תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), תשל”ט-1978
ביטוח – ביטוח לאומי – ביטוח נכות ונכים
בריאות – נכים
תוכן ענינים
| סעיף 1 | הגדרות | Go | 2 |
| סעיף 2 | הזכאי לקיצבה | Go | 2 |
| סעיף 3 | שיעור הקיצבה המיוחדת | Go | 2 |
| סעיף 5 | תנאי למתן הקיצבה המיוחדת | Go | 3 |
| סעיף 6 | נכה הנמצא במוסד | Go | 3 |
| סעיף 7 | החלטה לזמן מוגבל | Go | 3 |
| סעיף 8 | דיון מחדש על ידי המוסד | Go | 3 |
| סעיף 9 | דיון מחדש על פי בקשת הנכה | Go | 3 |
| סעיף 10א | הקצבה מיוחדת למבוטח שאינו נכה | Go | 3 |
| סעיף 11 | תחילת הזכאות | Go | 4 |
| סעיף 12 | מעקב | Go | 4 |
| סעיף 13 | הוראת מעבר | Go | 4 |
| סעיף 14 | תחילה | Go | 4 |
| תוספת | Go | 4 |
| תק’ תש”ן-1990 |
תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים),
תשל”ט-1978*
תק’ תש”ן-1990
ק”ת תש”ן מס’ 5264 מיום 26.4.1990 עמ’ 582
החלפת שם התקנות
הנוסח הקודם:
תקנות הביטוח הלאומי (מתן שירותים מיוחדים לנכים), תשל”ט-1978
| תק’ תש”ן-1990תק’ תש”ס-2000 |
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 206 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-1995, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תק’ תש”ן-1990
ק”ת תש”ן מס’ 5264 מיום 26.4.1990 עמ’ 582
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127כה(א)(3) ו-(ב) ו-242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-1995, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
מיום 1.11.1999
תק’ תש”ס-2000
ק”ת תש”ס מס’ 6021 מיום 28.2.2000 עמ’ 352
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 127כה(א)(3) ו-(ב) ו-242 206 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ”ח-1968 תשנ”ה-1995, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
| הגדרות |
| תק’ תש”ס-2000 |
“נכה” – נכה המקבל קיצבת נכות לפי פרק ט’ לחוק;
תק’ תש”ס-2000
ק”ת תש”ס מס’ 6021 מיום 28.2.2000 עמ’ 352
“נכה” – נכה המקבל קיצבת נכות לפי פרק ו’2 פרק ט’ לחוק;
| תק’ תשמ”ד-1984תק’ תש”ס-2000 |
“קיצבת יחיד מלאה” – כמשמעותה בסעיף 200(ב) לחוק;
תק’ תשמ”ד-1984
ק”ת תשמ”ד מס’ 4665 מיום 12.7.1984 עמ’ 1955
“קיצבת יחיד מלאה” – כמשמעותה בסעיף 127לז(א) לחוק, כשהיא מעודכנת לפי סעיף קטן (ד);
מיום 1.11.1999
תק’ תש”ס-2000
ק”ת תש”ס מס’ 6021 מיום 28.2.2000 עמ’ 352
“קיצבת יחיד מלאה” – כמשמעותה בסעיף 127לז(א) 200(ב) לחוק;
| תק’ תשמ”ד-1984 |
“פעולות-יומיום” – פעולות לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בהן;
תק’ תשמ”ד-1984
ק”ת תשמ”ד מס’ 4665 מיום 12.7.1984 עמ’ 1955
“פעולות- יומיום” – פעולות לבישה, אכילה, הגיינה אישית ורחצה וניידות עצמית בבית שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בהן;
“השגחה” – השגחה ופיקוח על הנכה למניעת סכנה לעצמו ולאחרים;
“שירותים מיוחדים” – שירותים הניתנים לטיפול אישי בנכה ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו לביצוע פעולות יומיום ולהשגחה;
“קיצבה מיוחדת” – קיצבה לשירותים מיוחדים על פי תקנות אלה.
| הזכאי לקיצבהתק’ תשמ”ד-1984תק’ תש”ס-2000 |
2. (א) נכה התלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיום ברוב שעות היממה עקב נכותו, יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת על פי תקנות אלה אם נקבע לו אחוז נכות לפי סעיף 208 לחוק בשיעור של 60% לפחות והוא זקוק לשירותים מיוחדים.
(ב) לענין קביעת אחוז הנכות לפי סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון הליקויים המפורטים בתוספת.
תק’ תשמ”ד-1984
ק”ת תשמ”ד מס’ 4665 מיום 12.7.1984 עמ’ 1955
(א) נכה התלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיום ברוב שעות היממה עקב נכותו, יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת על פי תקנות אלה אם נקבע לו אחוז נכות לפי סעיף 127כז לחוק בשיעור של 75% 60% לפחות והוא זקוק לשירותים מיוחדים.
