אסימינה ציבידקי
אוניברסיטת הים האגאי, החוג לחינוך יסודי, רחוב דמוקרטיאס 1, 85100, יוון
מילות מפתח: שיתוק מוחין, הורים, תפקוד המשפחה, נקודות החוזק של, יוון, איטליה
הקדמה
שיתוק מוחין (CP) מהווה הפרעה רצינית, שלה תנאים רציניים בנוגע לתפקוד הילדים והמשפחות שלהם. מחקר זה חוקר את תפקוד המשפחה (הסתגלות, לכידות וסוג המשפחה), את נקודות החוזק (גאווה, תיאום ושלמות) במשפחות יווניות ואיטלקיות, המגדלות ילד נפגע CP, ואת האינטראקציה בתוכן.
המשתתפים היו 120 הורים לילד ביולוגי נפגע CP. איסוף הנתונים שימש לשאלון דיווח עצמי, לסקאלת ה- “Family Adaptability and Cohesion Evaluation Scale” [סקאלת הערכת יכולת ההסתגלות של המשפחה לכידות שלה] (FACES-III) וה-“Family Strengths Inventory” [מצאי נקודות החוזק של המשפחה]. לפי הממצאים, הורים (בשתי המדינות) מעריכים את המשפחה שלהם בטווח המאוזן, המייצג תפקוד משפחה תקין, על-פי המהדורה המתוקנת של מודל ה-“Olson Circumplex”. לבסוף, הם חולקים כמות גדולה של נקודות חוזק, המוצגת בעיקר בגאווה רבה ובתיאום רב.
1. מבוא
שיתוק מוחין (CP) מהווה מגבלה חמורה נדירה, אך אף את ההפרעה השכיחה מכל בילדו∙ת, המשפיעה על 2 רכים נולדים מתוך 1,000 לידות חיות (Kinsner-Ovaskainen et al., 2017). מבין התנאים הכרוניים, המתגבשים בילדו∙ת, CP מהווה את הגורם השכיח מכולם למגבלה. הפרעה בתפקוד המוטורי מהווה את המאפיין העיקרי. אבל פרטים נפגעי CP עלולים להפגין מומים תחושתיים, אינטלקטואליים ותקשורתיים ואף מגבלות מורכבות של פונקציות טיפול עצמי. CP מהווה הפרעה רצינית בעלת השפעה מרובה על חיי האדם המושפע, על חיי המשפחה, על החברה ועל מדיניות ציבורית, מפני שהוא מייצג מצב כרוני מורכב, הגובה מחירים גבוהים של טיפול רפואי חברתי (O’Shea, 2008; Rosenbaum et al., 2007). CP מהווה מצב, שאולי לא זו בלבד שישפיע בצורה מהותית על תפקוד הילד, כי אם גם על המשפחה ועל ההורים (Raina et al., 2005). CP משליך על כל המשפחה לטווח הארוך, באופן מורכב ורב גורמים (Rentinck, Ketelaar, Jongmans, & Gorter, 2007). השלכות הטיפול בילד נפגע CP ניכרות, ועל ההורים להתמודד עם דרישות משתנות, הקשורות לצרכים הספציפיים של הילד שלהם. הסקירה מראה, כי המטפלים של נפגעי CP
נוטים לפתח רמות לחץ ודכאון גבוהות ואיכות חיים ירודה מזו של הורים לילדים ללא מגבלה. הגורמים קשורים בעקביות להשפעות אלו הם התנהגות הילד ובעיות קוגניטיביות, מסוגלות עצמית נמוכה מצד המטפל ותמיכה חברתית דלה (Pousada et al., 2013). ילד נפגע CP יכול לעורר יותר אחריויות על הטיפול בו, קושי כלכלי, מגבלות על הישגים תעסוקתיים, מצוקה בשל מערכת יחסים, יגון ובידוד חברתי, כולם בעלי השפעות שוטפות מעמיקות יותר על ההורים, על הילד ועל המשפחה (Bourke-Taylor, Howie, & Law, 2011), במיוחד על תפקוד המשפחה (Kołtuniuk,Rozensztrauch, Budzinska, ́ & Rosinczuk, ́ 2019).
תפקוד המשפחה מתייחס לאיכות האינטראקציות בין בני המשפחה (Minuchin, Rosman, & Baker, 1978). יתרה מזאת, הוא מתייחס למערכות היחסים בין בני המשפחה, לארגון שלהם, לציפיות שלהם, לתמיכה שלהם זה בזה ולילד שלהם (Bartlett & Palisano, 2000).
כתובת אימייל: tsimpidaki@rhodes.aegean.gr
המחקר אודות טיפול משפחתי בעל שני ממדים בסיסיים בתפקוד המשפחה: הלכידות הרגשית, המתייחסת לשאלה, האם בני המשפחה מרגישים מבו∙דדים, או קרובים למשפחה שלהם, וליכולת ההסתגלות לשינויים של המשפחה (Minuchin et al., 1978).
המחקר ממשיך, אולם בהינתן מצב הידע הנוכחי שלנו, יתכן, כי יטעה להסיק מסקנות קשיחות על האינטראקציות במשפחה ועל התפקוד שלה, בייחוד על משפחות, המגדלות ילד נפגע CP. נוכחות ילד בעל מגבלה עלולה לכפות על המשפחה השפעות מרובות ועמוקות (Seligman & Darling, 2007) ולעיתים קרובות נחשבת לגורם מלחיץ מאד בחיי המשפחה (Mandleco, Frost-Olsen, Dyches, & Marshall, 2003). במחקר מוקדם יותר נגרס, כי אירוע כזה לבטח גרם לחוסר תפקוד במשפחה (Knafl & Gilliss, 2002). מבחינה היסטורית הדגישו מחקרים למכביר היבטים שליליים של תפקוד המשפחות, אשר להן ילד בעל מגבלה. ההיבטים האלה הם: הערכה עצמית נמוכה של המשפחה, הכבדה על המשאבים הרגשיים של המשפחה ואסטרטגיות התמודדות, מתן פרשנות לשגרה הנורמלית של המשפחה ושלילת הזדמנויות צמיחה אישיות (Li-Tsang, 2001). מחקר קודם הציע, כי במשפחות, אשר להן ילדים בעלי מגבלות, מתנהלות מערכות יחסים פחות חיוביות, ישנו תפקוד פחות יעיל ומתקבלת פחות תמיכה חברתית מאשר בקרב משפחות, אשר להן ילדים ללא מגבלות (Magill-Evans, Darrah,Pain, Adkins, & Kratochvil, 2001). המחקר הנוכחי מציע, כי הורים לילדים נפגעי CP מתמודדים עם דרישות ייחודיות ועם אתגרים ייחודיים, שלהם השפעה שלילית פוטנציאלית על השלומו∙ת הפסיכולוגית שלהם וכן על תנאי המטפל והילד גם יחד (Irwin, Jesmont,& Basu, 2019).
