תנועה מסוימת בגפה או בגו שלא אמורה להתרחש בפעולה מסוימת. למשל: בהליכה רגועה בידיים לא אומרות להיות מכווצות והמרפקים לא אמורים להיות מכופפים. התופעה נגרמת בגלל 2 סיבות: או שיש קושי בהפרדת תנועה או שהגוף זקוק לתנועת פיצוי על מנת להוסיף ייצוב/כוח לגוף כדי לאפשר את התנועה הרצויה.
תנועה בלתי רצונית (Involuntary Movement)
תנועה או עווית שאינה נשלטת על ידי המוח. פרקים תכופים של תנועה לא רצונית מפריעים ליכולת התפקוד של הגוף.
תמיכה (Support)
כמות וסוג העזרה שהפרט זקוק לה כדי שיוכל לבצע מיומנויות בסיסיות של יומיום בעצמו או על ידי אדם אחר, שיבטיחו לו סיפוק צרכיו הבסיסיים ויאפשרו קיום אורח חיים תקין.
תלות בזולת (Dependence on others)
במידה והורים סבורים כי ילדם אינו שולט חלקית או מלא בפעולות ה- ADL עומד בקריטריונים, כלומר, נזקק לעזרה בחלק מהפעולות הלבשה, רחצה, אכילה, היגיינה אישית וניידות, השגחה. ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבל קצבת תלות בזולת.
כדי להגיש למלא טופס בקשה לבדיקת תלות בזולת בעזרת הזולת טופס 7824 למקבלי קצבת ילד נכה. לאחר מכן וועדה שתבדוק עד כמה הילד זקוק בעזרת הזולת – הזכאות לקצבת תלות בזולת הינה מגיל 3 ועד גיל 18.
תכנון תנועה (Traffic planning)
היכולת הנלמדת לתכנן, לארגן ולבצע רצף של תנועות מתואמות, שהיא לרוב פעולה חדשה ולא מוכרת
תיקון עיניים (Eye Patching)
הנחת טלאי על העין הטובה יותר של הילד כדי לקדם את השימוש בעין החלשה
תיווך (Mediation)
הוא כלי המסייע בהתאמה ובלמידה של התינוק את סביבתו בעזרה של אדם מבוגר לקידום סקרנות והתפתחותו.
תיאום עין יד (Hand-eye coordination)
הכוונת היד בפעולה לאדם או חפץ נראה, למשל השחלות מסירות בכדור וכו’
תיאוריה (Theory)
מערך מאורגן של רעיונות המתייחסים לדרך הפעולה של דברים – התאוריה נועדה לספק מסגרת של פרשנות של עובדות וממצאים ולהנחות את המחקר המדעי
תיאום בין צידי הגוף (בי ליטרלי) Coordination between the sides of the body (bi-literal)
שיתוף בין שני צידי הגוף המביא לתנועות זורמות ולרציפות ויעילות למשל קפיצה על שתי הרגליים.
המידע שמועבר למוח מחיישני המגע שעל גבי העור. רגישה למגע קל כגון ליטוף.
תחושה עמוקה (טקטילית) Deep feeling (tactile)
המידע שמועבר למוח מחיישני התנועה בשרירים ובגידים לגבי מיקום הגוף ומצב השריר. רגישה למגע עמוק- לחיצות, מתיחות ותנועה.
תחביר (Syntax)
סדר המלים במשפט וסוגי משפטים שונים תחביר הוא החלק בלשון העוסק בכללי סדר המילים ובדרכי חיבורן למשפטים ולחיבור המשפטים לקטעים בהתאם לחוקי הלשון. מערכת כללים זו קובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין. משמעות המשפט תלויה במבנה התחבירי.
תומך בקבלת החלטות (Supports decision making)
אדם שעוזר לאדם אחר לקבל החלטות
תוך מוחי (Intracerebral)
בתוך המוח
תוך גולגולתי (Intracranial)
בתוך הגולגולת
תוחלת חיים (Life Expectancy)
היא מדד סטטיסטי לתוחלת (תוחלת היא מושג דומה לממוצע) של הזמן הנותר לפרטים חיים מקבוצה נתונה להישאר בחיים. מאחר שאין אפשרות לחשב את תוחלת החיים עצמה (כלומר הזמן הממוצע שנותר לפרט לחיות בעתיד) אלא רק את אומדן תוחלת החיים בשם תוחלת החיים. השימוש הנפוץ הינו לתכנוני פנסיה או בתביעות נזיקין של נזקי גוף.