מיום 1.11.1999
תק’ תש”ס-2000
ק”ת תש”ס מס’ 6021 מיום 28.2.2000 עמ’ 353
(א) נכה התלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיום ברוב שעות היממה עקב נכותו, יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת על פי תקנות אלה אם נקבע לו אחוז נכות לפי סעיף 127כז 208 לחוק בשיעור של 60% לפחות והוא זקוק לשירותים מיוחדים.
| שיעור הקיצבה המיוחדתתק’ תשע”ה-2015 |
3. (א) נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-50% מקיצבת יחיד מלאה.
| תק’ תשס”ט-2009תק’ תשע”ה-2015 |
(ב) נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע כל פעולות היומיום ברוב שעות היממה או הזקוק להשגחה מתמדת, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-111.9% מקיצבת יחיד מלאה.
| תק’ תשס”ט-2009תק’ תשע”ה-2015 |
(ג) נכה התלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היומיום בכל שעות היממה וכן נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע כל פעולות היום-יום ברוב שעות היממה ונוסף על כך זקוק להשגחה מתמדת, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-188% מקיצבת יחיד מלאה.
תק’ תשס”ט-2009
ק”ת תשס”ט מס’ 6737 מיום 1.1.2009 עמ’ 294
(ב) נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע כל פעולות היומיום ברוב שעות היממה, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה לקיצבת יחיד מלאה בסכום השווה ל-105% מקיצבת יחיד מלאה.
(ג) נכה התלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היומיום בכל שעות היממה, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-150% מקיצבת יחיד מלאה בסכום השווה ל-175% מקיצבת יחיד מלאה.
מיום 1.4.2015
תק’ תשע”ה-2015
ק”ת תשע”ה מס’ 7525 מיום 30.6.2015 עמ’ 1317
3. (א) נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה או הזקוק להשגחה מתמדת, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-50% מקיצבת יחיד מלאה.
(ב) נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע כל פעולות היומיום ברוב שעות היממה או הזקוק להשגחה מתמדת, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-105% 111.9% מקיצבת יחיד מלאה.
(ג) נכה התלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היומיום בכל שעות היממה וכן נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע כל פעולות היום-יום ברוב שעות היממה ונוסף על כך זקוק להשגחה מתמדת, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-175% 188% מקיצבת יחיד מלאה.
| תק’ תש”ס-2000 |
4. (בוטלה).
תק’ תשמ”ד-1984
ק”ת תשמ”ד מס’ 4665 מיום 12.7.1984 עמ’ 1955
4. על אף האמור בתקנה 3, נכה שהיא “עקרת בית נכה” כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח עקרת בית בביטוח נכות), תשל”ו-1976 כמשמעותה בסעיף 127כא לחוק, זכאית לקיצבה מיוחדת בסכום השווה למחצית סכום הקיצבה ל-60% מסכום הקיצבה המיוחדת הנקוב בתקנה 3 לתקנות אלה, לפי הענין.
מיום 1.11.1999
תק’ תש”ס-2000
ק”ת תש”ס מס’ 6021 מיום 28.2.2000 עמ’ 353
ביטול תקנה 4
הנוסח הקודם:
שיעור הקיצבה המיוחדת לעקרת בית
4. על אף האמור בתקנה 3, נכה שהיא “עקרת בית נכה” כמשמעותה בסעיף 127כא לחוק, זכאית לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-60% מסכום הקיצבה המיוחדת הנקוב בתקנה 3 לתקנות אלה, לפי הענין.
| תנאי למתן הקיצבה המיוחדתתק’ תש”ן-1990 |
5. (א) נכה יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת על פי תקנות אלה, אם הוא נמצא בישראל וכל עוד הוא נמצא בישראל.
| תק’ תש”ן-1990 |
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הנכה יצא את ישראל ובתכוף לפני יציאתו קיבל קיצבה מיוחדת במשך חדשיים רצופים לפחות, יימשך תשלום הקיצבה לתקופה נוספת של 6 חדשים מהחודש שבו יצא את ישראל; המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, להאריך את התקופה האמורה עד 24 חדשים מהחודש שבו יצא הנכה את ישראל, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא יצא לחוץ לארץ לצורך טיפול רפואי;
(2) הוא עובד בחוץ לארץ בשליחות מטעם מעביד ישראלי או שהוא גר עם בן זוגו העובד בחוץ לארץ בשליחות כאמור.