ואולם השקפות חלופיות מציעות, כי מרבית המשפחות סובלות אירועים מלחיצים בצורה מאד מתקבלת על הדעת (Mandleco et al., 2003) ויכולות להסתגל אליהם בהצלחה (Raina et al., 2005; Tsibidaki & Tsamparli, 2009; Tsibidaki, Tsamparli, & Tsibidakis, 2017). מחקרים אחדים ברמה בינלאומית הציעו, כי משפחות, המגדלות ילדים בעלי מגבלות, עשויות לתפקד ביעילות, על אף שהן חוות סיטואציות קשות באופן חריג (Knafl & Gilliss, 2002; Seligman & Darling, 2007). מגוון מושגים משמשים להסברת שלומו∙ת המשפחה, או להסברת נקודות החוזק של המשפחה, הנחשבות למאפיינים, הנחוצים לתפקוד תקין, הכולל נקודות חוזק, הקשורות לנישואין [של ההורים], לתקשורת, לאסטרטגיות התמודדות ולשביעות הרצון של המשפחה, אשר קשורות בחלקן לנישואין (Greef, 2000). הורים, המגדלים ילד נפגע CP, מדרגים את התפקוד המשפחתי שלהם בטווח המאוזן של הערכת המשפחה ומעריכים, כי הם שייכים לקבוצות המשפחה,
המתפקדות כהלכה וביעילות (Tsibidaki et al., 2017). תפקוד משפחתי חשוב לסיוע בעידוד תוצאות התפתחותיות בקרב ילד נפגע CP (Dunst, Trivette, & Hamby, 2008). באותו זמן קושרו רמות גבוהות של תפקוד משפחתי לשיפור בריאות הנפש והבריאות הפיזית של הורים לילדים נפגעי CP. ספקי שירותי בריאות, אשר עובדים עם משפחות של בעלי מגבלות לטווח הארוך, מדגישים את חשיבותו של פיתוח התערבויות, התומכות במשפחה בשלמותה והמטפחות אותה בשלמותה (Raina et al.,2005).
ישנה שאלת ליבה, המבוססת על “פרדוקס המגבלה”, המוגדר מחדש, אשר הוצג על-ידי כותבים שונים, המעוניינים להסביר, מדוע (או הכיצד) מסתגלים חלק מההורים טוב יותר מאחרים לדרישות ספציפיות, הנכפות בגין האחריות על הטיפול בילד בעל מגבלה (Carona, Pereira, Moreira, Silva, & Canavarro, 2013). דרך לענות על כך היא בהתאם לנקודת המבט בדבר נקודות החוזק של המשפחה. לפיה, לכל משפחה יש בעיות, ברם היכולת והרצון לזהות אותן ולהתמודד איתן מהווים את המפתחות להבדלה בין משפחות מתפקדות לבין אלה שאינן מתפקדות. נקודות החוזק של משפחה מתפקדת והמאפיינים שלה נחקרים על-ידי מלומדים מרחבי העולם. רוב החוקרים התמקדו בעיקר בבעיות של המשפחות, או בנקודות החולשה שלהן. לאחרונה חוקרים חוקרים משפחות מנקודת ראות, המבוססת על נקודות חוזק (DeFrain & Asay, 2007b). מגוון מונחים משמשים להסברת שלומו∙ת המשפחה, או נקודות החוזק שלה, הנחשבות למאפיינים של תפקוד ראוי, כולל נקודות החוזק, הקשורות לנישואין [של ההורים], לתקשורת, לאסטרטגיות התמודדות ולשביעות הרצון של המשפחה (Greef, 2000). נקודת המבט בדבר נקודות החוזק של המשפחה טומנות בחובן השערה בדבר קיומן של שש תכונות עיקריות, המבדילות בין משפחות חזקות לבין משפחות, אשר אינן מתפקדות כהלכה (DeFrain & Stinnett, 2003): (1) התחייבות למשפחה ולשלומו∙ת של כל בן משפחה, (2) תקשורת חיובית ויכולת לפתור עימות[ים] באופן קונסטרוקטיבי, (3) ביטויים רגילים של חיבה ושל צידוד בקרב בני משפחה, (4) נטייה ליהנות מזמן איכות יחדיו, (5) שמץ של שלומו∙ת רוחנית ו-(6) יכולת להתמודד ביעילות עם לחץ ועם משברים בלתי צפויים. חובה לציין (LaForme Fiss et al.,2013), כי משפחות, המצהירות על נקודות חוזק, בדרך כלל נחשבו לחזקות ולמצליחות.
1.1. רקע תיאורטי
המחקר מבוסס על תיאוריית מערכות המשפחה, באופן מיוחד על מודל ה-“Circumplex” של מערכות הנישואין והמשפחה ועל תיאוריית נקודות החוזק של המשפחה.
מודל ה-“Circumplex” של מערכות הנישואין והמשפחה פותח על-ידי Olson ועל-ידי עמיתיו והוא מתאר את רמת תפקוד המשפחה (Olson, Sprenkle, & Russell, 1979). הוא מייצג את אחד המודלים הכי שימושיים באופן נרחב של תפקוד המשפחה, הן במישור הקליני והן במישור האקדמי (Olson, 2000). ההיפותזה העיקרית של מודל ה-“Circumplex” היא כדלקמן: רמות לכידות וגמישות מאוזנות הן הקונדוקטיביות ביותר לתפקוד המשפחה התקין. ולהיפך, רמות לכידות וגמישות בלתי מאוזנות (נמוכות עד מאד, או גבוהות עד מאד) קשורות לתפקוד משפחה בלתי תקין. זוג, שחש איזון, ומשפחה ומערכות משפחתיות נוטים לתפקד יותר, בהשוואה למערכות בלתי מאוזנות (Olson et al., 1979). באופן יותר ספציפי, משפחות מהסוג המאוזן מתפקדות בצורה הולמת יותר ממשפחות מהסוג הקיצוני. בהימצא שלושה ממדים מרכזיים במודל ה-“Circumplex” (לכידות, יכולת הסתגלות ותקשורת) לכידות ושינוי (יכולת הסתגלות) מהווים את שני הממדים המשמשים את המודל מבחינה גרפית (Olson & Gorall, 2006). מנקודת המבט בדבר נקודות החוזק של המשפחה עולה, כי לכל משפחה יש בעיות, ברם אף היכולת והרצון לזהות אותן ולהתמודד איתן. המוקד בנקודות החוזק של המשפחה מכו∙ון לספק מדד של שני מאפיינים, או ממדים, אשר הוצהרו על-ידי משפחות, הנראות כמסוגלות להתמודד עם הבעיות הבלתי נמנעות ועם העימותים,
העולים בחיי המשפחה. שני הממדים הם גאווה ותיאום.
