מאת קרן תירוש, פיזיותרפיסטית התפתחותית.

במאמר שלפניכם אסקור באופן כללי את תחום הפיזיותרפיה כפי שבא לידי ביטוי בילדים עם שיתוק מוחין. זהו מאמר מבוא שייתן טעימה מהתחומים השונים בהם מטפל הפיזיותרפיסט המטפל בילדים עם שיתוק מוחין, סקירה קצרה על טכניקות הטיפול והאביזרים השונים בהם נעשה שימוש בטיפול.

כאמור, שיתוק מוחין היא פגיעה מוחית המתרחשת בזמן ההריון, הלידה או בשנים הראשונות לחיי הילד.
המוח הפגוע אינו מתפקד באופן נורמלי ,היינו, שולח אותות לא מאוזנים למערכת העצב-שריר ולכן נפגעת התפתחותו התקינה של הילד הן בהיבט המוטורי והן בהיבטים אחרים כגון תקשורת, הבנה, ראיה ,שמיעה ועוד- בהתאם לאזורי המוח שנפגעו.

מקובל היום לחשוב שעד גיל חמש למוח יש יכולת גמישות (הפלסטסיות) לפיה אזורי מוח שלא נפגעו יכולים לקחת את תפקיד האזורים שנפגעו ולשפר את פוטנציאל התפקוד של הילד הפגוע.
על סמך עובדה זו בנוי כל מערך הטיפול השמרני בילדים עם שיתוק מוחין בדיסציפלינות השונות: ריפוי בעיסוק, קלינאיות תקשורת ופיזיותרפיה.

אם באופן תקין וטבעי ההתפתחות מתרחשת מלמעלה למטה (bottom-up), כלומר המוח מתפתח ומוריד פקודות לגוף, במצב של שיתוק מוחין, דרך הטיפולים השמרניים נעשית פעולה הפוכה (bottom-down), כלומר המטפלים מלמדים ומתרגלים את הגוף והוא כביכול מלמד את המוח.
חשוב לציין שהשנים הראשונות לחיי הילד הן קריטיות בהתקדמות ובהתפתחות , יחד עם זאת קיימות עדויות קליניות רבות להתפתחות תפקודים חדשים גם בגילאים מאוחרים יותר.

מקצוע הפיזיותרפיה עוסק בטיפול ביכולת המוטורית של הילד מבחינת התפקודים השונים כמו: מעברים בין מנחים שונים, עמידה, הליכה, ישיבה, שליטת ראש ועוד.
הטיפול הפזיוטרפי בילדים עם שיתוק מוחין נעזר בטכניקות טיפול שונות בראשן שיטת בובט אשר פותחה על ידי בני הזוג בובט בשנות הארבעים של המאה העשרים, וכל הזמן מחדשת ומשדרגת את התפישה הטיפולית בעקבות בניית תיאוריות חדשות וביצוע מחקרים. החשיבות שבטיפול על פי השיטה הוא בהתערבות המוקדמת, כיון שמחקרים הראו שישנה יכולת השתנות טובה יותר כתגובה להתערבות המוקדמת. כדי לקבוע את המטרות לטיפול יש צורך באדם המטופל ובמשפחתו, ומן המטרות שהוצבו בונים יעדים ותכנית התערבות אישית שמותאמת למכלול הצרכים של המטופל. תכנית זו נשענת על הידע המצטבר בתחום הלמידה המוטורית, תחומי ההתפתחות ומדעי המוח.

בשיטה זו הפיזיותרפיסט , למעשה, מחקה את מנחי הגוף המתרחשים בהתפתחות תקינה ומלמד את המוח הפגוע מנחים, תגובות שיווי משקל, מעברים ועוד.
הטיפול מתבצע בד”כ על מזרון על הרצפה כאשר נעשה שימוש באביזרי פיזיותרפיה כגון כדור פיזיו, גלילים בגדלים שונים, משקוליות, משטחים נעים, גומיות חיזוק ועוד.

כדור פיזיו

גלילים ומשטחים בצורות וגדלים שונים.

בנוסף לטיפול המנואלי- היינו טיפול בו הפיזיותרפיסט מטפל ונוגע בילד בעזרת הידיים שלו, נעשה שימוש במכשירים שונים לצורך חיזוק שרירים ו/או תרגול תפקודים כמו הליכה, עמידה, התאמת הושבה, שינויי מנח, אופניים טיפוליים ועוד (על כך יפורט בהמשך).

טבלאות התפתחות
ישנן טבלאות המתארות את אבני הדרך התפקודיות בהתאם לגיל הילד ובתוך טווח. למשל הליכה תופיע אצל ילד עם התפתחות תקינה בין גיל 10 חודשים לשנה ועשרה, כלומר הטווח הוא גדול ורק ילד שלא ישיג הליכה עד שנה ועשרה חודשים יחשב למאחר. להלן דוגמא לטבלה כזו:

הפיזיותרפיה עוקבת אחר טבלאות ההתפתחות באמצעות מבדקי הערכה ואבחון שונים וקובעת מה הם החוסרים שהילד מציג בהשוואה להתפתחות תקינה , נקבעות מטרות טיפול המחולקות ליעדים, נבחרת שיטת הטיפול ויוצאים לדרך.
היום מקובל לקבוע את מטרות הטיפול על פי מודל שנקרא ICF שמדבר על השתתפות של הילד בסביבת חייו. לדוגמא ילד בדווי שלא נזקק להליכה בתוך סביבת מגוריו או לשימוש במדרגות אבל כן זקוק לזחילה ולישיבה, יקבעו המטרות על פי סדר עדיפות זה.
ילד שנמצא בבית הספר וצריך להגיע לאולם ספורט או לחדר מוזיקה, יקבל טיפול על פי מטרות אלו. כלומר השאיפה להגיע לתפקוד מקסימלי בתוך הסביבה בה חי הילד.