תק’ תש”ן-1990
ק”ת תש”ן מס’ 5264 מיום 26.4.1990 עמ’ 582
5. (א) נכה יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת על פי תקנות אלה, אם הוא נמצא בישראל וכל עוד הוא נמצא בישראל.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הנכה יצא את ישראל ובתכוף לפני יציאתו קיבל קיצבה מיוחדת במשך חדשיים רצופים לפחות, יימשך תשלום הקיצבה לתקופה נוספת של 6 חדשים מהחודש שבו יצא את ישראל; המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, להאריך את התקופה האמורה עד 24 חדשים מהחודש שבו יצא הנכה את ישראל, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא יצא לחוץ לארץ לצורך טיפול רפואי;
(2) הוא עובד בחוץ לארץ בשליחות מטעם מעביד ישראלי או שהוא גר עם בן זוגו העובד בחוץ לארץ בשליחות כאמור.
| נכה הנמצא במוסד |
6. נכה המוחזק בדרך כלל במוסד בו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום, לא יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת.
| החלטה לזמן מוגבל |
7. המוסד רשאי ליתן קיצבה מיוחדת לזמן מוגבל, אם לדעתו קיימות נסיבות העשויות להשפיע על זכאותו של הנכה לקיצבה מיוחדת או על שיעורה.
| דיון מחדש על ידי המוסד |
8. (א) המוסד רשאי בתום שישה חדשים מיום שנקבעה לאחרונה זכאותו של נכה לקיצבה מיוחדת, לבדוק ולהחליט מחדש בדבר זכאותו של הנכה לקיצבה מיוחדת או שיעורה.
(ב) התגלו עובדות שלדעת המוסד לא היו ידועות בעת מתן ההחלטה ושהיה בהן כדי להשפיע על קביעת הזכאות לקיצבה מיוחדת, או שיעורה, רשאי המוסד להחליט בענין הזכאות מחדש, אף אם טרם חלפו ששה חודשים מיום החלטת פקיד התביעות.
| תק’ תשמ”ד-1984 |
(ג) נוצרו עובדות חדשות שלדעת המוסד יש בהן כדי להגדיל את שיעור הקיצבה המיוחדת, רשאי המוסד להחליט בענין הזכאות מחדש, אף אם טרם חלפו ששה חדשים מיום החלטת פקיד התביעות.
תק’ תשמ”ד-1984
ק”ת תשמ”ד מס’ 4665 מיום 12.7.1984 עמ’ 1955
הוספת תקנת משנה 8(ג)
| דיון מחדש על פי בקשת הנכה |
9. חלפו שישה חדשים מיום שנדחתה תביעתו של נכה לקיצבה מיוחדת, או מיום שנקבע שיעור הקיצבה המיוחדת והנכה המציא אישור רפואי כי חלה החמרה במצבו הרפואי שיש בה כדי להשפיע על זכותו לקבלת קיצבה מיוחדת או על שיעורה, ידון ויחליט המוסד מחדש על זכאותו של הנכה לקיצבה מיוחדת, על פי בקשתו.
| תק’ תשנ”ח-1998 |
10. (בוטלה).
תק’ תשנ”ח-1998
ק”ת תשנ”ח מס’ 5914 מיום 30.7.1998 עמ’ 1065
ביטול תקנה 10
הנוסח הקודם:
שיתוף פעולה מצד הנכה
10. (א) התובע קיצבה מיוחדת יגיש תביעתו על גבי טופס שנקבע לכך, ימסור למוסד כל ידיעה או מסמכים שברשותו הקשורים בתביעתו וכן יעמוד לבדיקה רפואית או בדיקה אחרת לפי דרישת המוסד, וישתף פעולה עם כל אדם לצורך קביעת זכאותו לקיצבה מיוחדת או לצורך המשך תשלומה לרבות שיתוף פעולה בבדיקה בביתו של התובע.
(ב) לא עשה תובע את האמור בתקנת משנה (א), רשאי המוסד לשלול מתן הקיצבה או להשהותה עד שיעשה כן.
| הקצבה מיוחדת למבוטח שאינו נכהתק’ תש”ן-1990תק’ תש”ס-2000 |
10א. (א) מבוטח שנקבעה לו נכות רפואית לפי סעיף 208 לחוק בשיעור של 75% לפחות, אך אינו נכה כהגדרתו בתקנה 1, יחולו עליו תקנות אלה כאילו הוא נכה, אם מתקיימים בו כל אלה:
| תק’ תש”ס-2000 |
(1) נעשה זכאי לקצבה מיוחדת והגיש את תביעתו לקבלה בהיותו מבוטח כהגדרתו בסעיף 195 לחוק;
| תק’ תשנ”ה-1995תק’ תש”ס-2000תק’ (מס’ 2) תש”ס-2000 |
(2) הוא אינו מקבל קיצבה מיוחדת לפי סעיף 112 לחוק, או תשלום עבור עזרת הזולת או עבור עזרה בבית לפי חיקוק כלשהו, וכן אינו מקבל הטבה לפי ההסכם בדבר גימלת ניידות (להלן – הסכם הניידות), ואם קיבל הטבה כאמור, החזיר את ההלוואה העומדת
לענין פסקה זו –
“הטבה לפי ההסכם בדבר גמלת הניידות” – למעט הטבה הניתנת למוגבל בניידות משתכר, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא זכאי לקצבה מיוחדת בסכום השווה לקצבת יחיד מלאה;
(2) נקבעו לו 100% מוגבלות בניידות לפי הסכם הניידות;
(3) הועדה הרפואית קבעה כי הוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו או שבשל ליקוי בגפיו התחתונות אינו מסוגל ללכת בכוחות עצמו ובשל מוגבלותו אינו מסוגל להשתמש בכיסא גלגלים.