מושגים בסיסיים פירושים
לכידות לכידות במשפחה מוגדרת כהתקשרות הרגשית, שקיימת בין בני המשפחה. המונחים הספציפיים, או המשתנים הספציפיים, היכולים לשמש לאבחון לכידות המשפחה ולמדידתה הם: התקשרות רגשית, גבולות, קואליציות, זמן, מרחב, חברים, קבלת החלטות ואינטרסים ויצירה מחדש. מוקד הלכידות הוא, הדרך, שבה מאזנים בין הנבדלו∙ת שלהם לבין שלהם לבין הקרבה ביניהם. יש ארבע רמות לכידות, הנעות בין מנותקת (נמוכה מאד) לנפרדת (נמוכה עד בינונית), לחזקה (בינונית עד גבוהה) וללכודה (גבוהה מאד). נטען, כי רמת הלכידות המרכזית, או המאוזנת (נפרדת וחזקה), נועדו להפיכת תפקוד המשפחה לאופטימלי. הרמה הקיצונית, או הבלתי מאוזנת (המנותקת, או הלכודה), נראית לרוב כבעייתית בקשר למערכות יחסים לטווח הארוך (Olson, 2000).
יכולת הסתגלות יכולת הסתגלות (או גמישות) מהווה את היקף השינוי, שהיא מחוללת במערכות יחסים בין תפקידים ובחוקי מערכות היחסים. המונחים הספציפיים כוללים מנהיגות, סגנונות משא ומתן, מערכות יחסים בין תפקידים וחוקי מערכות יחסים. מוקד הגמישות נעוץ באיזון המערכות את היציבות, לעומת השינוי. ארבע רמות הגמישות נעות בין “נוקשה” (נמוכה מאד) למובנית (נמוכה עד בינונית), לגמישה (בינונית עד גבוהה) לכאוטית (גבוהה מאד) (Olson,2000).
סוג המשפחה ממודל ה-“Circumplex” עולה קיומה של מערכת יחסים, התחומה בין קווים עקומים, בממדי הלכידותויכולת ההסתגלות, הקובעת את סוג המשפחה. מודל זה מאפשר לזהות 16 סוגים של מערכות, הקשורות לנישואין, ושל מערכות משפחתיות, על-ידי חלוקת ממדי הלכידות ועל-ידי חלוקת יכולת ההסתגלות לארבע רמות. שני הממדים תחומים בין קווים, בכך שמשפחות, הנראות במיקום גבוה מאד, או נמוך מאד בשני הממדים, מסווגות כבלתי מתפקדות, בעוד משפחות יותר מאוזנות (שני התחומים המרכזיים) מסווגות כמתפקדות בצורה הולמת יותר. את 16 הסוגים ניתן לחלק לשלושה סוגי משפחה כלליים יותר: מאוזן, בטווח הבינוני וקיצוני. סוגים מאוזנים הם ארבעת המרכזיים, המאוזנים בשני הממדים. סוגים בטווח הבינוני הם הקיצוניים בממד אחד, לעומת זאת המאוזנים בשני. סוגים קיצוניים הם הקיצוניים בשני הממדים (Olson, 2000).
גאווה גאווה מוגדרת כתכונות משפחה, הקשורות לאמון ולנאמנות במשפחה (Olson et al., 1982).
תיאום מוגדר כמהות שליטה של המשפחה וככשירותה (Olson et al., 1982).
1.2. המחקר הנוכחי
תשומת לב מעטה הוסבה בספרות לחקירת נקודות הדמיון וההבדלים בין משפחות ממדינות מאזור הים התיכון כגון יוון וכגון איטליה (Olivari, Wahnb, Maridaki-Kassotaki, Antonopoulou, & Confalonieria, 2015). במיוחד בין משפחות של ילדים נפגעי CP. סקירת הספרות מדגישה שני מחקרי אוכלוסייה השוואתיים כלליים על אבהות ביוון ובאיטליה (Maridaki-Kassotaki, Antonopoulou, Olivari, Tagliabue, & Confalonieri, 2020) ועל תפיסות של ילדים מתבגרים את סגנונות ההורות (Olivari et al., 2015) ורק מחקר השוואתי אחד על משפחות, המגדלות ילד נפגע CP (Tsibidaki, 2020a). המחקר מראה, כי הן בתרבות היוונית והן בתרבות האיטלקית מוצבת המשפחה במעמד גבוה ומוערכת על-ידי הקהילה, משום ששתיהן התרבויות הכי מסורתיות (המקנות למשפחה מעמד גבוה) באירופה (Eurofound, 2014). ביוון ובאיטליה קיימת מדיניות חוק דומה, הקשורה לתפקידים הוריים במשפחה (Maridaki-Kassotaki et al., 2020). יחידת המשפחה מהווה את היסוד החשוב מכל בחברה האיטלקית, מה שמספק לפרט תמיכה רגשית וכלכלית. מבני משפחה גרעינית הם השכיחים מכולם ביוון ובאיטליה. המשפחה, בשתי המדינות, עודנה משחקת תפקיד ביצירת לכידות חברתית ומידה מסוימת של השתייכות לבני המשפחה (Cultural atlas, 2020a, 2020b). בנוסף, באיטליה וביוון קיימת חקיקה שונה ומדיניות שונה לגבי תפקיד המשפחה בחינוך ובטיפול בילדים, והאלמנטים האלו ביצירת מדיניות יכולים להשפיע על האווירה במשפחה (Olivari et al., 2015).
כל עוד החקיקה הבסיסית שונה וכל עוד המדיניות שונה, למרות הקשר החזק של היוונים למשפחה, תמיכת הרווחה במשפחה כמעט אינה קיימת. בהשוואה לאיטליה (ולמדינות אירופאיות ומערביות אחרות), מדורגת יוון במקום נמוך מאד במונחים של מתן טיפול בילד (באופן מיוחד בילדים עד גיל שלוש), של ארגון אישורי הורים בנושאים שונים, רמות יתרונות האמהו∙ת תמיכת הרווחה במשפחות, שלהן ילדים (Papadopoulos, 2002).
