קצבת נכות כללית
קצבת נכות כללית נועדה לתת עזרה מינימאלית לנכים שאינם זכאים לקצבה מכל מקור אחר.
סוגי הפגיעות שבגינן ניתן לנסות לתבוע קצבת נכות כללית מביטוח לאומי

חוק “הנכות הכללית” מתייחס לנכים שאינם נכללים באף אחד מהחוקים האחרים הקיימים המתייחסים לנכים. כל נכה שאינו מכוסה בביטוח מכוחו של חוק קיים המטפל בקבוצת נכים מוגדרת, יכול לתבוע הכרה בו כנכה מכוח “חוק הנכות הכללית”. מדובר בנכים מלידה, ממחלה, מתאונה מקרית (נפילה), ממעשה עוולה.

נכים כתוצאה מפגיעה בעת השירות הצבאי, בתאונת עבודה, בפעולת טרור- מקבלים קצבאות, שירותי שיקום, טיפול וכיו”ב מכוח חוקים אחרים.

מה מטרת קצבת הנכות הכללית של ביטוח לאומי?
מטרת קצבת הנכות היא לפצות את האדם הנכה על אובדן כושרו להשתכר ולא על עצם קיום הנכות. לפיכך כדי לקבל קצבת נכות כללית מן הביטוח הלאומי צריך לעמוד בשני תנאים מצטברים:
אחוז נכות רפואית מינימאלי כנקבע
אובדן או ירידה בכושר השתכרות

מיהו “נכה” לפי חוק הנכות הכללית של ביטוח לאומי?
גיל: תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים ועדיין לא הגיע לגיל הפרישה.

אחוזי נכות רפואית: רופא מטעם הביטוח הלאומי קבע לך נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות, או בשיעור של 40% לפחות, אם יש לך כמה ליקויים רפואיים ועל ליקוי מסוים נקבעה לך נכות רפואית בשיעור של 25% לפחות. הנכות הרפואית מחושבת לא בצורה של חיבור הנכויות אלא בצורה של שקלול אחוזי הנכויות השונות.

יכולת תפקודית: נקבע שעקב נכותו האדם אינו מסוגל לעבוד או שיכולתו להשתכר ירדה ב-50% לפחות, ונקבעה לו דרגת אי כושר באחד מהשיעורים האלה: 60%, 65%, 74% או 100%

קריטריון כספי: האדם אינו עובד או שהכנסתו כשכיר או כעצמאי נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע, 6,331 ש”ח (החל ב- 01.01.2020)

אישה נשואה שאינה עובדת תקופה ארוכה, תיבדק במסלול שונה לצורך קבלת קצבת נכות לעקרת בית. הבדיקה במסלול לעקרת בית תתבצע אם לא האישה לא עבדה 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים, ב-48 החודשים שקדמו ליום הגשת התביעה, או שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד – אם הפסקת העבודה הייתה לאחר הגשת התביעה.

כדי לקבוע את דרגת אי כושר ההשתכרות יש לעבור ועדה רפואית שתקבע מהם אחוזי הנכות הרפואית. אחוזי הנכות נקבעים לפי ’ספר המבחנים הרפואיים’ שבתקנות הביטוח הלאומי. ספר זה מכיל את רשימת המוגבלויות, הליקויים והמחלות ואת האחוז הרפואי שנקבע לכל אחת מהן.

סכום קצבת הנכות החודשית הוא בהתאם לדרגת אי הכושר שנקבעה (מעודכן ל- 01.01.2020):

• דרגה מלאה (100% או 75%) – קצבה חודשית מלאה בסך3,321 ₪
• דרגה חלקית בשיעור 74% – קצבה חודשית חלקית בסך ₪2,242.
• דרגה חלקית בשיעור 65% – קצבה חודשית חלקית בסך ₪2,027 .
• דרגה חלקית בשיעור 60% – קצבה חודשית חלקית בסך ₪1,908.

אדם זכאי לתוספת לקצבה אם נקבעה לו דרגת אי כושר מלאה ונכותו הרפואית נקבעה
קצבאות וגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי

תוספת עבור ילדים
התוספת משולמת עבור שני הילדים הראשונים, שעונים על אחד מהתנאים האלה:
עדיין לא מלאו להם 18 שנים
הם משרתים בצבא או בשירות לאומי, ועדיין לא מלאו להם 24 שנים
הם עונים להגדרת ילד על פי חוק ביטוח זקנה

סכום התוספת עבור הילדים הוא בהתאם לדרגת אי-הכושר שנקבעה לך:

דרגה מלאה (100% או 75%) – סכום התוספת הוא 954 ש”ח

דרגה חלקית בשיעור 74% – סכום התוספת 706 ש”ח

דרגה חלקית בשיעור 65% – סכום התוספת 620 ש”ח

דרגה חלקית בשיעור 60% – סכום התוספת 572 ש”ח

תוספת עבור בן / בת זוג
התוספת משולמת עבור בן/ בת זוג שעונים על שני התנאים האלה
סכומי ההכנסה של בן הזוג הם עד 6,014 ש”ח
בן הזוג אינו מקבל קצבה אחרת