תבנית הליכה (Walking pattern)
הליכה תקינה מבוססת על אינטגרציה של מערכות רבות בגופנו, בהן מערכת לשמירה על שיווי משקל (הכוללת בתוכה מספר תת-מערכות כמו ראייה, תחושה עמוקה ומערכת וסטיבולרית המצויה בתוך האוזן),
מערכות מורכבות של תכנון וביצוע תנועה במרכזים גבוהים במוח, מערכות חישה המספקות מידע למוח על מנת שיוכל לתכנן ולהוציא לפועל אתהתנועה הנדרשת. תוך שמירה על דפוס הליכה נשלט ושליטה מוטורית תקינה של מערכת העצמות והעצבים והשלד. מהי תבנית הליכה לא תקינה? האופן בו אדם הולך. למרות שנדמה שכל אדם בריא הולך אותו דבר ישנם שינויים קלים מאדם לאדם במנח המפרקים ובטווחי התנועה שלהם במהלך הליכה מאדם לאדם. לשינויים אלה עלולה להיות השפעה על חלוקת העומסים של הגוף. ממש כמו ביציבה. ישנן פתולוגיות שמשפיעות באופן ישיר על תבנית הליכה כמו למשל דיפלגיה ספסטית (SPASTIC DIPLEGIA)
שפה (Language)
היא מערכת סמלים מורכבת לקודד מידע בעל משמעויות רבות ומגוון וכן משמשת לארגון מידע וכאמצעי תקשורת השליטה בשפה מחייבת תקופת למידה ותרגול ממשוכת.
השפה בנויה משלושה מרכיבים חופפים:
צורה מערכת הצלילים המשמשת לשפה וכללי צירוף צלילים אלו למילה או למשפט.
תוכן משמעות וסמנטיקה – אוצר המילים למשמעות המסכמת של המילה או המשפט.
שימוש – היכולת להשתמש בשפה באופן מושכל ובהתאם לנסיבות.
שלפוחית שתן נוירוגנית (Neurogenic bladder)
שלפוחית שתן נוירוגנית מהווה מצב, שבו שלפוחית השתן מתפקדת בצורה אנומלית בעקבות נזק לעצבים, השולטים בתפקוד שלפוחית השתן.
משום ש-CP משפיע על המוח מעל עמוד השדרה, אם קיים חוסר תפקוד בשלפוחית השתן, הוא מהסוג הנוירוני המוטורי בפלג הגוף העליון. סביר מכל להניח, כי שלפוחית השתן תהיה ספסטית וכי מתח השרירים הטבעתיים מוגבר בצורה אנומלית לצד כיווצים חסרי מעצורים. השרירים הטבעתיים עלולים להתכווץ בחוזקה, ברם אינם נמצאים תחת שליטה תקינה רצונית. דהיינו, שלפוחית השתן יכולה להתרוקן בתדירות גבוהה, אפילו כשאינה מלאה ואפילו בזמנים, אשר אינם נוחים לילד. דאגה וטיפול: הטיפול, תחת השגחה של אורולוג, מתבסס על ממצאים, המתאימים לתנועה באוויר. תרופות אנטיכולינרגיות משמשות בהרבה מקרים למזעור הכיווצים חסרי המעצורים, הכי שכיחות הן oxybutynin (Ditropan) ו-tolterodine (Detrol). להוציא התרופות, עלולים להידרש טיפולים אחרים, כולל החדרת קטטר זמני נקי (CIC). במקרים נדירים, בעת שתרופות וששימוש בקטטר אינם מונעים הידרדרות מתקדמת של תפקוד שלפוחית השתן, עלול להידרש הליך כירורגי, שנקרא “וסיקוסטומיה”. בהליך זה מנוקזת שלפוחית השתן אל פתח קטן בעור.
שליטה יציבתית (Stable control)
היכולת לשמור על היציבה הרצויה תוך כדי תפקוד ו/או תוך כדי הפרעות חיצוניות.
שליטה בראש (Head control)
היכולת לשלוט בתנועת הראש.
שיתוק מוחין ספסטי (Spastic Cerebral Palsy)
סוג של שיתוק מוחין הנובע ממתח שרירים מוגבר וכתוצאה מכך קושי בשליטה על תנועת השרירים.
שיתוק מוחין אתטואיד (Athetoid Cerebral Palsy)
ידוע גם בשם שיתוק מוחין דיסקנטי, זהו סוג של שיתוק מוחין הנובע מפגיעה בגרעינים הבסיסיים במוח התיכון, מה שגורם לטונוס שרירים מעורב אצל אדם. לאנשים אלה יש תנועות שרירים איטיות ולא רצוניות וקושי להחזיק את הגוף במצב זקוף.
שיתוק מוחין אטקסי (Ataxic Cerebral Palsy)
סוג של שיתוק מוחין בו הפרט מציג ירידה בטונוס השרירים ו / או תיאום שרירים לקוי
שיתוק מוחין (Cerebral Palsy)
שיתוק מוחי הידוע גם בשם CP הנו מצב נוירולוגי הנגרם כתוצאה מפגיעה במוח המתרחשת במהלך התפתחותו והנו המוגבלות הפיזית הנפוצה ביותר בילדות.
