זכויות, הטבות וכלים הקיימים עבור אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה, לקידום השתלבותם בעבודה מתאימה וראויה.

עבודה חשובה לאנשים מסיבות רבות ומגוונות. עבודה מאפשרת לאדם עצמאות כלכלית, ומקנה תחושת ערך וכבוד. לעיתים קרובות, אנשים מגדירים את עצמם דרך עבודתם, וזוכים להכרה בתרומתם לחברה דרך עבודתם. דברים אלו נכונים לאנשים עם מוגבלות כשם שהם נכונים לכלל האוכלוסייה.

לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, גם ערך חברתי עבור מקומות העבודה והאנשים העובדים בהם, אשר ניתנת להם ההזדמנות להכיר באופן אישי ויומיומי אנשים עם מוגבלות ולהנות מכישוריהם ומתרומתם למקום העבודה ולצוות. לצערנו, שיעורי התעסוקה של אנשים עם מוגבלות נמוכים באופן כללי ובמיוחד בקרב מקבלי קצבאות נכות. ניתן להסיק מכך כי קיימים חסמים שונים המונעים מאנשים עם מוגבלות להיקלט בשוק העבודה, ביניהם גם הפליה מצד מעסיקים.

כעת נתאר את הזכויות, ההטבות והכלים הקיימים עבור אנשים עם מוגבלות, שמטרתם לסייע להם למצוא עבודה שוויונית ומכילה, הנותנת מענה לצרכיהם.

איסור הפליה

החוק בישראל קובע כי אין להפלות אדם עם מוגבלות, מחמת מוגבלותו, בכל הקשור לעבודה ובתנאי שהוא כשיר לתפקיד או למשרה. אין להפלות בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה, בקידום בעבודה, אין לקבוע תנאים לא רלוונטיים, ואין לפטר אדם בשל מוגבלותו. כמו כן, אין להפלות בן משפחה של אדם עם מוגבלות (למשל, בן זוג, הורה או ילד) מחמת מוגבלותו של קרובם. אף אין להפלות מי שנחשב לאדם עם מוגבלות גם אם אינו כזה, או מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות.

למעסיק יש זכות לקבל כעובד, אדם הכשיר לביצוע התפקיד. אם יש לאדם מוגבלות, ועצם המוגבלות שוללת את הכשירות לתפקיד, אין חובה לקבלו לעבודה או להמשיך להעסיקו. אולם, אדם עם מוגבלות זכאי להתאמות. לכן, יש לבדוק את כשירותו לתפקיד לאחר מתן ההתאמות.

לדוגמה, אדם עם לקות ראיה שיכול להיעזר באמצעים מותאמים למוגבלותו לקריאת חומר כתוב, יכול לעמוד בדרישות של משרה, הכוללות קריאה. לכן, יש לבדוק את כושר הקריאה שלו בעת שהוא משתמש באמצעי העזר הנחוצים לו. לעומת זאת, אדם עם לקות ראיה שאינו יכול לנהוג ברכב, לא יוכל לעמוד בדרישות התפקיד של נהג אוטובוס.

מעביד שאינו מספק התאמות נחוצות לעובד או דורש עבודה עם מוגבלות, עלול להיחשב כמי שהפלה אותו. משרד העבודה מסייע במימון התאמות. פרטים נוספים בהמשך.

על פי חוק, ההפליה בעבודה אסורה, ומי שסבל מהפליה בעבודה זכאי להגנת החוק ורשאי לפנות לבית הדין לעבודה באופן עצמאי. אדם שהופלה בניגוד לחוק עשוי להיות זכאי, בין השאר, לפסיקת פיצויים. אם אתם חשים כי הופליתם בעבודה, ניתן לפנות לנציבות לקבלת ייעוץ משפטי ואף ייצוג, במקרים המתאימים.