סכום התוספת עבור בן/ בת זוג הוא בהתאם לדרגת אי-הכושר שנקבעה לך:

דרגה מלאה (100% או 75%) – סכום התוספת הוא 1,192 ש”ח

דרגה חלקית בשיעור 74% – סכום התוספת הוא 882 ש”ח

דרגה חלקית בשיעור 65% – סכום התוספת הוא 775 ש”ח

דרגה חלקית בשיעור 60% – סכום התוספת הוא 715 ש”ח

לתשומת לבך,
אם יש לך דרגת אי-כושר בשיעור 74% או 65% או 60%, ואתה מרוויח יותר מ 2,216 ₪ תהיה זכאי לתוספת מלאה עבור בן הזוג ו/או הילדים.
תהליך הטיפול בתביעה
שלב ראשון: פקיד התביעות בסניף הביטוח הלאומי בודק את התביעה.
שלב שני: רופא הביטוח הלאומי בודק את התביעה.
שלב שלישי: בדיקה בוועדה הרפואית.
שלב רביעי: קבלת החלטה בתביעה.

מי קובע את הנכות ואחוזי הנכות?
ועדה רפואית שליד הביטוח הלאומי קובעת האם האדם זכאי לאחוזי נכות ואם כן, מה גובה האחוזים. הנכות נקבעת ע”י הרופא לפי חוק המוסד לביטוח לאומי ותקנותיו. אם עמד הפונה בתנאי של שיעור נכות רפואית מתאים, יעבור לבדיקת התנאי השני והוא היעדר או אובדן כושר ההשתכרות (אין לו כושר להשתכר למחייתו או שכושרו להשתכר פחת בשיעור 50% ומעלה). קביעה זו תיעשה על ידי ועדה מיוחדת לצורך זה. כלומר, מי שיקבע לגביו כי לא איבד את כושרו לעבוד לא יקבל גמלת נכות גם אם נכותו הרפואית גבוהה.

ה”מסלול מהיר” לבעלי מוגבלויות קשות
אנשים עם מוגבלות קשה יכולים להגיש תביעה במסגרת המסלול המהיר, והביטוח הלאומי ישתדל לסיים את הטיפול בתביעה תוך 30 יום מהגשת התביעה.
אנשים שיטופלו במסלול המהיר הם- חולים במחלה ממארת בשלבי טיפול אקטיבי במחלה או במצב סופני, חולי ALS המטופלים ב- RILUTEK, אנשים עם ליקוי נפשי בשיעור 50% לפחות, אנשים עם פיגור שיכלי בשיעור 40% לפחות (המוכרים על ידי משרד הרווחה), חולי שחפת קשה, מבוטחים בשנה הראשונה לאחר השתלות- כליה, לב, ריאות, כבד, לבלב או מח עצם, חולים במחלות קשות או זיהומיות המקבלים טיפולים פעילים.

הגשת ערר על החלטת ועדה רפואית בעניין שיעור הנכות
אדם שבקשתו לגמלת נכות כללית נדחתה בשל שיעור נכות נמוך מן הנדרש בחוק, או מי שנקבע לו שיעור נכות המזכה אותו בגמלת נכות כללית, אולם הוא מבקש להגדיל את שיעור הנכות (ובהתאם להגדיל את סכום הגמלה) יכול להגיש ערר לוועדת עררים. בוועדת עררים יושבים 3-2 רופאים שהתמחותם בנושאי הפגיעה של הנפגע (לדוגמה, אם הפגיעה אורתופדית, ישבו בה רופאים אורתופדים).

ערעור על אחוזי נכות רפואית
מי שנקבע לו פחות מ-80% נכות רפואית או דרגת אי כושר נמוכה מ-75%, רשאי לערער על אחוזי הנכות הרפואית לפני ועדה רפואית לערערים.

הוועדה הרפואית לערערים יכולה לאשר את אחוזי הנכות הרפואית שקבע הרופא המוסמך או לשנותם (להגדילם או להפחיתם).

את הערעור יש למסור בכתב לסניף המוסד לביטוח לאומי במקום המגורים, בצירוף הנימוקים, בתוך 60 יום מתאריך קבלת ההודעה בכתב בדבר אחוזי הנכות הרפואית.

על החלטת הוועדה הרפואית ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלות חוק בלבד – במקרים הנוגעים לפרשנות החוק ולא אלה הנוגעים למצבו הרפואי של האדם. את הערר יש למסור בתוך 60 יום מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי בדבר החלטת הוועדה הרפואית לערערים.

ערעור על קביעת הדרגה של אי הכושר להשתכר
מי שנקבע לגביו שלא איבד מכושרו להשתכר / שאיבד פחות מ-50% / שנקבעה לו דרגת אי כושר נמוכה מ-75%, רשאי לערער על דרגת אי הכושר בפני ועדה לערערים.

