הערכות אנדוסקופיות של סיבים אופטיים של בליעה Fibre optic endoscopic evaluations of swallowing (FEES)
הערכה אנדוסקופית פיברופטית של בליעה (FEES) היא כלי הערכה אינסטרומנטלי המשמש להערכת תפקוד הבליעה ולהנחיית הטיפול בהפרעות בליעה (דיספגיה).
צינור קטן מאוד עם מצלמה ואור בקצה (הנקרא אנדוסקופ) מוחדר בעדינות דרך האף לתוך הגרון. האנדוסקופ גמיש ומתחבר למחשב ולצג וידאו. לאדם ניתנים כמה דברים לאכול ולשתות. הם עשויים להיות צבעוניים בצבעי מאכל כך שיהיה להם קל יותר לראות. פתולוג הדיבור והרופא יכולים לראות תמונה של הגרון ומה קורה במהלך בליעה על גבי מסך המחשב.
הערכת תנועות כלליות (General Movements Assessment)
הערכה המדויקת בחיזוי האם לתינוק יש שיתוק מוחין. תינוקות נולדים עם תנועות גוף ספונטניות (נקראות תנועות כלליות). תנועות כלליות אלו מאבדות מאופיין הייחודי אם מערכת העצבים של התינוק נפגעת.
אנשי מקצוע מאומנים בתחום הבריאות משתמשים בהערכת התנועות הכלליות כדי למדוד את איכות התנועות הכלליות של התינוק כדי לראות אם התנועות תקינות או לא תקינות. נוכחותם של תנועות כלליות חריגות ספציפיות מדויקת בחיזוי האם לתינוק יש שיתוק מוחין. הערכת התנועות הכלליות משמשת בתקופת הפגים עד 20 שבועות לאחר גיל הקדנציה. זיהוי מוקדם זה של הסיכון לשיתוק מוחין מבטיח התערבות וטיפולים יכולים להתחיל מוקדם.
הערכה (Assessment)
תהליך קביעת נקודות החוזק והחולשה ההתפתחותיות של האדם על ידי התבוננות ובדיקה על ידי צוות אנשי מקצוע והורים.
המפלגיה (Hemiplegia)
סוג של שיתוק מוחין ספסטי המשפיע על צד אחד של הגוף.
המערכת הווסטיבולרית – מערכת שיווי המשקל (The vestibular system – the system of equilibrium)
כידוע לכדור הארץ קיים כוח משיכה, כוח זה, דורש לשמור על שיווי משקל שימנע מאתנו ליפול בכל רגע נתון. המערכת זו ממוקמת באוזן התיכונה שמספקת לגוף האדם מידע בנוגע למיקומו ולתנועת גופו.
איברי המערכת פרושים כך שיוכלו למדוד תנועות בכיוונים שונים, והם מספקים למוח מידע רציף על תנועת הגוף והראש, ועל מיקומו של הגוף. המערכת אחראית על הפעלת רפלקסים שמטרתם לשמור על שיווי המשקל ומיקוד הראייה בזמן תנועה.
המיפארזיס כפול (Double Hemiparesis)
כל ארבעת הגפיים פגועות אך יש צד אחד פגוע פחות מהשני.
המיפארזיס (HEMIPARESIS)
ירידה בתפקוד של צד אחד בגוף. יד, רגל, גו ולעיתים גם פנים.
המיאנופיה (Hemianopia)
עיוורון במחצית שדה הראייה של העין באחת או בשתי העיניים
המוח הגדול (Cerebrum)
המוח הקטן נמצא מתחת למוח הגדול, באזור הגומה האחורית שבעורף, והוא אחראי בעיקר על ביצוע התאמות ותיקונים מוטוריים לתנועות הגוף. פגיעה במוח הקטן יכולה לגרום, למשל, לאטקסיה – חוסר יציבות בעמידה.
הליכון (Walker)
כלי שיקומי למתקשים בניידות המאפשר שמירה על שיווי משקל ובניית תבנית הליכה – הליכה עם מסגרת וגלגלים יציבה. קיימים סוגים שונים של הליכונים בהתאם למצבו של המטופל מהליכון פשוט ועד להליכון מרובה תמיכות ובהתאם למגבלה ניתן להוסיף תמיכות להליכון שיקלו על ההליכה המטופל כמו תמיכת אמות או תמיכת אגן.