מטרת מחקר זה כפולה: מצד אחד, לחקור את רמת תפקוד המשפחה (הסתגלות, לכידות, סוג המשפחה) ונקודות החוזק של המשפחה (גאווה, תיאום ושלמות) במשפחות יווניות ואיטלקיות, המגדלות ילד נפגע CP, ואת ההבדלים בין יוון לבין איטליה, ומצד שני, לגלות את הקשר בין תפקוד המשפחה לבין נקודות החוזק של המשפחה. היפותזת המחקר היא כדלהלן: מכיוון שמשפחות מתמודדות עם אתגרים לרוב, עם סיכונים לרוב ועם בעיות לרוב, כולם נובעים ממצב של CP, הם הופכים לנקודות החוזק שלהם בהתמודדות ובתפקוד תקין ובד בבד מדרגים רמות של תפקוד המשפחה. החשבנו את הפרמטרים של המחקר המוצהר שלנו כחשובים, כיוון הם לא נענו במידה מספקת על-ידי מחקר קיים בדבר האוכלוסייה היוונית והאיטלקית. פרט לכך, למידה על הגורמים, המשפיעים על תפקוד המשפחה, תאפשר למומחים לתכנן כראוי פעולות, המיועדות למזעור ההשפעה השלילית של ה- CPעל חיי הילדים ועל שיפור תפקוד המשפחות שלהם.
2. שיטות
2.1. משתתפים
מדגם המחקר הורכב מ-30 זוגות מאיטליה ומ-30 זוגות מיוון, לכן מסך כולל של 120 הורים לילדים נפגעי CP, אשר שייכים למשפחות גרעיניות (למשפחות, המורכבות מהורים ומהילדים שלהם). לכל ההורים היה ילד ביולוגי נפגע CP, אשר היה נתון לטיפול רפואי מתמשך ואשר היה מועמד לניתוח אורתופדי. הדמוגרפיה של ההורים, של המשפחות שלהם ושל הילדים מוצגת בטבלאות 2 ו-3.
בחירת המדגם התבצעה בשני שלבים: ראשית, משפחות יווניות, המגדלות ילד נפגע CP, נבחרו באופן אקראי מארכיונים ומקטלוגים של בית החולים של אוניברסיטת אתונה, אטיקון (אתונה), ושנית, משפחות איטלקיות תאמו למדגם היווני ונבחרו מבית החולים ” Humanitas Research Hospital”, רוצאנו (מילאנו). המדגם הורכב ממשפחות של ילד נפגע CP, בהתאם לקריטריונים הבאים: א. כל המשפחות היו גרעיניות. , ב. גיל הילד נפגע
ה- CPנע בין 4 שנים לבין 12 שנים (הלא הוא טווח הגילאים של המקרים בעלי היכולת לפעול), ג. הילד/ה נפגע/ת ה- CPחי/ה תחת אותה קורת גג עם משפחתו/ה, ד. כל המשפחות, שנכללו במדגם, היו של תושבי קבע מיוון ו-ה. הילד/ה נפגע/ת ה- CPהיה/הייתה הפרט היחיד במשפחה, אשר ייצג את המגבלה.
2.2. מדדים
הנתונים נאספו תוך שימוש בשאלון דיווח עצמי, בסקאלת ה- “Family Adaptability and Cohesion Evaluation Scale” (FACES-III) וה-“Family Strengths Inventory”. באופן יותר ספציפי:
– שאלון דיווח עצמי של 15 שאלות הועבר למטרות המחקר, כדי להשיג מידע סוציו-דמוגרפי דוגמת גיל, דוגמת רמת השכלה, דוגמת מצב תעסוקתי, דוגמת הכנסה משפחתית וכו’. כמו-כן דוגמת מאפייני המשפחה והילדים.
– FACES-III (Olson et al., 1979) מהווה סקאלה בת 20 פריטים, הממולאת בכתב יד, המועברת פעמיים לזיהוי תפקוד המשפחה האמיתי האידיאלי, המתקבל על הדעת. לכידות אמיתית, יכולת הסתגלות אמיתית וסוג המשפחה אמיתי מראים, כיצד מתארים משתתפים את משפחתם עתה (בממדים דלעיל), וגם מתארים, כיצד מייחלים משתתפים, שתהיה
משפחתם. בכל פריט טמונה אפשרות תגובה של 5 נקודות. נורמות ממוסדות מורות על כך, שציונים גבוהים בשני הממדים ניתנים לסוג המשפחה המאוזן, ציונים בינוניים ניתנים לסוג המשפחה בטווח הבינוני וציונים נמוכים – לסוג המשפחה הקיצוני. סקאלת FACES-III תורגמה ליוונית ויושמה ביוונית (Stalikas, Triliva, & Roussi, 2002: 385) ובאיטלקית (Perricone, Polizzi, Morales, Marino, &Scacco, 2012), כשלה מאפיינים פסיכומטריים טובים: מקדם האלפא עמד על .97 בנוגע להסתגלות [המשפחות] היווניות ועל .89 בנוגע להסתגלות [המשפחות] האיטלקיות.
– Family Strengths Inventory (Olson, Larsen, & McCubbin, 1982) מהווה סקאלת דיווח עצמי בת 12 פריטים. היא מספקת מדד לשני ממדים, גאווה ותיאום, אשר נקבעו על-ידי משפחות, הנראות כמסוגלות להתמודד עם הבעיות הבלתי נמנעות ועם העימותים, העולים בחיי המשפחה. נקודות החוזק של המשפחה מהוות אמצעי, אשר קל ליישם וציון, שניתן אך ורק על סמך תגובה לסקאלה של 5 נקודות. הציון נע בין 12 לבין 60: גאווה (7 פריטים, ולכן נבנה טווח פוטנציאלי של 7-35) ותיאום (5 פריטים, ולכן נבנה טווח פוטנציאלי של 5-25) ו(סך) כל הטווח הפוטנציאלי נע בין 12 לבין 60. ככל שהציון גבוה יותר, כן רבות יותר נקודות החוזק של המשפחה. תקפות המבנה הושגה בעזרת ניתוח גורמים “varivax rotation” [בעזרת סיכום המאפיינים] (N = 2.740). [מקדם] האלפא של Cronbach עמד על .83 ומקדם המהימנות “test-retest” עמד על .58. במחקר הנוכחי עמד מקדם האלפא על .92 (הסתגלות [המשפחות] היווניות) ועל .90 (הסתגלות [המשפחות] האיטלקיות). תקפות המבנה של שתיהן, של הגרסה היוונית והאיטלקית של השאלון, נחקרה באמצעות ” Principal Axis Factoring (Varimax Rotation)”.