‘שיתוק’ בהקשר זה משמעו למעשה חולשה או קשיים בשימוש בשרירים ו’מוחי’ משמעו, פגיעה במוח המתפתח. שיתוק מוחי משפיע בראש ובראשונה על תנועות הגוף ועל התיאום (קואורדינציה) בין השרירים, אולם עשויים להתלוות אליהם קשיים התפתחותיים נוספים. הפגיעה מתרחשת במרבית המקרים במהלך ההיריון, ובמיעוטם, במהלך הלידה או מעט אחריה. שיתוק מוחי הנו נזק למוח שנכון לעת הזו אינו בר ריפוי. שיתוק מוחי מופיע בכ-2 מתוך 1,000 לידות חי. השכיחות כמעט שלא השתנתה במהלך השנים למרות הקידמה בטיפול הרפואי בילוד. השיתוק מתבטא בטונוס שרירים המלווה בספסטיות או בהיפותוניה. סוגים של שיתוק מוחין המיפלגיה ספסטית – משפיעה בדרך כלל על היד והרגל בצד אחד של הגוף. דיפילגיה ספסטית – גורמת לנוקשות בעיקר בשרירי הרגלים גם הידיים מושפעות ממצב זה אך במידה פחותה קוואדופלגיה – היא הסוג החמור ביותר של שיתוק מוחין המערבת את כל הגוף כולו וגורמת לנוקשות בארבעת הגפיים כתוצאה של נזק נרחב במוח או במבנה מוחי לא תקין
שיתוק (Palsy or Paralysis)
אובדן מוחלט או חלקי של תפקוד השרירים בגוף
שירותים ציבורים מונגשים (Public Accessible Services)
שירותים מרווחים אליהם ניתן להיכנס באמצעות אביזרי הליכה שונים.
שירותים מיוחדים (שר”מ) Special Services (SRM)
קצבת שירותים מיוחדים לנכים: זוהי קצבה המיועדת לאלו המתקשים מסיבות רפואיות, בביצוע פעולות בסיסיות וצריכים את עזרתו של אדם נוסף כדי להשלימן.
הפעולות הנבדקות: הלבשה, אכילה, רחצה, ניידות בבית ושליטה על הסוגרים. או לאלה הזקוקים להשגחה רציפה שמא יסכנו את חייהם או את הסובבים אותם ואינן מודעים לסכנות. הקצבה מגיל 18 לאחר שוועדה של ביטוח לאומי קבעה כי האדם זכאי לקצבת שר”מ ע”פ הדרגות שקבעה. קיימים שלוש מדרגות, 50%, 112% ו-188%, שזהו המקסימום.
שיקום (Habilitation)
שיקום פשרו לימוד ילד לרכוש מחדש פונקציה, אשר הייתה לו בעבר, כמו היכולת ללכת, או לבצע פעילויות יומיום. לימוד פעולה נקרא טכנית “הכנה”, אף על-פי שבדוברנו על הטיפול בילדים משמשים “הכנה” ו-“שיקום” חליפות. שיקום יכול להתבצע בבית חולים, או מחוצה לו.
הישארות בבית חולים למטרות שיקום נמשכת בדרך כלל בין שבועיים לבין שישה שבועות. בבית החולים מטופל הילד על-ידי צוות משולב, הכולל רופא, אשר עבר הכשרה לשיקום (לרוב רופא, המתמחה בשיקום), פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ומרפאים בדיבור, אשר הם גם מטפלים שפתיים, ובייחוד אחים, אשר עברו הכשרה. שיקום מוצע כהמשך לטיפול במרפאות החוץ של בית החולים, ובסופו של דבר והכי חשוב, הביתה. הטיפולים ניתנים קרוב לבית ככל האפשר, בהתאם לצרכים הרפואיים. סימנים לשיקום בבית חולים כוללים מחלה, אשר התפרצה באחרונה, או נזק, אשר התחולל באחרונה, אשר משפיע לרעה במידה ניכרת על יכולות הילד לתפקד, או על בעיות רפואיות חדשות, אשר יש לפתור. היעדים יכולים לכלול טכניקות הזנה, לימוד ההורים את צרכי הטיפול החדשים של הילד שלהם, תשומת לב לבטיחות בסביבה ולהתניידות. ישנם יתרונות לשיקום בבית חולים מיד לאחר חלק מההליכים הכירורגיים והליכים אורתופדיים כלשהם, מפני שהילד צריך פיזיותרפיה אינטנסיבית בשביל לרכוש את התפקוד מחדש וללמד את הילד לבצע את הפעולות בעצמו, שיקום כרוך בשותפות בין הילד, לבין המשפחה ולבין מומחים לשיקום במטרה להפוך את התפקוד של הילד/ה בקהילה שלו/ה למקסימלי.