הליכה צעדת צעד Steppage gait
אדם עם תבנית הליכה של דריכה גבוהה בו הרגל מורמת גבוה, כף הרגל צונחת ונראית מרושלת עם בהונות המצביעות כלפי מטה, מגרדות את הקרקע בזמן ההליכה וכתוצאה מכך ישתפשפו בהונותיו בקרקע תוך כדי הליכה.
הליכה ספסטית (Spastic walking)
אדם עם הליכה ספסטית גורר את רגליו או רגל אחת נוקשה ונגררת תוך כדי הליכה. בנוסף, הליכתו תראה נוקשה מאוד והתנועה חצי עגולה בצד המושפע ביותר מכיווץ שרירים ארוך טווח.
הליכה משכשכת Waddling gait
הליכת מתנדנדת מצד לצד. מדשדשת כמו ברווז הצליעה כשלעצמה גם היא נחשבת כסטיית הליכה ועשויה להיות קבועה או זמנית.
הליכת הנעה (Propulsive gait)
הליכה בכפיפה – . כיפוף של של הברך בשלב בו הרגל פוגשת את המשטח. נגרם עקב ספסטיות של שרירי האמסטרינגס והאיליופסראס יחד עם התארכות יחסית של גיד אכילס הפרעות הליכה המאופיינות בתנוחה נוקשה. אדם עם דפוס הליכה זה יציג הליכה עם ראש וצוואר הנדחפים קדימה במצב כפוף.
הליכה על הטונוס (Walking on the tone)
בעלי טונוס ספסטי לעיתים משתמשים בתבנית הספסטית האופיינית לטובת עמידה והליכה דבר שאלמלא הטונוס הגבוה ייתכן ולא היה אפשרי עבורם בגלל חולשת השרירים.
הליכה על בסיס רחב (Walking on a wide base)
סוג של תבנית הליכה קפיצית בה מתרחשת הרחקה של כפות הרגליים זו מזו תוך גרירת רגלים כדי להגדיל את בסיס התמיכה בכך לשמור את מרכז הכובד מעליו. נעשית באופן לא מודע ולפעמים מודע כדי לשמור על שיווי משקל
הליכה אטקטית (ATAXIC GAIT)
קושי לשמור על שיווי משקל בהליכה שמתבטא בהליכה על בסיס רחב, מלווה לעיתים בתנועתיות גוו רבה לשמירה על יציבה- בעיקר במקרים קשים יותר.
הליכה (Walk)
פעולה מחזורית וסימטרית. זוהי וצורת התנועה והניידות העיקרית של בני אדם על פני הקרקע. היא נשלטת כאשר רגל אחת באוויר ורגל אחת בקרקע ובכך מועבר עומס הגוף מרגל ימין לרגל שמאל תינוקות מפתחים את יכולת ההליכה באופן עצמאי בממוצע בין גיל 9 חודשים ל-15 חודשים.
היפרטונוס (Hypertension)
מתח שרירי גבוה ומוגזם כגון זה המצוי אצל מי אובחנו עם שיתוק מוחין
היפטונוס (Hypthonus)
מצב שבו קיים מעט מאד מתח או טון שרירי
היפוקסיה (Hypoxia)
מצוקה עוברית או מחסור בחמצן לעובר במהלך הלידה
היפוטוניה (Hypotonia)
טונוס שרירים נמוך – הינו טונוס נמוך. מתח שריר נמוך מהנורמה הקיים תמיד בזמן ערות או תגובה מאוחרת/חוסר תגובה של השריר למתיחה. היפוטוניה מופיעה בד”כ סביב חגורת הכתפיים, חגורת האגן ולעיתים בחלל הפה ובית הבליעה. הביטוי הפיזיולוגי תלוי בסוג ההיפוטוניה: האדם יראה חלש, כפוף, רך,
“נשפך”. מגע בגופו ירגיש לנו רק מדי ו”נוזלי”. היפוטוניה של חלל הפה עשויה להקשות על האכילה והבליעה ובד”כ מתלווה לה יכולת נמוכה של הפקת קול בבכי (בכי חלש) היפוטוניה מביאה איתה בד”כ עיכוב או ליקוי התפתחותי ועשויה להתגלות בשלבים שונים של הינקות (או אפילו הילדות), בהתאם לרמת ההיפוטוניה. להיפוטוניה עשויה להתלוות גמישות יתר, אשר מערימה קושי נוסף על התפקודים המוטוריים. כמו כן, נמצא קשר בין תינוקות היפוטוניים למסורבלות בתנועה. יש לו יתרונות כמו למשל זה שהוא מאפשר גמישות וחופש תנועה וגם חסרונות אנשים עם היפוטוניה לעיתים קרובות יצטרכו להשקיע מאמץ נוסף כדי להניע את השרירים באופן מיטבי במהלך פעילות, במיוחד אם הפעילות כוללת הזדקפות כנגד כוח הכובד משום שחסר את המתח הראשוני הבסיסי של השריר. ייטב לאנשים עם טונוס נמוך אם ישמרו על תנועה ויקפידו לחזק את גופם.