התאמות במקום העבודה

מעסיק חייב לספק התאמות עבור עובד עם מוגבלות אם הדבר נדרש כדי שיוכל לבצע את תפקידו ולהשתלב במקום העבודה ככל עובד ללא מוגבלות. ההתאמות במקום העבודה יכולות להיות פיזיות, כגון התקנת מעלון, התקנת בית שימוש נגיש או כבש (רמפה). התאמה עשויה להיות בעמדת העבודה האישית, כגון התאמת הציוד, אמצעי עזר ואביזרי עזר. התאמות נוספות עשויות להיות שינוי נהלי העבודה, התאמת דרישות התפקיד, התאמת שעות העבודה, התאמות בהכשרה ובהדרכה ועוד. כלומר, ההתאמות יכולות להיות מסוגים שונים, כולל התאמות שאינן פיזיות. לדוגמה, ניתן לקבוע שההתאמה הראויה היא שאדם יוכל לקבל מספר הפסקות במקום העבודה, לחלק את שעות העבודה או לעבוד מביתו.

מחובתו של מעביד לתת התאמות בכל שלב של תהליך הקבלה לתפקיד, כולל בחינות וראיונות.

יש להדגיש, כי המעביד מחויב לתת התאמות אשר נחוצות הן בשל המוגבלות, והן בשל דרישות התפקיד. עוד חשוב להדגיש, כי המעסיק לא חייב לבצע התאמות שיפגעו במהות התפקיד או המשרה, אך אם המעסיק סבור שזה המצב, עליו לעשות מאמצים רציניים, בשיתוף העובד, לשלבו במשרה חליפית שמתאימה לעובד.

תהליך קבלת ההתאמות, מחובת העובד לבקש את ההתאמות הדרושות לו, ולבסס את בקשתו. חובתו של המעביד לספק את ההתאמות רק מרגע שהעובד סיים את חובתו הוא.

השתתפות המדינה במימון התאמות

מעסיק פרטי רשאי לקבל סיוע כספי מהמדינה לצורך מימון התאמות עבור עובד עם מוגבלות. כדי לקבל סיוע זה, על המעסיק לפנות למטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, במשרד העבודה והרווחה.

מידע נוסף על מימון התאמות באתר המטה לשילוב

“יד לתעסוקה שווה” – מרכז השאלות לעזרי התאמות המופעל ע”י המדינה

חניה במקום עבודה

בין שאר ההתאמות שחייב מעסיק לספק לעובדו, כלול חניה נגישה לעובד עם מוגבלות בניידות. חובה זו חלה במקום עבודה בו יש לפחות שלוש חניות לעובדים.

ייצוג הולם

החובה להעסיק 3% אנשים עם מוגבלות

ראש הטופס

כל מעסיק שיש לו 100 עובדים ומעלה, למעט המדינה ויחידות סמך שלה, חייב לעמוד ביעד ייצוג הולם של 3% עובדים עם מוגבלות בקרב עובדיו, מכוח צו הרחבה משנת 2014.

תחתית הטופס

על המדינה ויחידות הסמך נקבע יעד העסקה ל-5% בכפוף לתיקון מספר 15 לחוק שוויון זכויות.

הצו קובע 2 חובות למעסיקים עליהם הוא חל:

• ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בקרב כלל העובדים.
• מינוי אחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות מטעם המעסיק.
• חובות אלה חלות מאז אוקטובר 2016.

לפרטים נוספים על הצו באתר משרד העבודה (דצמבר 2014).

לעדכון אודות החלטת ועדת המעקב של ההסתדרות ונשיאות האיגודים העסקיים (ינואר 2015).

לנוסח צו ההרחבה מיום 5 באוקטובר 2014.

חובת חברה ממשלתית להעסיק עד 5% אנשים עם מוגבלות

בנוסף, כל חברה ממשלתית חייבת לעמוד ביעד של אחוז עובדים עם מוגבלות, כפי שייקבע לגביה, שיהיה עד 5% מהעובדים.

לחוזר 2014-7-2 של רשות החברות הממשלתיות.

חובת גוף ציבורי גדול להעסיק 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית

ראש הטופס

החל מיום 1 בינואר 2017, כל מעסיק במגזר הציבורי המעסיק 100 עובדים ומעלה חייב להגיע לייצוג בין עובדיו של 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית.

אין חובה על עובד לחשוף את מוגבלותו בפני המעסיק, ואין חובה על מעסיק לברר עם עובדיו האם יש להם מוגבלות.
במקום זאת, המוסד לביטוח לאומי יצליב בין נתוני העובדים במקום העבודה, לבין נתוני אנשים עם מוגבלות המוכרים למערכות השונות, על מנת ליידע את המעסיקים אם הם עומדים בדרישות החוק. נתונים אלה יהיו שקופים לציבור ויתפרסמו באתר נציבות השוויון.