2.3. הליך
לראשונה נודע להורים על המחקר מפי רופא אורתופד. לאחר שהושגה הסכמתם, אורגנה פגישה עם כל הורה במועד, אשר נקבע על-ידי ההורים. כל הפגישות התקיימו תוך שבוע במשרד שקט ונוח בבית חולים (ביוון ובאיטליה) תוך פרק זמן של 10 חודשים (אפריל 2017-ינואר 2018). האמצעים ננקטו על-ידי החוקר והיו בשימוש שעה וחצי בערך לכל הורה. המחקר הזה אושר על-ידי ועדות האתיקה המחקריות של בית חולים ביוון (המחלקה האורתופדית הפדיאטרית והמחלקה הפדיאטרית, אוניברסיטת אתונה, בית החולים של אוניברסיטת אתונה, אטיקון, אתונה-יוון) ובאיטליה (המחלקה האורתופדית הפדיאטרית והמחלקה הנוירו-אורתופדית, אוניברסיטת מילאנו, ” Humanitas Research Hospital”, רוצאנו, מילאנו), כאשר ההורים מספקים הסכמה מדעת כתובה. טפסי הסכמה נחתמו על-ידי כל ההורים בפגישה ההתחלתית. אחרי השלמת המחקר נשלחו סיכום מחקר ומכתב תודה לכל משפחה על השתתפותה.
2.4. ניתוח
SPSS ל-Windows v.25 (IBM SPSS Statistics, 2019) שימש לניתוח הסטטיסטי של הנתונים האמפיריים. ניתוח הנתונים התבסס על סטטיסטיקה תיאורית (ממוצע, תאחוזים וגו), על השוואות בין קבוצות המחקר, על-פי קריטריון ה-x2, על Mann-Whitney, על ניתוח ההשתנות (ANOVA) ועל ניתוח ההשתנות על-פי גורמים (2 גורמים). הכוח הסטטיסטי נבע מגודל ההשפעה והוא מהווה r למבחן Mann-Whitney, שאינו מבוסס על פרמטרים, ו- ω2 ל-ANOVA.
3. תוצאות
3.1. תפקוד המשפחה
בהתייחס לתפקוד המשפחה, סטיית המדגם, אשר אינה כוללת פרמטרים, הייתה גבוהה
יותר מבחינה סטטיסטית באופן מובהק, בהשוואה לחציון התיאורטי (אשר סומן ב- ,Mdnהוא הציון התיאורטי, הנמצא באמצע הסקאלה בת 5 הנקודות (Mdn = 2.5): 1), של משפחות יווניות מסוג המשפחות האמיתיות (Mdn = 3), [בעלות] יכולת ההסתגלות האמיתית (Mdn = 4), מסוג המשפחות האידיאליות (Mdn = 3) ו[בעלות] הלכידות האמיתית (Mdn = 3) ובאיטליה (Mdn = 4), 2)) – הציון של משפחות איטלקיות מסוג המשפחות האידיאליות (Mdn = 4) ועל הלכידות האידיאלית (Mdn = 4). סטיית המדגם, אשר אינה כוללת פרמטרים, הייתה נמוכה יותר באופן מובהק, בהשוואה לחציון התיאורטי (Mdn = 2.5), הן במשפחות מהסוג האידיאלי והן במשפחות [בעלות] יכולת ההסתגלות האמיתית באיטליה (Mdn = 2).
באותה עת הראתה הביקורת של Mann-Whitney, ללא הפרמטרים, את ההבדל המובהק בין המשפחות ביוון ובאיטליה כל עוד: 1. משפחה מהסוג האמיתי (Mdn ביוון=3 ו- Mdn באיטליה=2), 2. יכולת ההסתגלות האמיתית (Mdn ביוון=4 ו- Mdn באיטליה=2), 3. משפחה מהסוג האמיתי (Mdn ביוון=3 ו- Mdn באיטליה=4) ו-4. הלכידות האידיאלית (Mdn =3 ו- Mdn באיטליה=4). בכל המקרים הללו נצפו ערכים גדולים יותר ביוון והיקף ההשפעה היה בינוני.
ניתוח הנתונים, העוסק בדרך, שבה ההורים מתארים את המשפחה שלהם ומייחלים, שתהיה, הראה, כי הם דירגו את תפקוד המשפחה כך (תרשימים 1, 2 ו-3):
– נראה, כי ההורים היווניים ויותר ההורים האיטלקיים מאמינים בלכידות החזקה למדי/ ההדוקה למדי, ואילו בלכידות האמיתית הם לא מיישמים אותה יותר מדי.
– ההורים האיטלקיים תומכים במידה רבה בסוג המשפחה המאוזן (האידיאלי)
– נראה, כי ההורים האיטלקיים מאמינים ביכולת ההסתגלות הגמישה עד מאד (האידיאלית), אותו דבר בקשר להורים היווניים, מאידך גיסא בנוגע ליכולת ההסתגלות האמיתית, הם לא מיישמים אותה יותר מדי.
ריבוע צ’י (x2) סטטיסטי שימש לחקירת ה[סוגיה], האם היה הבדל מובהק בין הערכים הצפויים לבין הערכים הבלתי צפויים ב- FACES-III(הפרכת ההיפותזה הגרעינית). המבחן הראה, כי הן במדגם הכולל והן במדגם מיוון קיים הבדל מובהק בין הערכים הצפויים לבין הערכים שנצפו בהצטלבות בין המשפחה מהסוג האמיתי לבין המשפחה מהסוג האידיאלי, בין יכולת ההסתגלות האמיתית לבין יכולת ההסתגלות האידיאלית, בין הלכידות האמיתית לבין הלכידות האידיאלית, כשזה אינו המקרה לגבי המדגם מאיטליה. יתר על כן כעולה מהביקורת על x2, אין תלות מובהקת בין מדינת המקור לבין חוות הדעת שלהם על יכולת ההסתגלות (אמיתית-אידיאלית), על הלכידות (אמיתית-אידיאלית) ועל המשפחה מהסוג האמיתי, בעוד קיים הבדל מובהק בקרב המשפחה מהסוג האידיאלי (x2 = 14.15, df = 3, p = 0.001 ** ו- x2 = 8.62, df = 3, p = 0.035בהתאמה) (טבלה 4).
3.2. נקודות החוזק של המשפחה
ההורים היווניים (Mdn = 42.0) והאיטלקיים (Mdn = 41.5) מצהירים על נקודות חוזק רבות יותר במשפחה מהחציון התיאורטי (Mdn =36.0), מאידך הם אינם שונים באופן מובהק מבחינה סטטיסטית זה מזה. אותו דבר חל בדבר שני גורמי המבחן האחרים, גאווה ותיאום (טבלה 5).
אין הבדלים מובהקים בין הערכים הממוצעים של יוון ושל איטליה, בהתייחס לערכי נקודות החוזק של המשפחה, המיוצגים בעיקר כגאווה רבה וכתיאום רב.