היסח הדעת (Distraction)
קפיצה מנושא לנושא, קושי להתרכז וגירויים שונים הגורמים לאיבוד חוט המחשבה ולהתמקדות בנושא חדש, לעתים שולי. ‘נדידת’ מחשבות או מבט אחרי נושאים או מראות המסיטים את הדעת מהמטלה הנדרשת לביצוע.
היחידה להתפתחות הילד (Child Development Unit)
שירות חיוני המיועד לסייע לילדים עם עיכוב בהתפתחות או צרכים מיוחדים בעיקר מלידה עד גיל 6 מחקרים מלמדים כי התערבות מוקדמת וטיפול מוקדם פוטר ואף מצמצם את הבעיות ביחידות להתפתחות הילד צוות רב תחומי עם ידע וניסיון רב.
הידרוצפלוס (Hydrocephalus)
הידרוצפלוס (מיימת ראש) היא מחלה שבה הגוף מתקשה לנקז נוזלים עודפים מהמוח ומחוט השדרה. בצורתה המוכרת, המחלה מתאפיינת בעודף נוזלים בראש, אשר גורם ללחץ גבוה בתוך הגולגולת. עודף הנוזלים מצטבר בחדרי המוח משתי סיבות עיקריות: חסימה בזרימה התקינה של נוזל השדרה (csf) והפרעה בכושר הספיגה של נוזל השדרה.
בעבר הייתה ההידרוצפלוס חשוכת מרפא וסופנית, אולם ההתקדמות העצומה בשיטות האבחון ובדרכי הטיפול, שיפרה באופן דרמטי את התפקוד של הלוקים בהידרוצפלוס. בחלק לא מעט מהמקרים – כאשר ניתן טיפול מיטבי בזמן – המטופלים יכולים לנהל אורח חיים תקין. אחד מ־1,000 תינוקות נולד עם הידרוצפלוס. המום נפוץ יותר בקרב פגים שנולדים לפני שבוע 30 להיריון. אין הבדל בתפוצת המחלה בין בנים לבנות. במקרים רבים המחלה נובעת ממום מולד, אולם מחלת הידרוצפלוס יכולה להיגרם גם מזיהום (כמו דלקת קרום המוח), מדימומים במוח, מגידולים, לאחר חבלות ראש קשות ומסיבוך של מחלות אחרות (לדוגמה – ספינה ביפידה) לכן גם הידרוצפלוס עלול להתפתח בכל גיל. התסמין הבולט ביותר בתינוקות הוא נפח גולגולת גדול מהתקין, המתבטא בעלייה חריגה בהיקף הראש. תסמין זה בולט יותר בתינוקות, כיוון שתפרי הגולגולת שלהם עדיין פתוחים. תסמינים נוספים להידרוצפלוס: מרפסים מלאים או בולטים, התינוק אינו יכול להביט כלפי מעלה, ורידים בולטים בקרקפת, קרקפת דקה ומבריקה, חוסר תאבון, הקאות מרובות, ישנוניות ועיכוב בהתפתחות. בילדים גדולים ובבני נוער התסמינים פחות בולטים לעין והם יתבטאו בכאבי ראש, הקאות, ישנוניות, אדישות וראייה מטושטשת. איך מאבחנים הידרוצפלוס? אם הרופא מזהה את התסמינים הנ”ל, ניתן לאבחן את המחלה באופן ודאי באחד מאמצעי הדימות הבאים: אולטרסאונד ראש בתינוקות, בדיקת CT, בדיקת MRI הטיפול בהידרוצפלוס מצוי בידיו של הנוירוכירורג. מדובר בניתוח מעקף הקרוי שאנט. מדובר בניתוח שבמהלכו משתילים צינורית סיליקון בחדרי המוח, אשר עוברת מתחת לעור, חודרת לבטן ומנקזת את הנוזל המיותר
הידרותרפיה (Hydrotherapy)