“מוגבל בניידות משתכר” – כהגדרתו בהסכם הניידות וכן כל אחד מאלה:
(1) מי שמשתלמת לו קצבת ניידות, לפי הוראות סעיף 20א(ג)(2) להסכם הניידות;
(2) מי שהוא חסר רכב כמשמעותו בסעיף 15 להסכם הניידות ואין משתלמת לו קצבת נכות בשל כך שמתקיים בו אחד מאלה:
(א) הוא מקבל דמי מחלה כמשמעותם בסעיף 180 לחוק;
(ב) אי הכושר להשתכר נגרם לו כשלא היה תושב ישראל;
(ג) הוראות סעיפים 320(ג) ו-323 לחוק.
| תק’ תש”ס-2000 |
(3) הכנסתו החדשית מעבודה או הכנסתו לחודש ממשלח יד אינה עולה על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע.
| תק’ תש”ס-2000 |
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), אם ההכנסה עולה על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע, תשולם הקיצבה בשיעור של 50% מהקיצבה – אם ההכנסה לא עולה על סכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע.
(ג) חלה עליה בהכנסה החדשית, שיש בה כדי להשפיע על הזכאות לקיצבה לפי תקנה זו או על שיעורה – יימשך תשלום הקיצבה ללא שינוי בעד שלושה חדשים, בכל שנה, שבהם היתה עליה בהכנסה כאמור ובכל מקרה לא יותר מאשר בעד שלושה חדשים רצופים אף אם אינם באותה שנה.
תק’ תש”ן-1990
ק”ת תש”ן מס’ 5264 מיום 26.4.1990 עמ’ 582
הוספת תקנה 10א
מיום 1.8.1994
תק’ תשנ”ה-1995
ק”ת תשנ”ה מס’ 5668 מיום 9.3.1995 עמ’ 1205
(א) מבוטח שנקבעה לו נכות רפואית לפי סעיף 127כז לחוק בשיעור של 75% לפחות, אך אינו נכה כהגדרתו בתקנה 1, יחולו עליו תקנות אלה כאילו הוא נכה, אם מתקיימים בו כל אלה:
(1) נעשה זכאי לקצבה מיוחדת והגיש את תביעתו לקבלה בהיותו מבוטח כהגדרתו בסעיף 127כא לחוק;
(2) הוא אינו מקבל קיצבה מיוחדת לפי סעיף 69 לחוק, או תשלום עבור עזרת הזולת או עבור עזרה בבית לפי חיקוק כלשהו, וכן אינו מקבל הטבה לפי ההסכם בדבר גימלת ניידות, ואם קיבל הטבה כאמור, החזיר את ההלוואה העומדת שניתנה לו לרכישת הרכב שבבעלותו;
לענין פסקה זו –
“הטבה לפי ההסכם בדבר גימלת ניידות” – למעט הטבה הניתנת למוגבל בניידות משתכר שנקבעו לו 100% מוגבלות בניידות;
(3) הכנסתו החדשית מעבודה או הכנסתו לחודש ממשלח יד אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע.
מיום 1.11.1999
תק’ תש”ס-2000
ק”ת תש”ס מס’ 6021 מיום 28.2.2000 עמ’ 353
(א) מבוטח שנקבעה לו נכות רפואית לפי סעיף 127כז 208 לחוק בשיעור של 75% לפחות, אך אינו נכה כהגדרתו בתקנה 1, יחולו עליו תקנות אלה כאילו הוא נכה, אם מתקיימים בו כל אלה:
(1) נעשה זכאי לקצבה מיוחדת והגיש את תביעתו לקבלה בהיותו מבוטח כהגדרתו בסעיף 127כא 195 לחוק;
(2) הוא אינו מקבל קיצבה מיוחדת לפי סעיף 69 לחוק, או תשלום עבור עזרת הזולת או עבור עזרה בבית לפי חיקוק כלשהו, וכן אינו מקבל הטבה לפי ההסכם בדבר גימלת ניידות (להלן – הסכם הניידות), ואם קיבל הטבה כאמור, החזיר את ההלוואה העומדת שניתנה לו לרכישת הרכב שבבעלותו;
לענין פסקה זו –
“הטבה לפי ההסכם בדבר גימלת ניידות” – למעט הטבה הניתנת למוגבל בניידות משתכר שנקבעו לו 100% מוגבלות בניידות;
(3) הכנסתו החדשית מעבודה או הכנסתו לחודש ממשלח יד אינה עולה על סכום השווה לפעמיים לארבע פעמים השכר הממוצע.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), אם ההכנסה עולה על סכום השווה לפעמיים לארבע פעמים השכר הממוצע, תשולם הקיצבה בשיעורים אלה:
(1) בשיעור של 50% מהקיצבה – אם ההכנסה לא עולה על סכום השווה לשלוש לחמש פעמים השכר הממוצע.