3.3. ניתוח השתנות על-פי גורמים
1. האינטראקציה בין יכולת ההסתגלות האמיתית לבין יכולת ההסתגלות האידיאלית לגורמי נקודות החוזק של המשפחה: לא היו הבדלים מובהקים בין הערכים הממוצעים של קטגוריות האינטראקציה, בין יכולת ההסתגלות האמיתית לבין יכולת ההסתגלות האידיאלית (נוקשה, או כאוטית, מובנית, גמישה, גמישה עד מאד בשני גורמי נקודות החוזק של המשפחה ובסך הכולל שלהם). הדבר תקף למדגם הכולל, כמו גם לחלק האיטלקי של המדגם. יש הבדלים מובהקים בין הערכים הממוצעים של קטגוריות האינטראקציה, בין יכולת ההסתגלות האמיתית לבין יכולת ההסתגלות האידיאלית בגאווה בנקודות החוזק של המשפחה (F = 3.42, p < 0.01) ואף בכולן יחד (F = 3.01, p < 0.05). הדבר תקף לחלק מהמדגם היווני.
2. האינטראקציה בין לכידות אמיתית לבין לכידות אידיאלית בנוגע לגורמי נקודות החוזק של המשפחה: היו הבדלים מובהקים בין הערכים הממוצעים של קטגוריות האינטראקציה, בין הלכידות האמיתית לבין הלכידות האידיאלית (מנותקת, נפרדת, חזקה, חזקה מאד/לכודה), בגאווה בנקודות החוזק של המשפחה (F = 2.26, p < 0.05). הדבר תקף למדגם הכולל.
היות שבעבור יוון נמצאו הבדלים מובהקים בין הערכים הממוצעים של קטגוריות האינטראקציה, בין הלכידות האמיתית לבין הלכידות האידיאלית בגאווה (F = 3.85, p< 0.01) ובכלל (F = 3.09, p < 0.05). היות איטליה נמצאו הבדלים מובהקים בין הערכים הממוצעים של קטגוריות האינטראקציה, בין הלכידות האמיתית לבין הלכידות האידיאלית (מנותקת, נפרדת, חזקה, חזקה מאד/לכודה) בשני גורמי נקודות החוזק של המשפחה (גאווה ותיאום) ובכלל.
3. האינטראקציה בין סוג המשפחה האמיתי והאידיאלי בגורמי נקודות החוזק של המשפחה: היו הבדלים מובהקים בין הערכים הממוצעים של קטגוריות האינטראקציה, בין סוג המשפחה האמיתי לבין סוג המשפחה האידיאלי (קיצוני, מהטווח הבינוני, מאוזן חלקית, מאוזן) בגורמי נקודות החוזק של המשפחה ובכלל. הדבר תקף למדגם הכולל, כמו גם לחלק היווני של המדגם. מאחר שבעבור איטליה היו הבדלים מובהקים בין הערכים הממוצעים של קטגוריות האינטראקציה, בין סוג המשפחה האמיתי לבין סוג המשפחה האידיאלי בגאווה (F = 3.84, p < 0.01) ובכלל (F = 2.63 p < 0.05).
למעלה מכך, בחינת הבדלים (או אי בחינתם) מעבר לערכי משתני ה- FACES-IIIומעבר לגורמים שלו (יכולת הסתגלות אמיתית ואידיאלית, לכידות אמיתית ואידיאלית, סוגי משפחה אמיתיים ואידיאליים) זוהו גם משתני נקודות החוזק של המשפחה והגורמים להם לצד מספר הילדים ולצד גיל הילד נפגע ה- .CP באופן יותר ספציפי, לפי ANOVA חד כיווונית, לא היה הבדל מובהק בין הערכים הממוצעים של מספר הילדים במשפחה (1,2,3 ויותר), בתחום ה- FACES-III ולא בסקאלת נקודות החוזק של המשפחה, לבין הגורמים להם בשני המדגמים.
במדגם מאיטליה היו הבדלים מובהקים בין מספר הילדים בלכידות האמיתית (F (2,57) = 3.81, p < 0,05, ω2 = 0.09), בגאווה (F (2,57) = 3.62, p < 0,05, ω2 = 0.08) ובכלל נקודות החוזק של המשפחה (F (2,57) = 3.43, p < 0,05, ω2 = 0.08). היקף ההשפעה, ω2 = 0.08, היה גדול במעט מהבינוני, אשר עומד על 0.06, לפי Kirk (1996). כל עוד היה גיל הילד נפגע ה- CP(< = 9,10,11,12 years) במדגם הכולל, היו הבדלים מובהקים בין מספר הילדים בלכידות האמיתית (F (3,116) = 4.55, p < 0,05, ω2 = 0.08), בגאווה (F (3,116) = 3.27, p < 0,05, ω2 = 0.05), בתיאום (F (3,116) = 4.66, p < 0,05, ω2 = 0.08) ובכלל נקודות החוזק של המשפחה (F (3,116) = 4.35, p < 0,05, ω2 = 0.08).
במדגם מיוון לא היו הבדלים מובהקים. במדגם מאיטליה היו הבדלים סטטיסטיים ביכולת ההסתגלות האמיתית (F (3,56) = 5.61, p < 0.01, ω2 = 0.19), ביכולת ההסתגלות האידיאלית (F (3,56) = 5.43, p < 0.01, ω2 = 0.15), בלכידות האמיתית (F (3,56) = 3.65 p < 0.05, ω2 = 0.12), בגאווה (F (3,116) = 3.27, p < 0,05, ω2 = 0.05),
בתיאום (F (3,56) =5.23, p < 0,01, ω2 = 0.18) ובכלל נקודות החוזק של המשפחה (F (3,116) = 5.53, p < 0,01, ω2 = 0.18). היקף ההשפעה, ω2 = 0.18, נחשב לגדול.
מלבד זאת על-פי הביקורת של Mann-Whitney, ללא הפרמטרים, לא היו הבדלים מובהקים מבחינה סטטיסטית בין הורים, תוך מתן כבוד למין (זכרים ונקבות), ב- FACES-IIIוב- Family Strengths Inventory ביוון ובאיטליה.
4. דיון
תכלית המחקר הנוכחי הייתה להציג את תפיסת ההורים לגבי תפקוד המשפחה ולגבי נקודות החוזק שלה ואת הקשר שלהן למשפחות, המגדלות ילד נפגע CP, תוך השוואה בין יוון ובין איטליה.
מרבית ההורים מעריכים את תפקוד המשפחה, יותר מאשר ברמת החציון התיאורטי, ומדרגים את סוג המשפחה בטווח המאוזן, המייצג תפקוד משפחה תקין, על-פי המהדורה המתוקנת של מודל ה-“Olson Circumplex”. הממצאים הללו מאששים את אלה של מחקרים אחרים, המציעים, כי משפחות, המגדלות ילד בעל מגבלה, מתפקדות ביעילות, אף על-פי שהן חוות סיטואציות מלחיצות באופן חריג (Mandleco et al., 2003) אף על-פי שרבות מהן מסתגלות היטב (Raina et al., 2005; Tsibidaki &Tsamparli, 2009; Tsibidaki et al., 2017).