הידרותרפיה באה מהמילה הידרו = מים ותרפיה = טיפול, טיפול במים טיפולי הידרותרפיה הינם שיטת טיפול המתקיימת במים, בבריכות קטנות עם טמפרטורת מים גבוהה, בין 32-34 מעלות. טיפול לחיזוק, תחזוקה ושיפור בריאות הגוף והנפש. הטיפול במים מתאים גם לסובלים מ: כאבי גב ,
פריצת דיסק , בעיות ניווניות בשלד ומערכת השרירים , פיברומיאלגיה , פרקינסון , לאנשים אחרי אירוע טראומטי ועוד. תכונות המים שעושות אותם מרפאים ומרגיעים. כאשר אדם נכנס למים הוא “משוחרר” ממשקל גופו. דבר זה מאפשר לנו לחזק שרירים ללא נשיאת משקל. התנגדות המים – צמיגיות המים יוצרים התנגדות לתנועה . תכונה זו מאפשרת לעשות התנגדות לשרירים ותנועות בדיוק בחוזק של המטופל עצמו דבר אשר מחוץ למים לא ניתן לעשות. הלחץ ההידרוסטטי – הלחץ המים על הגוף עוזר להוריד נפיחויות , משחרר שרירים. תכונה זו חשובה במיוחד לפעילות רקמת הריאות וכלי הנשימה, חום המים – השהייה בבריכה קטנה עם מים חמים מרפה את שרירי הגוף
היגוי (Speech)
הדרך בה צלילי הדיבור מופקים באמצעות אברי הדיבור (השפתיים, השיניים הלשון החניכיים החך תיבת הקול חללי הפה והאף)
הטמעה (Assimilation)
מושג יסוד בתיאורית ההתפתחות השכלית של פיאז’ה. הטמעה היא תהליך קוגניטיבי לרכישת ידע על העולם, שמשמעותו הרחבת הידע הקיים על ידי קליטה של ידע חדש לתוך מבנים של ידע ישן.
הוראה מתקנת (Remedial teaching)
הוראה אישית המותאמת לצרכיו של התלמיד המתמודד עם מגוון רחב של קשיי תפקוד ולמידה. הוראה זו מתקנת שגיאות בדרכי פעולתו הנוכחית של התלמיד מול אתגרים לימודיים, שגיאות הנובעות מהפנמה שגויה של דרכי למידה קודמות שלא התאימו לו. הוראה מתקנת מציעה דרכים לסייע לתלמידים להתגבר על הקשיים, לשפר בהדרגה את רמת התפקוד, להביא לידי ביטוי את היכולות השונות, לחזק את הדימוי העצמי, לצמצם פערים, לממש את הכישורים, להתקדם ולהצליח.
הבנת הנקרא (Reading Comprehension)
היכולת להבין את המשמעות של טקסט כתוב, את המסר המרכזי ואת רצף האירועים. הבנת הנקרא כוללת שלוש רמות: הבנת המשמעות הגלויה והמפורשת שבטקסט (קריאת השורות) – קריאת המידע הרשום במפורש בטקסט.
חשיפת המשמעות המרומזת והסמויה שבטקסט (בין השורות) – ארגון המידע ומציאתו במקומות שונים בטקסט. הבנה מעבר לשורה בודדת או התאמה ברמת התוכן. התייחסות אישית ביקורתית ומעריכה כלפי הטקסט (מעבר לשורות) – זו מטרת העל של הקריאה. יכולת למזג בין מידע שהיה לי למידע חדש אותו רכשתי ולתת למידע החדש משמעות מעבר לעובדות המוצגות. זה יכלול מתיחת ביקורת, הסקת מסקנות או שיפוט כלפי הכתוב. ליקוי בהבנת הנקרא עשוי להצביע על ליקויי קריאה, ליקויי שפה ו/או הפרעת קשב.