הוועדה לערערים יכולה לאשר את דרגת אי הכושר שקבע פקיד התביעות או לשנותה (להגדילה או להפחיתה).

על החלטת הוועדה הרפואית ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלות חוק בלבד – במקרים הנוגעים לפרשנות החוק ולא נוגעים למצבו המסוים של האדם. את הערר יש למסור בתוך 60 יום מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי בדבר החלטת הוועדה לערערים.

ערעור על החלטות אחרות של פקיד התביעות
ניתן לערער לפני בית הדין האזורי לעבודה על החלטה אחרת של פקיד התביעות שאינה עוסקת בדרגת אי כושר ההשתכרות, כגון תקופות עבודה של המבוטח, גילו, הכנסותיו מעבודה או שלא מעבודה.

את הערעור יש למסור לבית הדין בתוך 12 חודשים מתאריך קבלת ההחלטה בכתב של פקיד התביעות.

בדיקה מחדש
מי שתביעתו לקצבת נכות נדחתה בשל אחוזי נכות רפואית נמוכים או בשל דרגת אי כושר נמוכה, וכן מי שנקבעה לו דרגת אי כושר חלקית – רשאי לבקש בדיקה מחדש אם עברו 6 חודשים מהקביעה האחרונה של המוסד לביטוח לאומי.

מי שחל שינוי משמעותי במצבו הרפואי או התעסוקתי, ויש בשינוי זה כדי להשפיע על דרגת אי כושר ההשתכרות, רשאי להגיש בקשה לבדיקה חוזרת גם אם לא עברו 6 חודשים מהקביעה האחרונה. לבקשה יש לצרף מסמכים רפואיים ואישורים על הכנסה מעבודה.

מי שתביעתו נדחתה מסיבה אחרת, כגון הכנסות גבוהות, והכנסותיו פחתו – רשאי להגיש תביעה חוזרת ללא המתנה.

מי שנקבעה לו דרגת אי כושר השתכרות בשיעור 75% ומעלה – רשאי להגיש בקשה לבדיקה מחודשת לבחינת אחוזי הנכות הרפואית בלבד,

אם הוא עונה על התנאים הבאים:

1. חלפו 12 חודשים מהקביעה האחרונה של המוסד לביטוח לאומי בדבר אחוזי נכותו הרפואית.
2. רופא מוסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי קבע כי חלה החמרה במצבו הרפואי.
3. הוא אינו מאושפז במוסד.

חשוב לדעת!
בבדיקה מחדש של דרגת אי הכושר בודקים מחדש גם את הנכות הרפואית וקובעים אותה. דהיינו, ביטוח לאומי עלול להפחית את אחוזי הנכות הרפואית ואת דרגת אי הכושר בעקבות הבדיקה מחדש.

ביטוח לאומי אינו יוזם בדיקה מחדש של דרגת אי כושר. על הזכויות של מקבלי קצבת הנכות המתגוררים בדיור חוץ ביתי – ראו בפרק ’מסגרת דיור חוץ ביתי’.

תחילת תשלום הקצבה
המוסד לביטוח לאומי משלם את קצבת הנכות 3 חודשים אחרי המועד שבו נקבע כי האדם נחשב כבעל אי כושר השתכרות (לכן ילדים שקיבלו גמלת ילד נכה ממשיכים לקבלה עד גיל 18 ו-3 חודשים). חשוב למהר ולהגיש את התביעה לקצבת הנכות כאשר האדם מגיע לגיל 18, וכך יתחיל המוסד לביטוח לאומי לשלם מגיל 18 ו-3 חודשים.

מעבר מקצבת נכות לקצבת זקנה
מקבלי קצבת נכות כללית יקבלו את קצבת הנכות הכללית עד לגיל הפרישה. מגיל הפרישה יתחילו לקבל קצבת זקנה בלבד.
מי שקיבלו קצבת נכות כללית סמוך למועד שנעשו זכאים לקצבת זקנה, לא תפחת קצבת הזקנה שלהם משיעור קצבת הנכות החודשית האחרונה ששולמה להם, והיא תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת נכות כללית.

הגשת בקשה לזכאות לשיקום
אדם נכה שאינו מקבל גמלת נכות כללית מפני שלא עמד באחד משני המבחנים שבחוק (שיעור הנכות הרפואית ודרגת כושר השתכרות) יוכל להיות זכאי לשיקום במסגרת המוסד לביטוח לאומי. סף הקבלה לשיקום הוא 20% נכות ומעלה בהתאם לקביעת הוועדה הרפואית. האדם הנכה יבדק ע”י פקיד שיקום, ולעתים עובדת סוציאלית, ומומחה תעסוקתי. אם אנשי המקצוע יחליטו כי הוא מתאים לשיקום, הוא יוכל לקבל עזרה בהשתלבות מחדש בשוק העבודה, בהכשרה מקצועית או בלימודי מקצוע חדש שיתאים לנכותו.