ממצא אחר מעניין הוא, כי הורים (בעיקר הורים יווניים) קובעים ייצוגים שונים, בהתייחס לתפקוד המשפחה האמיתי והאידיאלי. חוץ מזה, הייצוגים האידיאליים של ההורים, של תפקוד המשפחה שלהם, נוטים להיות קרובים יותר לסוג המשפחה המאוזן.
ממצא זה עולה בקנה אחד עם אלה של מחקרים אחרים (Tsibidaki et al., 2017). מעבר לכך, זו יכולה להיות אינדיקציה, לכך שאף על-פי כן הורים, ברובם, מעריכים, כי המשפחות שלהם מאוזנות, הם אפילו מייחלים להיבט חיובי יותר של תפקוד המשפחה.
מחקרים מדגישים את תהליך גיבוש התפיסות החיוביות של ההורים בנוגע לילד בעל מגבלה (Gupta & Singhal,2004). בנוסף, יכלו תפיסות חיוביות להיתפס כגורם, המשפר את השפעת המגבלה של הילד על בני המשפחה (Folkman & Moskowitz, 2000).
הורים ביוון ובאיטליה מציגים ציונים גבוהים יותר בנקודות החוזק של המשפחה, מאשר ברמת החציון התיאורטי, ואותו דבר חל על שני גורמי המבחן, גאווה ותיאום. בו בזמן אין הבדלים מובהקים בין הערכים הממוצעים של יוון ושל איטליה, בהתייחס לערכי נקודות החוזק של המשפחה (ככלל, גאווה ותיאום). נראה, כי המשתתפים חולקים כמות גדולה של
נקודות חוזק, המוצגת בעיקר בגאווה רבה ובתיאום רב. הדבר מוגדר כאמון, אשר אפשרי לתת במשפחה, וכנאמנות במשפחה. תיאום מוגדר כמהות השליטה של המשפחה וככשירותה ממצא זה מציע, כי משפחות, המגדלות ילד נפגע CP, נראות כמסוגלות להתמודד עם הבעיות הבלתי נמנעות ועם העימותים, העולים בחיי המשפחה, הוא מאשר את העמדה, שכל המשפחות בעלות נקודות חוזק ומתפקדות כיאות. באופן יותר ספציפי, כל המשפחות מתמודדות עם אתגרים ועם תחומי צמיחה פוטנציאלית. אם אדם מחפש בעיות במשפחה גרידא, הוא תמיד יראה בעיות גרידא. אם אדם מחפש כמו-כן נקודות חוזק, הוא ימצא נקודות חוזק (DeFrain & Asay, 2007a). מממצא זה לא עולה, כי למשפחות אלו אין בעיות, אלא כי הן בעלות היכולת והרצון לזהות אותן ולהתמודד איתן (Tsibidaki et al., 2017; Tsibidaki, 2020a). פרט לכך, תוצאות אלה באות לאשר את “פרדוקס המגבלה”, המנסה להסביר, מדוע (או הכיצד) מסתגלים חלק מההורים טוב יותר מאחרים לדרישות ספציפיות, הנכפות בגין האחריות על הטיפול בילד בעל מגבלה ( Caronaושות’, 2013).
מהסיבה שבנוגע לאינטראקציה בתפקוד המשפחה ובנקודות החוזק שלה מראה ניתוח ההשתנות, כי אין הבדלים מובהקים בין הערכים הממוצעים של קטגוריות האינטראקציה, בין סוג המשפחה האמיתי והאידיאלי (קיצוני, מהטווח הבינוני, מאוזן חלקית, מאוזן) מבחינת גורמי נקודות החוזק של המשפחה (גאווה ותיאום) מבחינתן ככלל ומבחינת יכולת ההסתגלות האמיתית והאידיאלית (נוקשה, או כאוטית, מובנית, גמישה, גמישה מאד). ישנם הבדלים מובהקים בין לכידות אמיתית לבין לכידות אידיאלית (מנותקת, נפרדת, חזקה, חזקה מאד/לכודה) בנוגע לגאווה בנקודות החוזק של המשפחה. ממצא זה, הקשור ללכידות, בא לאשר, כי לכידות בעלת תפקיד מיוחד בהשקפות ההורים, שכן ממד זה של המשפחה תורם להתפתחות הילד בעל המגבלה וכן מתפקד כגורם, המגן על המשפחות האלו (Tsibidaki & Tsamparli, 2009), עקב כך הוא מקיים אינטראקציה עם נקודות החוזק של המשפחה. ממצא זה אף מאושר על-ידי ניתוח הגורמים (2 הגורמים) של ההשתנות (לכידות אמיתית ואידיאלית ונקודות החוזק של המשפחה), המראה, כי הלכידות האמיתית בעלת השפעה מובהקת על האינטראקציה ביניהן.
מלבד זאת אין תלות מובהקת בין מדינת המקור (יוון ואיטליה) לבין חוות הדעת שלהן על יכולת ההסתגלות (אמיתית-אידיאלית), על הלכידות (אמיתית-אידיאלית) על המשפחה מהסוג האמיתי ועל נקודות החוזק שלה. ממצא זה מבוסס היטב בספרות, המציעה, כי הגורמים הסביבתיים, הגורמים דאגה להורים לילדים נפגעי CP, דומים ברחבי אירופה (Festini 2014).
יותר מזה, נקודה זו באה לאשר, כי נקודות החוזק של המשפחות בתרבויות שונות, בהשוואה זו לזו, דומות באופן ראוי לציון. הן נותנות לנו רקע טוב סביב העולם כדי לגבש הבנה הדדית וכדי לפתח אותה (DeFrain& Asay, 2007a). בניגוד לכך יותר חשוב, תוצאה זו אינה מאששת ממצאי מחקר אחרים, המדווחים, כי גידול ילד בעל מגבלה, כמו CP, טומן בחובו סיכון מובהק לשלומו∙ת הפיזית והרגשית של ההורים. בשונה מכך יכול סיכון זה להשתנות בקבוצות גזעיות ואתניות שונות, בהינתן מגוון נורמות תרבותיות (Magana & Smith, 2006).