(2) בשיעור של 25% מהקיצבה – אם ההכנסה עולה על סכום השווה לשלוש פעמים השכר הממוצע, אך אינה עולה על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע.
מיום 1.11.1999
תק’ (מס’ 2) תש”ס-2000
ק”ת תש”ס מס’ 6041 מיום 19.6.2000 עמ’ 670
(א) מבוטח שנקבעה לו נכות רפואית לפי סעיף 208 לחוק בשיעור של 75% לפחות, אך אינו נכה כהגדרתו בתקנה 1, יחולו עליו תקנות אלה כאילו הוא נכה, אם מתקיימים בו כל אלה:
(1) נעשה זכאי לקצבה מיוחדת והגיש את תביעתו לקבלה בהיותו מבוטח כהגדרתו בסעיף 195 לחוק;
(2) הוא אינו מקבל קיצבה מיוחדת לפי סעיף 69 לחוק, או תשלום עבור עזרת הזולת או עבור עזרה בבית לפי חיקוק כלשהו, וכן אינו מקבל הטבה לפי ההסכם בדבר גימלת ניידות (להלן – הסכם הניידות), ואם קיבל הטבה כאמור, החזיר את ההלוואה העומדת שניתנה לו לרכישת הרכב שבבעלותו;
לענין פסקה זו –
“הטבה לפי ההסכם בדבר גימלת ניידות” – למעט הטבה הניתנת למוגבל בניידות משתכר שנקבעו לו 100% מוגבלות בניידות;
לענין פסקה זו –
“הטבה לפי ההסכם בדבר גמלת הניידות” – למעט הטבה הניתנת למוגבל בניידות משתכר, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא זכאי לקצבה מיוחדת בסכום השווה לקצבת יחיד מלאה;
(2) נקבעו לו 100% מוגבלות בניידות לפי הסכם הניידות;
(3) הועדה הרפואית קבעה כי הוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו או שבשל ליקוי בגפיו התחתונות אינו מסוגל ללכת בכוחות עצמו ובשל מוגבלותו אינו מסוגל להשתמש בכיסא גלגלים.
“מוגבל בניידות משתכר” – כהגדרתו בהסכם הניידות וכן כל אחד מאלה:
(1) מי שמשתלמת לו קצבת ניידות, לפי הוראות סעיף 20א(ג)(2) להסכם הניידות;
(2) מי שהוא חסר רכב כמשמעותו בסעיף 15 להסכם הניידות ואין משתלמת לו קצבת נכות בשל כך שמתקיים בו אחד מאלה:
(א) הוא מקבל דמי מחלה כמשמעותם בסעיף 180 לחוק;
(ב) אי הכושר להשתכר נגרם לו כשלא היה תושב ישראל;
(ג) הוראות סעיפים 320(ג) ו- 323 לחוק.
(3) הכנסתו החדשית מעבודה או הכנסתו לחודש ממשלח יד אינה עולה על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע.
| תק’ תשס”א-2001 |
10ב. (בוטלה).
תק’ תש”ס-2000
ק”ת תש”ס מס’ 6021 מיום 28.2.2000 עמ’ 353
הוספת תקנה 10ב
מיום 1.11.1999
תק’ (מס’ 2) תש”ס-2000
ק”ת תש”ס מס’ 6041 מיום 19.6.2000 עמ’ 670
(א) קצבה מיוחדת המשתלמת לפי הוראות תקנה 3, תינתן בשיעור של 50% ממנה למי שניתנה לו הלוואה עומדת לפי הסכם הניידות, ולא החזירה לפי הוראות הסכם הניידות, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא זכאי לקצבה מיוחדת בסכום השווה לקצבת יחיד מלאה;
(2) נקבעו לו 100% מוגבלות בניידות לפי הסכם הניידות;
(3) הועדה הרפואית קבעה, כי הוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו או קבעה כי בשל ליקוי בגפיו התחתונות אינו מסוגל ללכת בכוחות עצמו ובשל מוגבלותו אינו מסוגל להשתמש בכיסא גלגלים.