מעבר לטיפול המנואלי המתרחש בדרך כלל על מזרנים, ישנן, כאמור דרכים נוספות לטיפול המוטורי העושות שימוש באביזרים שונים:

עמידונים– מכשירי עזר להעמדה שנועדו להעמיד ילדים עם שיתוק מוחין שאינם מסוגלים לעמוד בכוחות עצמם. קיימים סוגים שונים של עמידונים והפיזיותרפיסט מתאים את העמידון על פי צרכי הילד ויכולותיו. הנה כמה דוגמאות:

עמידון אקטיבי ללא שליטת ראש.

עמידון פאסיבי קדמי עם שליטת ראש.

הליכונים– אביזרי עזר להליכה המותאמים לילדים שלא השיגו עדיין הליכה או שמתקשים בהליכה. ישנם סוגים שונים של הליכונים, הפיזיותרפיסט מתאים את ההליכון לפי צרכי הילד ויכולותיו. הנה כמה דוגמאות:

הליכון קידמי.

הליכון ריפטון קידמי ואחורי.

אביזרים לפעילות גופנית– כחלק מהטיפול השוטף בילד הפיזיותרפיסט יכין תכנית פעילות אותה יבצע הילד כחלק מסגר היום שלו בבית ו/או בבית הספר. ישנם מכשירי כושר שונים המותאמים למגבלות ויכולות של הילדים. לדוגמא:
–

הליכון חשמלי שמתחיל ממהירות נמוכה

אופניים טיפוליות:

תחומים בהם עוסקת הפיזיותרפיה בילדים עם שיתוק מוחין פרט לטיפול הקליני:
הושבה: פיזיותרפיה לילדים עם שיתוק מוחין כוללת גם התאמת הושבה עבור ילדים שלא השיגו את הישיבה העצמאית או שמתקשים בישיבה לאורך זמן. גם כאן ישנם סוגים שונים של כסאות, ניידים ונייחים ונעשית התאמה על פי צרכי הילד. הנה מספר דוגמאות:

טיולון עם אפשרויות הטיה

כיסא תלמיד

סדי רגליים– סדי רגליים הינם אביזרים העשויים פלסטיק ומותאמים לילד באופן ספציפי ומטרתם לשמור על טווחי תנועה תקינים בכפות הרגליים ולהימנע במידת האפשר מניתוחי הארכת גידים, לילד שעומד בעמידון הסדים מאפשרים מנח טוב של כף הרגל בעמידה, לני שהולך הסד עוזר במנח תקין של כף הרגל בהליכה. ישנם סוגים שונים של סדים, על סוג הסד מחליט האורתופד. לפיזיותרפיסט יש מקום להמליץ ולהביע את דעתו כאחד המכיר את הילד ברמה היומיומית, הוא גם יהיה אחראי בבתי ספר לחינוך מיוחד על ביצוע ומסירת הסדים מהספק.
הנה מספר דוגמאות:

סדים ללא ציר סד עם ציר

טיפולים נשימתיים -פיזיותרפיה לילדים עם שיתוק מוחין כוללת גם במידת הצורך , ורק בהוראת רופא!. ילדים הסובלים מעקמות או שינויי שונים במערכת השריר שלד שגורמים לנשימה ירודה, הצטברות ליחה במערכת הנשימה ודלקות ריאה חוזרות ונשנות, יעזרו בפיזיותרפיה הנשימתית. ישנן טכניקות לטיפול נשימתי אותן מבצע הפיזיותרפיסט ואף מדריך את הצוות החינוכי ו/או את משפחת הילד. פרט לטיפול המנואלי ישנן שינויי מנח, העמדה בעמידון, פעילות גופנית וכ”ו, כל אלו תורמים להגדלת נפח הנשימה של הילד ולפינוי הליחה.
הדרכה- חלק ניכר מהטיפול של הפיזיותרפיסט להורים ולצוות החינוכי הן בנוגע לציוד עזר והן בנוגע למתיחות, הפעלה גופנית, העמדה הולכה ועוד.

במסגרות החינוך המיוחד ישנם פיזיותרפיסטים כחלק מהצוות.
ילדים עם שיתוק מוחין המשולבים בחינוך הרגיל מקבלים טיפול פיזיותרפיה דרך גוף שנקרא מתי”א.
וכמובן דרך קופות החולים במכונים להתפתחות הילד.

במסגרת בתי הספר הן של החינוך המיוחד והן בחינוך הרגיל הפיזיותרפיסט, יחד עם כל הצוות ובשיתוף ההורים קובעים מטרות טיפוליות לילד המתוחמות בזמן ומדידות כדי לבחון את התקדמות הילד.