מעסיקים שאינם עומדים בדרישות החוק, יחויבו להגיש תכנית עבודה להגדלת שיעורי הייצוג ההולם ובה שורה של צעדים לקידום התעסוקה. כמו כן, מחויב כל גוף ציבורי למנות ממונה אשר יהיה אחראי על נושא זה.

לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקנו סמכויות אכיפה לתבוע תביעה אזרחית מעסיקים שלא עומדים ביעדים, וכן להוציא צווים לגופים ציבוריים על מנת לחייב אותם לעמוד בדרישות החוק.

העדפה מתקנת וייעוד משרות

מעסיק רשאי לפרסם משרות שיהיו מיועדות לאנשים עם מוגבלות בלבד. בנוסף, מעסיק רשאי להעדיף אדם עם מוגבלות בקבלה למשרה אשר פתוחה לכל, על פני מועמדים אחרים בעלי כישורים דומים. אלו אמצעי העדפה מתקנת, שמטרתם עמידה ביעדים שנקבעו בהסכם קיבוצי, בדבר ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות במקומות עבודה

העדפה מתקנת היא אחד הכלים ליישום חובת הייצוג ההולם, כאמצעי להשגת שוויון בשוק העבודה. באמצעותה, ניתנת עדיפות לקבוצות באוכלוסייה הנחשבות מופלות וחלשות יחסית, על פני קבוצות אחרות וחזקות יותר.

מטרת מתן העדפה מתקנת היא לתקן פערים שנוצרו בחברה במהלך השנים, באמצעות קידום של אנשים הנמנים על חברי קבוצה מופלית, על חשבון אנשים הנמנים על הקבוצות החזקות. זאת, מתוך הבנה כי הראשונים אינם יכולים לפרוץ את המחסומים שמאפייני קבוצתם יצרו, כאשר הכוונה היא להגיע בסופו של דבר לאיזון המשקף את הרכבה של החברה הישראלית על כל רבדיה.

חובת מתן העדפה מתקנת כחלק מחובת הייצוג ההולם אומצה בפסיקה ובחקיקה הישראלית, בין היתר בסעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998, המטיל את החובה על כלל המעסיקים במשק, ובחוק שירות המדינה [מינויים] הקובע כי נשים, בני האוכלוסייה הערבית, בני העדה האתיופית שהם או אחד מהוריהם נולד באתיופיה ואנשים עם מוגבלות זכאים להעדפה מתקנת בשירות המדינה.

העדפה מתקנת באה לתקן הפליה קודמת. לכן, עליה לעסוק אך ורק בקבוצה מופלית שטרם שולבה דיה בשוק התעסוקה. יש מקום לנקוט אמצעי זה במסגרת פעולות לקידום הזכות לשוויון, עד להגעה אל יעד התעסוקה השוויוני והרצוי.

בהתחשב באמור נקבעו לאחרונה יעדי העסקה, באמצעות הסכם קיבוצי ובחוק האמורים להגדיל את מספר האנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה. זאת תוך שימוש במגוון אפשרויות העומדות בפני המעסיק.

• אפשרות אחת היא העדפת מועמד עם מוגבלות הכשיר לביצוע התפקיד, שכישוריו דומים לכישורי יתר המועמדים, על פני המועמדים האחרים. כדי לממש אפשרות זו יכול המעביד לפרסם כי תינתן העדפה למועמדים עם מוגבלות.
• אפשרות אחרת היא ייעוד משרות. משמעות הדבר, כי מעסיק רשאי לקבוע כי ההתמודדות על איוש משרות מסוימות, לפי בחירתו, תוגבל למועמדים שהם אנשים עם מוגבלות בלבד. כך יוודא המעסיק כי בכל מקרה יתקבל למשרה אדם עם מוגבלות. המעסיק רשאי לפרסם את המשרה כמיועדת לאנשים עם מוגבלות בלבד.

שני האמצעים ראויים, ובלבד שהמעסיק יגיע ליעד שנקבע בהסכם הקיבוצי של העסקת אנשים עם מוגבלות במקומות העבודה המעסיקים מעל 100 עובדים, בשיעור של 3% מכלל המועסקים בשנים שלאחר מכן.