(א1) הוראות תקנת משנה (א) יחולו גם על מי שמשתלמות לו קצבה מיוחדת לפי הוראות תקנה 10א, אם אין משתלמת לו קצבת נכות בשל כך שמתקיים בו אחד מהתנאים שבפסקה (2) להגדרה “מוגבל בניידות משתכר”, בתקנה 10א(א).
מיום 1.1.2001
תק’ תשס”א-2001
ק”ת תשס”א מס’ 6110 מיום 19.6.2001 עמ’ 868
ביטול תקנה 10ב
הנוסח הקודם:
קצבה מיוחדת למקבלי הטבות לפי הסכם הניידות
10ב. (א) קצבה מיוחדת המשתלמת לפי הוראות תקנה 3, תינתן בשיעור של 50% ממנה למי שניתנה לו הלוואה עומדת לפי הסכם הניידות, ולא החזירה לפי הוראות הסכם הניידות, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא זכאי לקצבה מיוחדת בסכום השווה לקצבת יחיד מלאה;
(2) נקבעו לו 100% מוגבלות בניידות לפי הסכם הניידות;
(3) הועדה הרפואית קבעה, כי הוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו או קבעה כי בשל ליקוי בגפיו התחתונות אינו מסוגל ללכת בכוחות עצמו ובשל מוגבלותו אינו מסוגל להשתמש בכיסא גלגלים.
(א1) הוראות תקנת משנה (א) יחולו גם על מי שמשתלמות לו קצבה מיוחדת לפי הוראות תקנה 10א, אם אין משתלמת לו קצבת נכות בשל כך שמתקיים בו אחד מהתנאים שבפסקה (2) להגדרה “מוגבל בניידות משתכר”, בתקנה 10א(א).
(ב) תקנת משנה (א) לא תחול על מי שמלאו לו 18 שנים, ובטרם מלאו לו 18 שנים, קיבל הלוואה עומדת לרכישת רכב משותף לפי הסכם הניידות.
(ג) תקנת משנה (ב) תחול רק לגבי אחד מבין המוגבלים בניידות אשר רכשו רכב משותף, כאמור.
(ד) בסעיף זה, “ועדה רפואית” ו”רכב משותף” – כמשמעם בהסכם הניידות.
| (הוראת שעה) תש”ס-2000 |
10ג. (בוטלה).
מיום 1.11.1999 עד יום 2.10.2000
תק’ (מס’ 2) תש”ס-2000
ק”ת תש”ס מס’ 6041 מיום 19.6.2000 עמ’ 670
הוספת תקנה 10ג
הנוסח:
10ג. קביעה שלפיה זקוק אדם לכיסא גלגלים ומשתמש בו כאמור בהגדרה “הטבה לפי הסכם ניידות” שבתקנה 10א(א) ובתקנה 10ב(א)(3), יכול שתיעשה בידי רופא מוסמך כמשמעו בסעיף 208 לחוק (להלן – רופא מוסמך), ולענין תשלום מקדמה לפי הוראות תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות גמלה), התשל”ט-1979, יכול שתיעשה בידי פקיד תביעות כמשמעו בסעיף 298 לחוק (להלן – קביעה זמנית); קבע פקיד תביעות זמנית כאמור, וועדה רפואית כמשמעותה בהסכם או רופא מוסמך קבעו כי האדם אינו זקוק לכיסא גלגלים ואינו משתמש בו – תישלל הזכות לגימלה ששולמה לפי הקביעה הזמנית, מיום תחילת תשלומה.
| תחילת הזכאותתק’ תשמ”ד-1984תק’ תש”ן-1990תק’ תשס”ו-2006 |
11. (א) הזכאות לקיצבה מיוחדת תתחיל ב-1 בחודש שבו הוגשה הבקשה לקיצבה מיוחדת, אולם לא לפני שחלפו 90 ימים מהתאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 127כא לחוק ואם הזכאות לקיצבה היא לפי תקנה 10א – לא לפני שחלפו 90 ימים ממועד תחילתה של הנכות הרפואית בשיעור של 75% לפחות.
| תק’ תשס”ו-2006תק’ תשע”ב-2012 |
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ראה המוסד –
(1) כי נתקיימו במבוטח התנאים המזכים בגמלה בתקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם הגמלה בעד התקופה האמורה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 6 חודשים שבתכוף להגשת התביעה;
| תק’ תשע”ב-2012 |
(2) כי מבוטח, שמתקיימים בו התנאים המפורטים להלן, אינו זכאי לקצבה רק משום שטרם חלפו 90 ימים כאמור בתקנת משנה (א), תשולם לו הקצבה בעד היום ה-31 ואילך:
(א) נקבעה לו נכות רפואית לפי סעיף 208 לחוק בשיעור של 75% לפחות;
(ב) הוא תלוי בעזרת הזולת, כאמור בתקנה 3(א), (ב) או (ג), למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;
(ג) הוא אינו זכאי לגמלה לפי תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש”ע-2010, בעד התקופה שמהיום ה-31 כאמור.
תק’ תשמ”ד-1984
ק”ת תשמ”ד מס’ 4665 מיום 12.7.1984 עמ’ 1955
11. הזכאות לקיצבה מיוחדת תתחיל בתום תשעים יום מיום הגשת ב-1 בחודש שבו הוגשה הבקשה לקיצבה מיוחדת, אולם לא לפני שחלפו ששה חודשים מהתאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 127כא לחוק.
מיום 1.3.1990
תק’ תש”ן-1990
ק”ת תש”ן מס’ 5264 מיום 26.4.1990 עמ’ 582
(א) הזכאות לקיצבה מיוחדת תתחיל ב-1 בחודש שבו הוגשה הבקשה לקיצבה מיוחדת, אולם לא לפני שחלפו ששה חדשים 90 ימים מהתאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 127כא לחוק ואם הזכאות לקיצבה היא לפי תקנה 10א – לא לפני שחלפו 90 ימים ממועד תחילתה של הנכות הרפואית בשיעור של 75% לפחות.
מיום 1.1.2006
תק’ תשס”ו-2006
ק”ת תשס”ו מס’ 6456 מיום 23.1.2006 עמ’ 389
11. (א) הזכאות לקיצבה מיוחדת תתחיל ב-1 בחודש שבו הוגשה הבקשה לקיצבה מיוחדת, אולם לא לפני שחלפו 90 ימים מהתאריך הקובע כמשמעותו בסעיף 127כא לחוק ואם הזכאות לקיצבה היא לפי תקנה 10א – לא לפני שחלפו 90 ימים ממועד תחילתה של הנכות הרפואית בשיעור של 75% לפחות.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ראה המוסד כי נתקיימו במבוטח התנאים המזכים בגמלה בתקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם הגמלה בעד התקופה האמורה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 6 חודשים שבתכוף להגשת התביעה.
מיום 1.9.2012
תק’ תשע”ב-2012
ק”ת תשע”ב מס’ 7149 מיום 1.8.2012 עמ’ 1553
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ראה המוסד –
(1) כי נתקיימו במבוטח התנאים המזכים בגמלה בתקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם הגמלה בעד התקופה האמורה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 6 חודשים שבתכוף להגשת התביעה;
(2) כי מבוטח, שמתקיימים בו התנאים המפורטים להלן, אינו זכאי לקצבה רק משום שטרם חלפו 90 ימים כאמור בתקנת משנה (א), תשולם לו הקצבה בעד היום ה-31 ואילך:
(א) נקבעה לו נכות רפואית לפי סעיף 208 לחוק בשיעור של 75% לפחות;
(ב) הוא תלוי בעזרת הזולת, כאמור בתקנה 3(א), (ב) או (ג), למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות;
(ג) הוא אינו זכאי לגמלה לפי תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש”ע-2010, בעד התקופה שמהיום ה-31 כאמור.
| מעקב |
12. המוסד יקיים מעקב מזמן לזמן על השימוש בקיצבה המיוחדת.
| הוראת מעברתק’ תש”ם-1980 |
13. על אף האמור בתקנות אלה יוחל בהפעלתן בהדרגה והן יחולו –
(1) על נכים שמלאו להם 40 שנים – מיום תחילתן של תקנות אלה;
(2) על נכים שמלאו להם 30 שנים – מיום ט”ו בניסן תש”ם (1 באפריל 1980);
(3) על נכים שמלאו להם 18 שנים – מיום כ”א בתשרי תשמ”א (1 באוקטובר 1980).
תק’ תש”ם-1980
ק”ת תש”ם מס’ 4109 מיום 10.4.1980 עמ’ 1315
החלפת תקנה 13
הנוסח הקודם:
13. על אף האמור בתקנות אלה, יוחל בהפעלתן בהדרגה, והן תחולנה:
(1) על נכים שנולדו עד י”א בניסן תרצ”ט (31 במרס 1939) – מיום תחילתן של תקנות אלה;
(2) על נכים שנולדו לאחר י”א בניסן תרצ”ט (31 במרס 1939) – מיום ט”ז בניסן תש”ם 1 באפריל 1980.
| תחילה |
14. תחילתן של תקנות אלה ביום ד’ בניסן תשל”ט (1 באפריל 1979), אולם נכה יהיה רשאי להגיש את תביעתו למן יום פרסומן.
(תקנה 2(ב))
רשימת סעיפי הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט”ז-1956:
1) 4א; 4ב.
2) 9(3)בI, 9(3)גI, 9(4)אI, 9(4)בI.
3) 11(1)ב, 11(1)ג, 11(1)ד, 11(1)ה, 11(2)ב, 11(2)ג, 11(2)ד, 11(3)א, 11(3)ב, 11(3)ג, 11(5)א, 11(5)ב, 11(6).
4) 12(3)אI, 12(3)אII, 12(3)בII, 12(3)בIII.
5) 13(1).
6) 14(1)ב.
7) 15(7)ב.
8) 16(1)א, 16(1)ב, 16(6)ב, 16(6)ג, 16(7)ב, 16(7)ג.
9) 17ב.
10) 18(1)ב, 18(1)ג.
11) 19.
12) 20ב, 20ג, 20ו.
13) 22(3), 22(4)א, 22(5), 22(6), 22(7)א, 22(7)ב, 22(9)א, 22(9)ב, 22(9)ג, 22(9)ד, 22(10)ב, 22(10)ג, 22(11).
14) 24.
15) 25(1)ב, 25(2), 25(3), 25(4).
16) 27.
17) 28.
18) 29(5), 29(6)I, 29(6)II, 29(7)אI, 29(7)אII.
19) 52(1) כאשר אחוז הנכות מכל סעיף בנפרד או מצרוף שני הסעיפים 52(2) אינו עולה על 50%.
20) 53א.
21) 55.
22) 56.
23) 57.
24) 58.
25) 59.
26) 60.
27) 62.
28) 64.
29) 65.
30) 66.
31) 67.
32) 68.
33) 69.
34) 71(1).
35) 72(2).
36) 72(1) כאשר אחוז הנכות אינו עולה על 45%; 72(2), 72(3).
37) 74.
38) 75.
39) 76.
40) 77.
41) 78.
42) 79.
43) 80(1), 80(2), 80(3).
44) 81.
45) 82.
46) 83.
47) 84.
48) 85.
49) 88.
50) 90.
י’ באלול תשל”ח (12 בספטמבר 1978) ישראל כץ
שר העבודה והרווחה
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן
הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן
* פורסמו ק”ת תשל”ט מס’ 3903 מיום 1.11.1978 עמ’ 83.
תוקנו ק”ת תש”ם מס’ 4109 מיום 10.6.1980 עמ’ 1315 – תק’ תש”ם-1980; תחילתן ביום 1.4.1979.
ק”ת תשמ”ד מס’ 4665 מיום 12.7.1984 עמ’ 1955 – תק’ תשמ”ד-1984.
ק”ת תש”ן מס’ 5264 מיום 26.4.1990 עמ’ 582 – תק’ תש”ן-1990; תחילתן ביום 1.3.1990 ור’ תקנה 5 לענין תחולה.
ק”ת תשנ”ה מס’ 5668 מיום 9.3.1995 עמ’ 1205 – תק’ תשנ”ה-1995; תחילתן ביום 1.8.1994.
ק”ת תשנ”ח מס’ 5914 מיום 30.7.1998 עמ’ 1065 – תק’ תשנ”ח-1998.
ק”ת תש”ס: מס’ 6021 מיום 28.2.2000 עמ’ 352 – תק’ תש”ס-2000; תחילתן ביום 1.11.1999. מס’ 6041 מיום 19.6.2000 עמ’ 669 – תק’ (מס’ 2) תש”ס-2000; תחילתן ביום 1.11.1999 ור’ תקנה 3 לענין הוראת שעה.
ק”ת תשס”א מס’ 6110 מיום 19.6.2001 עמ’ 868 – תק’ תשס”א-2001; תחילתן ביום 1.1.2001 ותחולתן על גימלה המשתלמת מאותו יום.
ק”ת תשס”ו מס’ 6456 מיום 23.1.2006 עמ’ 389 – תק’ תשס”ו-2006; תחילתן ביום 1.1.2006 והן יחולו על תביעה לגימלה שהוגשה מיום זה.
ק”ת תשס”ט מס’ 6737 מיום 1.1.2009 עמ’ 294 – תק’ תשס”ט-2009; תחילתן ביום 1.1.2009 והן יחולו לגבי קצבאות המשתלמות מאותו יום.
ק”ת תשע”ב מס’ 7149 מיום 1.8.2012 עמ’ 1553 – תק’ תשע”ב-2012; תחילתן ביום 1.9.2012 ור’ תקנה 2 לענין תחולה.
ק”ת תשע”ה מס’ 7525 מיום 30.6.2015 עמ’ 1317 – תק’ תשע”ה-2015; ר’ תקנה 2 לענין תחילה ותחולה.
2. (א) תחילתן של תקנות אלה ביום י”ב בניסן התשע”ה (1 באפריל 2015) (להלן – יום התחילה), והן יחולו על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שמיום התחילה ואילך.
(ב) תשלומים ראשונים לפי תקנות אלה ישולמו באחד בחודש שלאחר פרסומן, בעד התקופה שמיום התחילה ועד מועד התשלום.