בסופו של דבר אין הבדלים מובהקים בין הערכים הממוצעים של מספר הילדים במשפחה, מבחינת גורמי ה-FACES-III (יכולת הסתגלות אמיתית ואידיאלית, לכידות אמיתית ואידיאלית, סוגי משפחה אמיתיים ואידיאליים), מבחינת ה- Family Strengths Inventory ומבחינת הגורמים שלו, הן מבחינת המדגם הכולל והן [מבחינת] לחלק היווני של המדגם. חוץ מזה בהתאם למשתנה גיל הילדים נפגעי ה-CP, נראה, כי באיטליה, כשגדל הילד נפגע ה-CP, גוברת יכולת ההסתגלות של המשפחה, פוחתת לכידות המשפחה ונחלשות נקודות החוזק של המשפחה, ההבדלים האלה מובהקים מבחינה סטטיסטית. מצד שני, ביוון כל
המשתנים (ב- FACES-IIIוב-Family Strengths Inventory) נותרו כשהיו, בלא הבדלים מובהקים. התוצאות האלו בקשר לגיל הילד נפגע ה-CP ובין מספר הילדים במשפחה לבין התפקוד שלה ולבין נקודות החוזק שלה באות לאשר, כי קיימת מחלוקת בהתייחס למאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של מצב ה-CP (Forthun et al., 2018) והמשפחה (Tsibidaki,2020a), אף שהמחקר מציע, כי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים מהווים גורמי סיכון ל-CP (Tsibidaki, 2020b).
4.1. מגבלות המחקר
בתוצאות המחקר הנוכחי יש לטפל בזהירות, הואיל והן מבוססות על קבוצה ספציפית, שנגזרה מהאוכלוסייה היוונית והאיטלקית. התוצאות מעצבות דעה חיובית מדי על תפקוד המשפחה. הדעה החיובית, שמצאנו, יכולה לנבוע מהבאות: א. מדגם המחקר בנוי רק מאלה שהגיבו לקריאה שלנו, ולפיכך היו פתוחים יותר ומוכנים לחלוק את החוויה שלהם (גמישים יותר). מכיוון שכך לא מיושמות התוצאות על משפחות אחרות, אשר, כנראה, מתפקדות בגבולות סגורים, פחות, או יותר, ב. בני המשפחות היווניות והאיטלקיות תומכים זה בזה במידה רבה, יען כי מערכות היחסים ביניהם מבוססות על ערכים קיבוציים, ג. כל המשפחות, אשר השתתפו במחקר, היו גרעיניות, משום כך הרבה יותר פונקציונליות מסוגי משפחה אחרים (משפחות חד הוריות) ו-ד. לכל הילדים, אשר השתתפו במחקר, הייתה אפשרות לפעול, מה שהיה מקור לאופטימיות ולהתמודדות בקרב ההורים, אשר קיוו, הן לשיפור במגבלה של הילד והן לשיפור בחיים שלהם. מגבלה אחרת היא, שהמחקר לא עבר ביקורת בתמונה הקלינית ההטרוגנית של ה- .CPהפרמטר היחיד, אשר עבר ביקורת, היה, שלילדים, אשר השתתפו במחקר, הייתה אפשרות לפעול, כלומר, הם לא היו מקרים חמורים. יתרה מזאת, הקריטריונים להכללה של מדגם המחקר, הצביעו, על כך שילד אחד ותו לא במשפחה אובחן כנפגע CP. התוצאות יכולות להשתנות, אם יותר מבן משפחה אחד מפגין מגבלה. בנוסף, הקריטריונים להכללה של המדגם (משפחות גרעיניות ולא יותר) מציעים, כי המשפחות, אשר השתתפו במחקר, נתמכות, לא רק על-ידי המבנה שלהן (שני ההורים כלולים), כי אם באותה מידה על-ידי תרבותן (הן מכוונות למשפחה ומתפקדות כאחת). מלבד זאת אין אפשרות להכליל את תוצאות המחקר לשם יישומן על משפחות בעלות מבנהשונה(משפחות חד הוריות, משפחות חורגות, משפחות מנישואים שניים וכן הלאה). פרט לכך, מחקר זה מהווה מחקר, המבוסס על סקר, והתוצאות באות מהשאלונים בלבד. שיטה מעורבת, המשלבת, הן נתונים כמותיים (למשל, שאלונים) והן נתונים איכותניים (למשל, ראיונות מובנים למחצה ותצפית על המשתתפים למשך שעות אחדות ביום, 4-5 שעות ביום בלי הקלטה, בהקלטת שמע בלוויית רישום סימנים) יכלה להוות הוכחה חותכת יותר ליכולת ההסתגלות, ללכידות ולנקודות החוזק של המשפחה. לבסוף, השוואה בין סוגי CP שונים ברחבי העולם תידרש יותר מכל.
5. מסקנה והשלכות ליישום
ממצאי המחקר מציעים, כי הורים ביוון ובאיטליה חולקים תפקוד משפחה אידיאלי רב יותר ונקודות חוזק רבות יותר מהחציון התיאורטי. מעבר לכך, אין הבדל מובהק בין ערכים ממוצעים של קטגוריות האינטראקציה, בין יכולת ההסתגלות האמיתית והאידיאלית. סוג המשפחה האמיתי האידיאלי מבחינת שני הגורמים לנקודות החוזק של המשפחה (גאווה ותיאום) וכן הכלל לא מראה שום הבדל מובהק. להבדיל מכך, קיים הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית בין לכידות אמיתית לבין לכידות אידיאלית, מבחינת גורמי נקודות החוזק של המשפחה. למרות זאת הכרחי להזכיר, כי יותר מחקר דרוש להבנת תפקוד המשפחה ותהליכי חיזוק במשפחות, המגדלות ילד נפגע CP.
הממצא, כי הורים לילד נפגע CP, המפגינים תפקוד משפחה ברמות גבוהות ונקודות חוזק של המשפחה, יכולים לחולל שינוי בנקודת המבט של הורים, המגדלים ילד נפגע CP. מן הראוי להוסיף נקודת מבט חיובית ואופטימית לרפרטואר של בעלי המקצוע, העובדים עם המשפחות הללו, תוך מתן הזדמנות להם לחקור את נקודות החוזק של המשפחות ואת הדינמיקה שלהן ולהשתמש בהן, במקום בחולשות שלהן. המודל הפתולוגי שימש יותר באופן משביע רצון עד עתה, להבדיל אולי שינוי המוקד בזכות נקודת ראות אישית יותר בדבר דעות ההורים ובדבר תפיסותיהם יהיה לטובתם. יתכן, כי הבנת נקודות החוזק של ההורים אף תציע למומחים נקודת מבט חדשות בחקר אסטרטגיות מתאימות למשפחות, החוות גידול ילד נפגע CP, בהתבסס על מבנה המשפחה שלהם, על הערכים התרבותיים שלהם ועל האמונות שלהם.