אם מדובר במעסיק ציבורי גדול, עליו לפעול כדי להגיע ליעד של 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית.

משרדי ממשלה שונים מפעילים מגוון תכניות לשיקום תעסוקתי. תנאי לקבלת זכאות לשירותי שיקום מקצועי הוא הכרה באחוזי נכות, בדרך כלל 20% נכות לפחות.

רצף תעסוקתי

מסלולי השיקום התעסוקתי הקיימים כיום נמצאים על פני רצף. 

בקצהו האחד – מרכזי תעסוקה או מועדונים שיקומיים לאנשים עם יכולת תפקוד נמוכה, שאינם בשלים עדיין להשתלב בעבודה כלשהי. 

בקצה השני – סיוע בהשמה בשוק החופשי לאנשים עם יכולות תפקוד גבוהות. בכל אחת מהאפשרויות קיים שוני במידת הליווי, בשכר, בקיום או בהיעדר יחסי עובד-מעביד.

נהוג לחלק את מסלולי השיקום לחמש קטגוריות: 

• מרכזי תעסוקה או מועדוני תעסוקה
• מפעלים מוגנים
• תעסוקה מעברית או קבוצת הכשרה
• תעסוקה נתמכת
• תעסוקה בשוק החופשי 
• שכר מותאם וגמול תעסוקה

עובד בשוק החופשי שיכולת העבודה שלו נמוכה מהמקובל בתפקיד שהוא עובד בו, יכול לבקש שכר מינימום מופחת. 

לאדם המועסק בשוק החופשי שיכולת העבודה שלו נמוכה במיוחד האפשרות לבקש להיות מועסק כמשתקם, תמורת גמול תעסוקה מופחת משמעותית, וללא יחסי עובד מעביד.

גובה השכר או גמול התעסוקה נקבע באבחון. את האבחון עורך המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. 

משרדי הממשלה האחראים למתן השירות 

• משרדי ממשלה שונים מפעילים מגוון תכניות לשיקום תעסוקתי. תנאי לקבלת זכאות לשירותי שיקום מקצועי הוא הכרה באחוזי נכות, כאמור – לרוב 20% נכות רפואית.

• ככלל, המוסד לביטוח לאומי והמטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה מעניקים שירותי שיקום לבעלי תפקוד גבוה עם יכולת השתלבות בשוק החופשי.

• משרדי הרווחה והבריאות מעניקים שירותי ליווי והכוונה לאוכלוסייה עם תפקוד נמוך יותר, בהם תעסוקה מוגנת ונתמכת.

• משרד הביטחון מעניק שירותים לאנשים בכל רצף יכולות התפקוד.

חובת גוף ציבורי גדול להעסיק 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית

גוף ציבורי גדול, המעסיק 100 עובדים ומעלה, חייב לקבוע יעד לייצוג הולם בין עובדיו של 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית, מכוח תיקון מספר 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

חובה לקבוע יעד זה חלה כאמור על גופים ציבוריים גדולים ומתייחסת לאנשים עם מוגבלות משמעותית. גופים ציבוריים רלוונטיים כוללים בין היתר את הכנסת, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, צה”ל, משטרת ישראל, השב”ס וכן משרד ממשלתי, יחידת סמך, רשות מקומית, תאגיד שהוקם בחוק, ותאגידים מסוימים בשליטה ממשלתית או בשליטת רשות מקומית המעסיקים 100 עובדים ומעלה. החוק קובע דרכים לבירור שיעור העובדים עם מוגבלות כאמור בכל גוף ציבורי. עוד קובע החוק אמצעים שעל הגוף הציבורי לנקוט כדי להגיע ליעד, ובפרט מינוי ממונה תעסוקה ופרסום תכנית עבודה לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות באותו גוף באתר האינטרנט שלו. החוק מפרט אמצעי אכיפה והוראות ספציפיות לעניין משרדים ממשלתיים ויחידות סמך, ולעניין גופים ציבוריים בעלי מאפיינים מיוחדים. תיקון מספר 15 לחוק נכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2017.

