות או טיפולים ספציפיים
• ציפיות לתהליך התקדמות המחלה.
אמנם קיימת מניעה של הפוליו-וירוס, אך אין טיפול לריפוי ילדים הנדבקים, זהו רק הטיפול התומך.
משמעות הדבר היא כי ניתן לטפל בתופעות כדי לשפר את הנוחות וההחלמה של ילדכם:
• טיפול בכאב עם משככי כאבים (כמו אצטמינופן)
• מנוחת מיטה (עד להפחתת חום)
• תזונה מספקת
• מאמץ מינימלי ופעילות גופנית
• רפידות חימום (לכאבי שרירים)
סיבוכים של פוליו עשויים לכלול שיתוק קבוע של קבוצות שרירים מסוימות כולל שרירי נשימה ושרירי רגליים.
תרופות: אמצעי המניעה הבאים יסייעו במניעת התפשטות הפוליו-וירוס:
• טכניקות היגיינה ושטיפת ידיים נכונות
• חיסון נגד פוליו-וירוס בארה”ב מומלץ לתת את החיסון נגד הפוליו בגילאים הבאים:
o 2 חודשים
o 4 חודשים
o בין 6 ל 18 חודשים
o בין הגילאים 4 עד 6
ניתן להעניק שתי גרסאות לחיסון:
o IPV. חיסון נגד פוליו לא פעיל (IPV) מנוהל על ידי זריקה (זריקה). חיסון זה מנוהל בכל ארבעת ביקורי החיסון. מתן ה- IPV אינו יכול לגרום לפוליו והוא בטוח לשימוש לאנשים עם מערכות חיסון מוחלשות.
o OPV. חיסון נגד פוליו דרך הפה (OPV) מנוהל על ידי הפה. במקרים נדירים, OPV ידוע כגורם לפוליו-מיאליטיס השיתוק הקשורה לחיסון.
פוסט פוליו סינדרום Post Polio Syndrome
כעבור תקופה בת כ-45 שנים, מאז נדבק החולה בווירוס הפוליו, תוקפת המחלה בשנית. המחלה לא תוקפת את כל נפגעי הפוליו, אך מי ביניהם שכן, סובל מירידה נוספת בכישורי שריריו, וכן עלול לחוות חוויות קשות מבחינה עצבית, והשפעות נפשיות קשות ביותר. לא ידוע על טיפול תרופתי, אלא רק בתחום העיסויים וטיפולים תומכים
מגפת שיתוק הילדים בישראל בשנות החמישים
עד לשנת 1949 נחשבה מחלת שיתוק ילדים כמחלה שולית בישראל, עם עשרות בודדות של מקרים בשנה בחודשי הקיץ של שנת 1949 החלה התפרצות ועד לסוף השנה דווח על 338 חולים. המחלה המשיכה להתפשט גם בשנים הבאות, ועד לשנת 1954 היו בישראל 4,700 מקרים מאובחנים של המחלה, כאשר מתוכם נפטרו 760. בנוסף, עלה חשש כי יש קשר בין חיסוני הילדים לטיפוס הבטן ואסכרה ובין התפרצות הפוליו, ולכן הופסקו החיסונים למחלות הללו. כתוצאה מכך חלו בשנת 1952 קרוב ל-1,400 איש בטיפוס הבטן.
מדינות רבות נוספות חוו התפרצות של שיתוק ילדים בשנות החמישים, בעיקר באפריקה ובמדינות הים הקריבי, אך גם בחלק ממדינות ארצות הברית, כמו גם ביוון, פינלנד ושווייץ.
לאחר שד”ר יונה סאלק פיתח את תרכיב החיסון כנגד שיתוק ילדים והוא עמד בהצלחה בניסויים שנעשו בארצות הברית
בשנת-1955 נעשה מאמץ בישראל להצטייד בחיסון אך ארצות הברית לא אישרה לייצא את התרכיב.
בשל כך הוחלט להקים מעבדה בישראל לצורך ייצור החיסון. פרופ’ נתן גולדבלום הקים את המעבדה בסוף שנת 1955, ובחודש פברואר 1956 החל מבצע החיסונים. החל משנת 1958 נצפתה ירידה של 90% במקרי התחלואה ביחס לשנים קודמות, והמחלה הפכה לנדירה בישראל.
סוגי הטיפולים:
הטיפול השיקומי בתחילת התפרצות המגיפה, ניתן להורים על ידי פיזיותרפיסט לביצוע הטיפול בבית.
הטיפול כלל הדרכה לביצוע תרגילי התעמלות בסיסיים, כמו התנוחה בה ישכיבו את הילד ולאופן שבו יחזיקו אותו. במידת הצורך הוכנו סדים לביצוע התרגילים וההורים הודרכו בשימוש בהם.
הילד והוריו הוזמנו לביקורות תקופתיות שבהן הילד עבר שוב הערכת כוח שרירים וניבדק על ידי אורתופד. האביזרים בהם השתמשו בתחילת התפרצות המגיפה היו פשוטים: שולחן, לוח עץ חלק, אבקת טלק, צעצועים ואמבטיה.
זאת במטרה להקל על ביצוע הטיפול בבית. במקרים מסוימים היה צורך בניתוחים להעברות שרירים וגידים, שהתבצעו במסגרת אשפוז במחלקה האורתופדית. כהבנה בצורך לטיפול ארוך טווח בנפגעי הפוליו החלו עם השנים בטיפול שיקומי בעיקר פיזיותרפיה; הטיפול כלל תרגילים אקטיביים ופסיביים, עיסוי, אמבטיות חמות והידרותרפיה.
הכרה וסיוע: ניתן לקבל סיוע ומידע נוסף לגבי זכויות המגיעות לפי החוק בלינק המקושר:
