הידע הנלווה למכשור זה קשור בדרך ייצורו, אספקתו, אסטרטגיות שימוש בו, התאמתו למשתמש, הדרכת השימוש בו, מדידת התועלת שהוא מביא, דרכי המימון שלו וכיוצא בזה. התאמת טכנולוגיה מסייעת נעשית על ידי בעלי מקצוע פרא-רפואי כגון ריפוי בעיסוק המתמחים בטכנולוגיה מסייעת דוגמאות מחשב תקשורת או מנוף להעברת מטופלים.

באמצעות אומנויות עומדות שתי הנחות יסוד:
ההנחה הראשונה היא שלאומנויות ולתהליך היצירתי יש כוח מרפא
ההנחה השנייה היא שהחיבור בין גישות פסיכולוגיות קיימות לעשייה האומנותית מאפשר את קיומו של התהליך הטיפולי. מכיוון שהאומנויות השונות משמשות דרך ביטוי, מתאפשר באמצעותן שיח לא מילולי ועקיף בנוסף על השיח המילולי המתקיים בכל תהליך טיפולי אחר.
תחומי הסיוע של הטיפול – הטיפול באמצעות אומנויות יכול לסייע במגוון תחומים: פיתוח הבעה עצמית, מודעות אישית והערכה עצמית שיפור ההתמודדות עם קשיים אורגניים, התפתחותיים, תפקודיים, רגשיים ונפשיים הקניית כלים להתמודדות עם מצבי לחץ, טראומה, מחלה ובעיות הסתגלות.פיתוח כישורים חברתיים ויכולות תקשורת בין-אישיות מטרת הטיפול- מטרת הטיפול באמצעות אומנויות במערכת החינוך היא לסייע לתלמיד ולהקל את הסתגלותו למסגרת החינוכית וכן להפחית את המחסומים הרגשיים המפריעים לו בלמידה ובהשתתפות בכל הפעילויות במסגרת החינוכית. המטפל עובד בשיתוף עם הצוות החינוכי ועם ההורים כדי שהטיפול באמצעות אומנויות יהיה בעל השפעה מיטיבה ומקדמת עבור התלמיד, וכדי שיתרום פן נוסף להבנת התלמיד במערכת החינוכית.

הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן – פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובות הילחם או ברח   בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה. תחושת חרדה במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ והיא הכרחית להישרדות פרויד כינה אותה בשל כך בשם “חרדת סיגנל”, כלומר חרדה המהווה “אזעקה” ומאפשרת להגיב במהירות לאיום ממשי וכך לשרוד). אך ברמות גבוהות שלה, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה קיימים סוגים וסיווגים שונים של חרדה, בניהם- חרדה חברתית, חרדת בחינות.מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט בשל מתח או דאגה מפני איום או סכנה ממשייים או דמיוניים. מודעים או בלתי מודעים כאשר הוא חש חסר אונים מולם.לתחושת החרדה פחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם – תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן – פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובות הילחם או ברח   בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה. תחושת חרדה במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ והיא הכרחית להישרדות פרויד כינה אותה בשל כך בשם “חרדת סיגנל”, כלומר חרדה המהווה “אזעקה” ומאפשרת להגיב במהירות לאיום ממשי וכך לשרוד). אך ברמות גבוהות שלה, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה קיימים סוגים וסיווגים שונים של חרדה, בניהם- חרדה חברתית, חרדת בחינות.מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט בשל מתח או דאגה מפני איום או סכנה ממשייים או דמיוניים. מודעים או בלתי מודעים כאשר הוא חש חסר אונים מולם.לתחושת החרדה פחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם – תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן – פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובות הילחם או ברח   בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה. תחושת חרדה במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ והיא הכרחית להישרדות פרויד כינה אותה בשל כך בשם “חרדת סיגנל”, כלומר חרדה המהווה “אזעקה” ומאפשרת להגיב במהירות לאיום ממשי וכך לשרוד). אך ברמות גבוהות שלה, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה קיימים סוגים וסיווגים שונים של חרדה, בניהם- חרדה חברתית, חרדת בחינות.