מיהו אדם עם מוגבלות משמעותית

לצורך עניין זה, “אדם עם מוגבלות משמעותית” פירושו אחד מאלה:

• אדם עם דרגת נכות בשיעור 40% לפחות המוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, רשות המיסים או משרד הבריאות.
• או אדם עם דרגת נכות בשיעור 20% לפחות הזכאי לשיקום תעסוקתי או משתתף בתכנית תעסוקה, כמפורט בחוק.
• או אדם שזכאי לשכר מינימום מותאם.
• או אדם שזכאי לשירותי רווחה בשל מוגבלותו, מאת האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם או אגף השיקום במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

בירור שיעור העובדים עם מוגבלות משמעותית בגוף הציבורי

כדי לברר את עמידתו בדרישות החוק, מעסיק לא ישאל את עובדיו האם יש להם מוגבלות. אם יפנה, אין חובה על עובד לחשוף את מוגבלותו לצורך זה. במקום זאת, הנתונים ייאספו בידי המוסד לביטוח לאומי. המוסד יצליב בין נתוני העובדים של הגוף הציבורי, לבין נתוני אנשים עם מוגבלות המוכרים למערכות השונות, על מנת ליידע את המעסיקים אם הם עומדים בדרישות החוק. נתונים אלה יהיו שקופים לציבור ויתפרסמו באתר נציבות השוויון עד 14 באוגוסט מידי שנה, לכל המוקדם. הפרסום יכלול דיווח על מידת העמידה של הגופים הציבוריים ביעד, כלומר האם הם עומדים ביעד, עומדים בו ברמה בינונית, ברמה נמוכה או שאינם עומדים בו.

פרסום תכנית עבודה

על מנת לעמוד ביעד ההעסקה של 5% אנשים עם מוגבלות, על מעסיק ציבורי גדול לפרסם תכנית עבודה להגדלת שיעורי הייצוג ההולם ובה צעדים לקידום העסקת אנשים עם מוגבלות משמעותית במשרות פנויות. ביניהם, העדפת העסקתם או קידומם של אנשים עם מוגבלות משמעותית, ייעוד משרות לאנשים עם מוגבלות כזו, פנייה לגורמים העוסקים בשילוב בתעסוקה של אנשים עם מוגבלות משמעותית, ותיעוד יישום התכנית השנתית כולל תיעוד הנימוקים לאיוש משרות פנויות.

על מעסיק ציבורי גדול לפרסם תכנית זו באתר האינטרנט שלו עד 31 באוקטובר, בכל שנה שבה אינו עומד ביעד ההעסקה של 5%. 

ממונה תעסוקה

כל גוף ציבורי המעסיק 25 עובדים לפחות, יחויב למנות ממונה תעסוקה אשר ייתן ייעוץ והדרכה לגבי חובות המעסיק בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות, יקבל פניות בנושא ייצוג הולם, וייזום פעולות להגברת המודעות לייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות.

אכיפת יעד העסקת 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית

לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקנו סמכויות אכיפה לתבוע תביעה אזרחית מעסיקים שלא מקיימים את הוראות החוק, וכן להוציא צווים לגופים ציבוריים על מנת לחייב אותם לעמוד בדרישות החוק.  הפרת צו כזה מהווה עבירה פלילית. החוק מטיל אחריות אישית על מנהל פעיל, מנהלי כוח אדם, והממונים עליהם, לקיום הוראות החוק בנושא זה. 

משרדים ממשלתיים ויחידות סמך ממשלתיות

יעד העסקת 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית יחול גם על משרד ממשלתי או יחידת סמך, המעסיקים 100 עובדים לפחות, ולגביהם יחולו הוראות שונות מאשר בשאר המגזר הציבורי. נציבות שירות המדינה תפרסם באתר האינטרנט שלה את שיעורי העמידה ביעד בקרב משרדים ויחידות אלו. נציב שירות המדינה יהיה רשאי לנקוט כלפיהם אמצעי אכיפה.

משרדים ממשלתיים ויחידות סמך יחויבו למנות ממונה תעסוקה, ללא תלות במספר עובדיהם. 

תביעות אזרחיות

מלבד הנציבות, גם עובדים, ארגון עובדים יציג באותו מעסיק, וארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות – רשאים להגיש תובענות אזרחיות בשל הפרת הוראות החוק.

תחתית הטופס